ירדן בין שני הפטישים

"אנחנו בין הפטיש לסדן. או יותר נכון, בין פטיש אחד לפטיש שני: הפטיש הראשון במערב הוא האינתיפאדה, והפטיש השני, במזרח, הוא המשבר העיראקי". במלים אלה מתאר בכיר ירדני, בשיחה ל-ynet את החששות בממלכה ההאשמית לקראת המהלך האמריקני הצפוי בעיראק.
שמונה שנים אחרי חתימת הסכם השלום עם ישראל, בירדן מדברים על ניפוץ אשליות, על אכזבה ועל המשבר הכלכלי הפוקד את המדינה, כמו את העולם כולו. סיור קצר בעמאן ובסביבותיה מתמצה אולי בסיסמה שניבטת שוב ושוב משלטי החוצות: "ירדן תחילה". שתי המלים האלה עונות לחששות של הירדנים מ"שני הפטישים", ומסכמות היטב את המסר שמבקש המשטר, בראשות המלך עבדאללה, להעביר לתושבים: שסדאם וישראל ישברו את הראש; אנחנו נחשוב על עצמנו.

נהג המונית

"המצב? זיפת מוחלט", אמר לנו נהג המונית הראשון שנתקלנו בו בעמאן. "שני אחים שלי מתוך ששה הם מובטלים. העבודה וההכנסה ירדו בצורה דרמטית". אזרח ירדני אחר מספר: "מים אנחנו מקבלים אחת לשבוע, מקסימום פעמיים, וגם הגז לא מופץ באופן סדיר. כל זאת בגלל המצב הכלכלי הקשה. לכל זה עכשיו מתווסף גם המצב מסביב שמקשה עוד יותר, ומאיים לחנוק אותנו".
על הסכם השלום עם ישראל אף אחד לא מדבר. ברור מאליו שזהו כבר עניין לעבר הרחוק המאוד, הכמעט פרה-היסטורי, עניין שנשאר על הנייר, והנייר מעניין רק את אנשי הדרג המדיני, וחלק מן האליטה הכלכלית והאינטלקטואלית. ישראל מוזכרת אך ורק בהקשר של המצב בשטחים. כפי שזה נראה, מרבית הירדנים לא ידעו כלל שחלפו שמונה שנים מאז חתם יצחק רבין ז"ל על ההסכם עם המלך חוסיין המנוח.

הפרשן

"ממשלת שרון היא ממשלה פושטת רגל. המדיניות היחידה שלה היא שמה שלא ניתן לפתרון בכוח - ניתן לפתרון בהרבה יותר כוח. במצב כזה קשה לדבר על הסכם שלום", אומר ל-ynet עורייט א-רנטאווי, פרשן ירדני ממרכז אל קודס למחקרים פוליטיים. רנטאווי, המעודכן היטב בנעשה בפוליטיקה הישראלית, אומר כי "הסכם השלום הוא עובדה מוגמרת, שירדן מעוניינת לשמור עליה. הוא קו ההגנה הראשון על ירדן מפני הוגי רעיון הטרנספר בישראל ומפני אלה שמעוניינים לפתור את הסכסוך הפלסטיני בירדן ועל חשבון הירדנים".
רנטאווי סבור כי "הסכם השלום עם ישראל זיכה את ירדן באמינות אזורית בינלאומית, וזה גם מה שמאפשר לה להוביל את התמיכה הדיפלומטית וההומניטרית בפלסטינים". אבל מנגד, הוא סבור כי ההבטחות לשגשוג כלכלי ורווחה שליוו את הסכם השלום התאדו, "בדיוק כפי שהתאדו החלומות המזויפים של פרס על ואדי ירדן ועל גן עדן עלי אדמות. ואדי ירדן נותר ואדי של חול, של שדות מוקשים, ללא שום זכר לפרוייקטים הגדולים ולהשקעות המיוחלות".
הפרשן הירדני מציע לא להילחץ מהרעש שמייצרת האופוזיציה בירדן נגד תהליך השלום. האופוזיציה, במיוחד האיסלאמית, איננה מהווה יותר מ-15% מהאוכלוסייה. "לזכותם יאמר שהם מאורגנים ויודעים לעשות רעש. גם שליטתם באיגודים המקצועיים שמנהלים את המערכה נגד הנורמליזציה עם ישראל היא יותר תוצאה של שיטת בחירות דפוקה באיגודים, ולא של פופולריות עצומה", אומר רנטאווי.
גם אם הדברים נכונים, וגם אם המשטר בטוח ביכולתו לחצות את המשבר, המלך עבדאללה השני נקט במספר צעדים לשמירה על שקט ויציבות. במעברים עם עיראק והשטחים לכיוון ירדן עוברים מעט מאוד אנשים, בעקבות הקשחה בכללי הכניסה לתוך הממלכה במטרה למנוע גלישה של המשבר לירדן. המלך גם פיזר את הפרלמנט ודחה בשנה נוספת את קיומן של בחירות כלליות, אולי מחשש לתוצאות שיגבירו את כוחה של האופוזיציה.
גורם ירדני אומר כי ההחלטה על דחיית הבחירות ופיזור הפרלמנט נועדה למנוע אפשרות של חבלה בעבודת הממשלה, במיוחד כשזו מחוייבת לתכנית כלכלית שהתוותה קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. "הדמוקרטיה הירדנית נפגעה כתוצאה מהאינתיפאדה והמשבר עם עיראק", אומר הגורם ומוסיף כי "צריך להבין: היחסים הפומביים בין ירדן וישראל אמנם נפגעו - אבל התיאום הביטחוני נמשך".

הפליטים והכלכלה

350 עד 500 אלף עיראקים נמצאים בירדן. מי שמסתובב באזור החצרות ההאשמיות בטיילת הקטנה שבמרכז עמאן יתקשה שלא להבחין בהם. הם בדרך כלל נעים בחבורות, עוסקים ברוכלות, ובעיקר מכבידים על הכלכלה הירדנית.
ירדן הגיעה לשיא יכולתה ומעבר לכך בקליטת מהגרים, בין אם עיראקים ובין אם פלסטינים. הממשלה נקטה בכל הצעדים הדרושים כדי שהממלכה לא תוצף בפליטים.
מפעלים רבים נסגרים, והממשלה נאלצת להתמודד עם רמת אבטלה גבוהה. יותר קבצנים מסתובבים ברחובות, והסוחרים באזור ג'באל חוסיין במרכז העיר, ואפילו באזורים המערביים היותר עשירים של הבירה הירדנית, מתלוננים על מצב בלתי-אפשרי. "גם אם תיכנס לחנות המבריקה והיוקרתית הזו, תראה שהבעלים מתלונן על המצב. גם המצב שלו מתדרדר. הפעילות בבתי הקפה כאן במערב העיר מטעה. זה נותן רושם של עניינים כרגיל, אבל זה לא נכון. נכון שחלק מבתי הקפה עדיין עובדים - אבל אם האנשים יפסיקו גם לצאת הם יתפוצצו", אומר תושב עמאן.
הממשלה מנסה לפתור את בעיית האבטלה באמצעות צמצום של נוכחות העובדים הזרים. בינתיים, זה לא עובד.

השר

"המצב מסביב, ובמיוחד המשבר עם עיראק, הם מבחינתנו לא רק מקור לחוסר יציבות, אלא קודם כל מעכבים את מאמצינו להעלות את רמת החיים, את רמת ההכנסה והרווחה של אזרחינו", אומר ל-ynet שאהר באק, שר המדינה לעניני חוץ.
באק אומר כי המדיניות הירדנית מתמקדת בהשקעת מירב המאמצים כדי להרגיע את המצב ולנסות לפתור את המשבר בדרכי שלום. "המצב אצלנו תלוי הרבה בתהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים. אנו סבורים שנסיגה ישראלית מן השטחים יכולה להיות תחילת חידוש ההידברות המדינית והורדת המתיחות".
לדברי השר הירדני, קיימת אכזבה בציבור הירדני מתהליך השלום. "הציבור קיווה להרבה יותר. קיווה ליחסים טובים יותר ולתכניות מועילות יותר. אנו לצערי רחוקים ממה שקיווינו לו ב-94. השלום כעת נראה כדבר על הנייר בלבד. יש צורך שהעמים ירגישו ויבינו את השלום ואת מהותו ותרומתו".

אפילוג

האם ירדן תתמוך שוב בסדאם חוסיין? הפרשן רנטאווי מעריך כי המלך עבדאללה לא יחזור על עמדת אביו, המלך חוסיין, כפי שהיה לפני 12 שנים. אבל מסיבה אחת ברורה: "זה ישחק לידי אלה בישראל שירצו לנצל את המצב ולפתור את בעיותיהם על חשבון ירדן ושטח ירדן וקיום ירדן", הוא טוען. בירדן ימשיכו לנסות ולחמוק – משני הפטישים.