פינטו ופולק יראו לכם בוביז

יצירתם המשותפת החדשה של הכוריאוגרפית ענבל פינטו והשחקן-במאי אבשלום פולק, "בוביז", תועלה בבכורה ישראלית על במת המשכן לאמנויות הבמה ביום שישי הבא (8/9.11.2002) במסגרת סדרת "מחול במשכן". גם המופע החדש יוצר תרכובת מרתקת בין מחול לתיאטרון בשפתם המיוחדת של בני הזוג כפי שבאה לידי ביטוי ב"אויסטר", העבודה הקודמת שלהם, שזכתה לביקורות משבחות בארץ ובעולם. המופע הנוכחי הוא הפקה משותפת ללהקה הישראלית, למרכז הבינלאומי לאמנויות הבמה "דה סינגל" באנטוורפן ולאופרה הישראלית החדשה, ומשתתפים בה לצד הרקדנים גם השחקנים יובל ססלר וצביקה פישזון שהופיעו ב"אויסטר".
"זהו מופע מאד ויזואלי עם המון גירויים שנותנים מענה לצד התנועתי ומעצימים את התנועה", אמרה הבוקר פינטו במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה במשכן, "תלבושות, במה, מוזיקה זה דברים שמבחינתי הולכים יחד וזו הסיבה שאני ואבשלום יוצרים את המופע ומעצבים אותו מתחילתו ועד סופו, מהפאות, דרך הפסקול ועד לביגוד. הצוות המקצועי של האופרה מאפשר לנו להשתדרג במובן הזה". שיתוף הפעולה עם האופרה הישראלית החדשה מתקיים זו העונה השנייה ובפועל אומר בין היתר חלל חזרות ושימוש בכל האספקטים הטכניים של האופרה והאדמיניסטרציה. מבחינה מוזיקאלית הרכיבו השניים פסקול שברובו נשען על מוזיקה מהמזרח הרחוק שלדבריה של פינטו "יש בה משהו מאד מינימלסיטי ודל במובן הטוב של המילה, שמזכך ונותן כוח בפשטות".

הציפורים מגלפגוס

למרות שהמוזיקה אינה האלמנט הראשון שנולד ביצירה, לדבריו של פולק, הוא מייחס לה בין היתר חשיבות גדולה מבחינת איזון היצירה. "יש עושר גדול מאד במה שנמצא על הבמה מבחינת תנועה ותלבושות ודווקא המינימליזם המוזיקאלי יוצר איזון חשוב בין הדברים". אולי דווקא בבחירת המוזיקה הזרה לאוזן המערבית יש אמירה נוספת על הצורך של השניים להתרחק מהמציאות היומיומית המקומית. "יש בהחלט סוג של בריחה, כי זה מה שאנחנו צריכים היום", אומרת פינטו אך מדגישה, "מצד שני יש גם התחברות דרך דברים אחרים".
למרות שפולק עצמו מגיע מעולם התיאטרון מסרים מילוליים או סימני קריאה רעיוניים לא תמצאו בעבודה אם זה תלוי בו ואפילו השם עצמו, "בוביז", הוא לא בדיוק הפרשנות הסטנדרטית של המילה. "גם השמות נכנסים אצלנו לעבודה בשלב מאד מאוחר", אומר פולק, "אנחנו מוצאים צליל מעניין ומנסים אותו. אם זה מתחבר לעבודה, אנחנו שומרים אותו. במקרה של בוביז זה התחיל כצליל מעניין ואז נוכחנו לדעת שיש ציפורים מוזרות שגרות בגלפגוס, הן נראות קצת כמו מוקיונים, פוזלות והולכות מצחיק ובכל הנוגע למערכות יחסים הן מאד אדיבות בין בני הזוג. הסיפור נחמד, מצא חן בעינינו, לא שיש לזה קשר לעבודה. הסתבר לנו שברגע שהאם מטילה ביצים, תמיד שתי ביצים, הגוזל הראשון שבוקע מפיל את האח שלו מהקן. שוב, זה לא קשור לעבודה, אבל במהלך הזמן אנחנו מוצאים משמעויות שמתחברות מתוך היצירה לשם וההפך".

בלי חלוקה ברורה

"העולם של ענבל מורכב מהרבה מאד אינפורמציה, זה נולד מרעיון שמתפתח למשהו יותר גדול", אומר פולק, "השפה התנועתית באה ממיליון מקומות, מעולם המציאות, ממציאות מקבילה או קשורה או מראה מעוותת שלנו שתלויה בעיניו של הצופה בעבודות. אני רוצה שהצופה יחליט מה הוא רואה, אם את עצמו או אם משהו אחר". לדברי השניים, מדובר בעבודה פחות "משתעשעת" מ"אויסטר" והם רואים בה "מיצג של עולם שחור ואפל יותר שנקודת הפתיחה שלו היתה מופע אימה".
ענבל: "כשאני מסתכלת היום על 'בוביז', היא לא מצחיקה אותי. גם ב'אויסטר' הופתעתי כשהקהל צחק. זה לא גג, ההומור בא מתוך וריאציה של חיבור בין עצבות לשמחה, בין יופי לכיעור, זה העולם שלנו ומשהו בעולם הזה מקשה עליך להתעלם ממנו", אומרת פינטו. את הקרדיט על העבודה הם חולקים במשותף, בלי חלוקה ברורה ומתבקשת של כוריאוגרפיה לפינטו ובימוי וצדדים תיאטרליים לפולק. "אין הפרדה אמיתית. עבודה רבת שנים הביאה אותנו לקיום של ראש אחד וקרדיטים משותפים". על השאלה האם הטקסט אינו חסר לו עונה פולק, שבא מעולם המשחק: "אנחנו בונים עולם שמורכב מהרבה רבדים כשהמטרה היא לא להעביר מסר. מבחינתי ברגע שיש תנועה חזקה הטקסט מיותר. התנועה היא המילה. זה מוזר אבל ענבל היא זו בין שנינו שנמשכת יותר לטקסטים ואני לא. טקסט מבחינתי יכול להרוס או לנסות להסביר, ואני לא רוצה להסביר, אני לא רוצה להיות ברור ולכוון".

"בוביז" – המשכן לאמנויות הבמה 8,9 בנובמבר