הממשלה עלולה ליפול כבר בשבוע הבא

תקציב המדינה יעבור כנראה מחר (ד') בקריאה ראשונה בכנסת, אבל במערכת הפוליטית מעריכים כי מדובר בשירת הברבור של ממשלת שרון. לפי שעה מסרב אביגדור ליברמן, שיצביע בעד התקציב "משיקולים לאומיים" כהגדרתו, לתמוך בממשלה. עם העבודה לא מתנהל כל מו"מ. לפיכך, נראה ששרון ימצא את עצמו עם 55 ח"כים בלבד וייאלץ להקדים את הבחירות. ההמשלה עשויה ליפול כבר בשבוע הבא, בהצבעות אי אמון שמתוכננות לעלות בכנסת. הבחירות צפויות להיערך תוך 90 יום - והפעם בשיטה המפלגתית שקדמה לשיטת הבחירה הישרה.
בעבודה מתקשים להאמין שיזכו בבחירות חדשות ולמרות זאת נראה כי ראשיה השלימו עם פרישתם. "היעד שלנו איננו פרישה מן הממשלה, אלא שהליכוד יבין אחת ולתמיד שאנחנו שותפים, ולא הגרורה שלנו". אמר יו"ר העבודה, השר בנימין בן אליעזר, אולי בניסיון אחרון לשכנע את שרון לזרוק לו סולם, "אם יציעו לנו פתרון כפי שביקשנו, אחזור למפלגתי ולמוסדותיה, ואבקש ממנה להישאר בממשלה", אמר בן אליעזר.
שר החוץ, שמעון פרס, העריך שממשלת האחדות הגיעה לסוף דרכה, "אם כי נותר זמן להשקיע מאמצים להצילה". במפגש עם משלחת הזדהות של רבנים קונסרבטיביים מארה"ב, אמר פרס: "ממשלת אחדות היא טובה לעם, אך רעה למפלגות".

מקורבי נתניהו: "הוא האלטרנטיבה"

הסקרים מראים כי למועמד השמאל יש סיכוי קלוש לגבור על מועמד הימין בבחירות, בלי קשר לשאלת זהות המועמדים. לפיכך, עיקר הסקרנות מלווה את המאבק שכבר החל בין ראש הממשלה אריאל שרון לבין בנימין נתניהו. על רקע זה ניתן לפרש גם את מאמציו של שרון לצרף אליו את שאול מופז, שתמיכה שלו בשרון עשויה לסייע לו מאוד בפריימריס.
מחנה נתניהו עדיין לא נערך בפומבי לבחירות, אך ראש הממשלה לשעבר צופה בסערה הפוליטית בעניין רב. גורמים המקורבים לנתניהו אומרים כי הוא מתחזק בסקרים, בעיקר על רקע המיתון הכלכלי: "נתניהו נתפס בציבור תומכיו כמי שתרם לכלכלת ישראל ולכן הוא נחשב בעת הזאת לאלטרנטיבה עם סיכויי בחירה גבוהים".
לדבריהם, נתניהו סבור כי לטובת המשק, יש לאשר את התקציב בכנסת, אולם הוא חוזר ואומר כי "מדובר בתקציב גרוע ומותח ביקורת על המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר".
המקורבים אמרו כי ראש הממשלה לשעבר איננו מופתע משבירותה של הקואליציה. "הוא מעריך כבר זמן רב כי הממשלה לא תכלה את ימיה בעיקר משום שמפלגת השלטון קטנה יותר משותפתה המרכזית בקואליציה", אמרו,"וזה מוכיח שהוא צדק כשלא רצה להתמנות לראש ממשלה בשיטת הבחירות הנוכחית ולא התמודד".
מקורבי נתניהו אף הזהירו כי אם שרון ינסה להקים ממשלה צרה, הוא יפגע בליכוד ו"על רקע המצוקה הכלכלית יתחזקו ש"ס ו תנועות חברתיות כמו 'עם אחד'".

"הממשלה נכשלה"

למזלו של נתניהו איש המפתח בסיטואציה הפוליטית הוא מנהל לשכתו לשעבר, והיום יו"ר האיחוד הלאומי, אביגדור ליברמן. לדברי ליברמן, הוא מעוניין בבחירות, בהן הוא צפוי להגדיל את כוחו בכנסת. "אין סיכוי שנצטרף לממשלה ואין בכך צורך", אמר. "הממשלה נכשלה וצריכה ללכת הביתה. אחרי הבחירות נוכל להצטרף לממשלה ימנית לאומית. אם כעת תקום ממשלה צרה, זו תהיה קואליציה גרועה הפתוחה לסחטנות. הדבר היחיד שימנע בחירות זו מלחמה עם עיראק".
ללא האיחוד הלאומי, לא נראה שלשרון תהייה ישועה. לליכוד יש 19 ח"כים, לש"ס 17, ליהדות התורה 5, למפד"ל 5, למרכז 5 ולישראל בעלייה 4. בסך הכל 55. גם אם יגייס תמיכת ח"כים בודדים כמו דוד לוי או מיכאל קליינר, שרון יישאר בממשלת מיעוט, שתתקשה לתפקד.

המפלגות לא חוששות

שאר המפלגות בכנסת כבר החלו בהיערכות לבחירות. ח"כ טומי לפיד משינוי בטוח בהתחזקות מפלגתו. הוא ייפגש היום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי ומזכיר הממשלה גדעון סער. השניים יבקשו מלפיד לסייע בהעברת התקציב בקריאה ראשונה בכנסת. לפיד אמר כי ישמע את עמדתם, אך לא יהסס להפיל בקולות סיעתו את הממשלה. "בכל מקרה אם נוכל להפיל את הממשלה, שמושתת על הסיעות החרדיות, ולהקדים את הבחירות - נפיל אותה".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יוסי שריד מעוניין במערכת בחירות קצרה תוך 90 יום.
"אני מעוניין לקצר את ימי הממשלה", אומר שריד, "אני בטוח שמרצ תצליח במערכת הבחירות. אנחנו טובים במערכות בחירות קצרות, בארוכות אנחנו הרבה פחות מוצלחים. היום יש לנו בסקרים 10 מנדטים וזה הרבה לעומת סקרים במערכות בחירות קודמות".
בסיעות הערביות ששים לקראת נפילת הממשלה. יושב ראש סיעת בל"ד, חבר הכנסת עזמי בשארה, אומר ל-ynet כי "העניינים מתקדמים לקראת בחירות שכן שרון לא יוכל לסמוך לאורך זמן על אביגדור ליברמן". בשארה הוסיף כי "ליברמן סבור שאצל נתניהו הוא יהיה שותף אסטרטגי בכיר, ושרון מתפלל שברגע האמת בן אליעזר יחזור לממשלה".
בשארה אומר כי לו ולמפלגתו יש עניין רב שהשאלות הפוליטיות המעסיקות את הציבור בישראל יעלו לדיון ציבורי "ושהציבור יתן את דעתו על המשך דרכה של הממשלה". הוא העריך כי בבחירות הקרובות ירוצו שלוש רשימות ערביות.
בש"ס אומרים רשמית כי הם לא חוששים מבחירות, אך "לאור המצב הביטחוני הקדמת הבחירות היא טעות". גם התחזיות בדבר הירידה הוודאית במספר המנדטים של ש"ס, והעובדה שחלק מהח"כים דהיום לא יכהנו בכנסת הבאה, לא מעוררות התלהבות מבחירות במפלגה, שמעליהן מרחף גם הצל הגדול - אריה דרעי.
ביהדות התורה לא מוטרדים מבחירות מוקדמות, למרות שהן יציתו מחדש את המאבקים הפנימיים בין הח"כים הנוכחיים ומועמדים נוספים על המיקום ברשימה. בסיעה מתייחסים אל חמשת הכיסאות אותם השיגו בבחירות האחרונות כאל מנדטים בטוחים ומקווים להשיג הפעם גם את המנדט השישי. ח"כ משה גפני אמר כי באופן עקרוני בסיעתו חושבים שלא צריכים ללכת לבחירות עכשיו, אבל "כנראה שלא טובת המדינה עומדת לנגד עיני כולם". לדבריו: "אף אחד לא מתכוון למה שהוא אומר, פואד מדבר אל שרון ומתכוון אל מצנע ורמון - ושרון מדבר אל פואד ומתכוון אל ביבי".

"פואד רודף אותנו"

גם המתנחלים לא נשמעים מוטרדים מאפשרות של בחירות, אבל לדבריהם, יעדיפו ממשלה צרה. "פואד רודף אותנו בעניין המאחזים ומעליל עלינו בנושא תקצוב יש"ע ולכן אנחנו מעדיפים ממשלה צרה", הסבירו ראשי המתנחלים, שאומרים כ "מה שפואד אומר זה סתם עלילה ומי שבאמת מופלה לרעה הם מתיישבי יש"ע, שמופלים לעומת מתיישבי קו העימות". לטענתם, השנה קוצצה ההנחה במס לתושבי יש"ע לחמישה אחוזים - לעומת הנגב והגליל שנהנים מהנחה במס בשיעור של בין 10 ל-25 אחוזים

"לא נרוץ"

בחודשים האחרונים קמו תנועות חדשות בלי סוף, אבל כעת נראה שהן יתקשו להתארגן לבחירות - אם הן ייערכו בתוך 90 יום בלבד, כפי שקבוע בחוק.
תמי מולד ממטה הארגונים החברתיים: "אם תהיינה בחירות תוך 90 לא נספיק לרוץ אליהן. במקרה כזה ננסה ליצור חזית של כמה גופים פוליטיים, שמצהירים על שמאל חברתי בשאיפה להכניס פנימה כמה שיותר אנשים פעילים".

בעולם לא מודאגים

בחירות חדשות צפויות להקפיא לחלוטין את שאריות התהליך המדיני. אתמול כבר ביטל שרון פגישה בנוגע להעברת כספים לפלסטינים. שגריר נציבות האיחוד האירופי בישראל, ז'אן קרלו שבלר, נמנע מלהתייחס ישירות לשינויים הצפויים במערכת הפוליטית בישראל, אבל אומר ל-ynet: "ברור שאנו מעוניינים בממשלה שוחרת שלום שתקדם את הדיאלוג בין הצדדים ואת התהליך המדיני". בארה"ב, מדווחים גורמים מדיניים, לא הביעו חשש מיוחד נוכח האפשרות שממשלת האחדות תפורק. הגורמים מציינים כי "האמריקנים לא רואים את מפת הדרכים שלהם כתלויה באיזה שהוא מצב פוליטי. במקרה של ממשלה צרה משמעות הדבר עשויה להיות הפעלת יותר לחץ, אך האמריקנים רואים את מפת הדרכים כמשהו שצריך לקדם ולא חשוב מי בממשלה".

את הידיעה כתבו סמדר שמואלי, דיאנה בחור, אבישי בן חיים, אפרת וויס וסמדר שילוני