דון קישוט משוגע

להקת המחול של הכוריאוגרף הרוסי הנודע בוריס אייפמן פתחה אמש את עונת המחול במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב עם המופע "דון קישוט או הזיה של מטורף". זו הפעם הרביעית שהלהקה מגיעה לישראל והפעם השנייה שהיא פותחת את עונת המחול במשכן. להקת הבלט של אייפמן מעניקה אלטרנטיבה מהנה לאובססיביות הטכנית המקובלת בלהקות המחול הקלאסיות, אך לא מתפשרת על איכות רקדניה. גם הפעם מעניק אייפמן נקודת מבט פילוסופית חדשה, מלאת הומור ומעוררת למחשבה לסיפור מוכר לכאורה.
התפאורה הספרדית שהולכת ונגלית אל מול עיני הצופה, אצל אייפמן חושפת את הצד המגוחך של המסורת הספרדית ולכל אורכו של המופע מתגליפ ניצוצות של ציניות מהולים בחיבה על הדמויות ובעיקר על התקופה. הגיבור של אייפמן הוא מטופל בבית משוגעים שמאמין כי הוא הדמות המוכרת כדון קישוט המגן על החלשים והנדכאים באשר הם. בתפקיד דון קישוט אלכסנדר רשינסקי, שגובהו המרשים והתנהלותו על הבמה נותנים תחושה כמו מתעוררת לך מול העיניים אחת מתמונותיו של אל גרקו. בניסיון להכניע את שיגיונותיו של החולה המטורף המעורר את דמיונם של שאר החולים, כולאת אותו האחות הראשית (אלינה סולונסקאייה מהממת את הקהל בגלימה נזירית לבנה שמבליטה את גופה הגבעולי) בתוך חישוק.
על ניסיונות להגביל את מעיין היצירה והיצירתיות, סביר להניח שלאייפמן יש לא מעט מה לומר, בעיקר כיוצר שפעל שנים רבות מחוץ למעגלים המקובלים ברוסיה ושעד היום, למרות ההצלחה הבינלאומית (אנה קיסלגוף, מבקרת המחול הנודעת הכתירה אותו ככוריאוגרף הרוסי המצליח ביותר כיום), הוא יוצר בתנאים לא תנאים וללא אולם תיאטרון משלו. קצת כמו מוריס בז'אר מאפשר אייפמן לאקספרסיביות של המחול המודרני, לשפת התיאטרון ולעולם הרוח והפילוסופיה להתמזג לתוך שפת המחול הקלאסי וליצור אמירה הומוגנית. אלינה סולנסקאייה מרהיבה בתפקיד דולסינאה קיטרי, בת הפונדקאי שאביה מאלץ אותה להינשא לצעיר עשיר בו איננה מאוהבת וניצלת על-ידי דון קישוט. כל פאוזה של סולנסקאייה היא תמונה מושלמת וכל תנועה לא יכולה להיות יותר מדויקת ומלאת נוכחות והבעה. יכולת השליטה שלה על קצות האצבעות בפירואטים, והאופן בו היא מחזיקה את פלג גופה העליון, לא מאפשר להוריד ממנה את העיניים. הסולנים כולם מצוינים כולל יורי אנאניאן בתפקיד באזיל, מושא אהבתה של קיטרי, וסרגיי זימין שמפתיע לא רק ביכולות הוירטואוזיות-ריקודיות שלו אלא גם ביכולת תיאטרלית מקסימה. כוחה של ההפקה בא לידי ביטוי גם באנסמבל חזק ותלבושות שעושות את העבודה אך לא מצטעצעות יתר על המידה. עם זאת, מוזיקה חיה היתה, סביר להניח, משדרגת את המופע לרמות גבוהות אפילו יותר של הנאה.

"דון קישוט או הזיה של מטורף" - 30-31 באוקטובר וכן 2, 4-5 בנובמבר במשכן לאמנויות הבמה