שלום, ולא להתראות

ההודעה שנחתה במשרדי היתה קצרה, תמציתית. "דובר משרד התחבורה, מר אבנר עובדיה, מתכבד להזמינך לפרידה משר התחבורה, ד"ר אפרים סנה, ולסיכום פעילותו במשרד התחבורה עם סיום תפקידו. המפגש יתקיים ביום ראשון, בשעה 10:00 בבוקר בלשכת שר התחבורה בתל-אביב". זהו, לא הרבה יותר. שר התחבורה עוזב בחוסר רצון את תפקידו הלא-נחשק-מלכתחילה והולך הביתה. ככה פואד החליט. ואם לא יתחולל כאן נס משמיים – או נס פוליטי מתוצרת השגחה עליונה – יארוז השר ביום ראשון את מטלטליו, יוריד תמונות מהקיר, ירוקן מגירות לקופסת קרטון גדולה, יעיף עוד מבט חטוף ועצוב על כורסת השרד ומפתחות הכרכרה המפוארת, וייצא לדרכו.
אני יודע, המצב קשה. כל אזרח שמצטרף למעגל המובטלים המתרחב מצער אותי, אבל המקרה הזה שונה. גם אם ידענו בעבר שרי תחבורה חסרי יכולת, שלא עשו הרבה ואף הזיקו לא מעט, אפרים סנה הוא ללא ספק מהגרועים שבהם. כך שאני אפילו, איך לומר, קצת שמח.

לך לשלום

ומכיוון שאתם לא זכיתם להזמנה שכזו, ובזמן שייערך טקס הפרידה תהיו עסוקים בסתם עבודה קשת יום ולחלוטין לא ממלכתית, אסכם עבורכם בקצרה את פעילותו של השר במהלך שנה וחצי של כהונה. וזה לא יהיה קשה, ובעיקר לא ארוך מדי.
ונתחיל כמקובל בכניסתו של אפרים סנה לתפקיד. אז הסביר למדינה שקוברת כ-600 הרוגי תאונות מדי שנה כי "בחרתי בתיק התחבורה בגלל יכולת העשייה הגדולה בתחומים רבים. נכון שההעדפה הראשונה שלי היתה תיק הביטחון. אבל כשזה הפך ללא רלוונטי, לא היססתי כלל… המשרד שאני מופקד עליו כיום הוא כזה שמאפשר לשנות דברים בארץ הזאת באופן מהותי. זה המשרד שבו אפשר לשנות דברים כדי להיטיב עם העם, ואת זה אני מתכוון לעשות". תודו שאי אפשר לחשוב על הצהרה מעודדת יותר. קודם כל עולה כי הוא בחר בתיק הבעייתי, בעצמו, ללא היסוס ובלי לחץ. וזה אומר שמאוד אכפת לו. שנית, מטרתו הראשונה היתה תיק הביטחון, מה שמעיד על אמונה ביכולת ומוטיבציה אדירה. ולסיום, הוא עומד להיטיב עם העם, כך שבאמת אין טענות.
אבל המציאות הקשה טפחה חיש קל בפניו של השר האופטימי, שנדרש לשנות את הטון. "לאף אחד אין תשובה למה בדיוק ניתן לייחס את הגידול במספר הנפגעים וההרוגים בתאונות דרכים בתקופה האחרונה. אבל מה שברור הוא: בתאונות הללו האשם היה בנהגים. חוץ מזה, נהגים עוברים על החוק, מתפרעים ועושים עבירות. ולכן נגרמות תאונות". כאשר נשאל אם יש בידיו מחקרים המוכיחים זאת, השיב: "אני רואה נהיגה פרועה ולא צריך מחקר מהארוורד שיסביר לי דבר. אני נוסע 70 אלף קילומטרים בשנה ורואה מה קורה בכביש".
ומה חדש? כמו רבים וגרועים לפניו, גם אפרים סנה נמנע מלהעביר ביקורת אמיתית על תשתיות רצחניות, אכיפה לטובת דוחות או מערכת חינוך מזלזלת. הנהג אשם, גם כאשר הוא לא אשם. האם אכפת היה לשר שמחצית מהנהגים המעורבים בתאונות לא עברו כל עבירה, לפי נתוני המשטרה? לא, הוא יודע מספיק. מזכיר לכם שר תחבורה אחר שזלזל ביעילות חגורות הבטיחות בעת תאונה כי "אפשר גם לתת קונטרה עם ידיים על ההגה"?
כאשר נדרש מאוחר יותר להסביר כיצד הוא מתכנן לשנות את המצב, הבהיר סנה: "אני מתכוון לנקוט שורת צעדים במטרה להיאבק בתאונות הדרכים. אין לי ספק שיישום צעדים אלה יוריד את עקומת התאונות. בבוא העת תפורסם גם התוכנית הזאת. ואני יכול להבטיח דבר אחד: אפרים סנה לא מתכוון להיות עוד שר שדיבר. אני לא אומר דבר שאין לו כיסוי בביצוע". אולי, אבל גידול של 20% במספר ההרוגים בשמונת החודשים הראשונים של השנה לעומת 2000 מלמד על בעיה כלשהי בתכנית. השנה נהרגו בתקופה זו 373 בני אדם, לפני שנתיים היו אלה 306 בלבד. ומי אשם בכך, תזכירו לי.

ברוך הבא

אבל כאמור, ביום ראשון אנחנו נפרדים כנראה סופית מהאיש שלא רצה, אבל היה צריך. מהשר שלא ידע אמנם, אך לא רצה ללמוד. את מקומו יתפוס פוליטיקאי אחר בתפקיד ביניים, בדרך למשרד נחשק יותר. וברשותכם, אנצל במה זו כדי להעניק לו עצה או שתיים.
אז ככה. ראשית, אל תבטיח דבר. בינתיים, כל שר תחבורה שהבטיח שינוי דרמטי, עשה רק נזק. עד עכשיו, כל אחד ואחד מהם הבטיח לחסל ולמגר ולהשמיד את נגע תאונות הדרכים. מישהו הצליח בכך? קדחת. מישהו יצליח בכך בעתיד? ספק רב. אבל אפשר לנסות ולייצר מהלכים שיביאו לשינוי בעתיד, בעוד שנים ארוכות. וכן, אני יודע שפוליטיקאים מתחלחלים לשמע הרעיון שמישהו אחר "יגזור קופון" על חשבונם. בכל זאת, אפשר לנסות כי אין מה להפסיד. חוץ מזה, ככה יהיה פחות משעמם.
אפשר למשל לאסוף את כל ראשי המחלקות, פקידים בכירים, מינויים פוליטיים, עוזרים ומנכ"לים, ולהוציא את כולם לחופשה של שבוע על חשבון משלם המיסים. לעבודה יחזור רק מי שיצליח להוכיח כי הוא נחוץ באמת ועד היום לא גרם נזק. בדרך זו – כך אני מבטיח - יחסוך השר 50% מעלות המשכורות, והתפוקה תעלה בשיעור ניכר. מה יש? הרי בכל מקרה נקבל במשרד הזה "אדם חזק", שאינו ירא מהאיומים הגדולים ביותר על עתידה של מדינת ישראל. קדימה, תראה שרירים ועוז רוח.
וניתן גם לבצע צעד מהפכני באמת. מה דעתכם על שינוי כיוון של ממש? למשל, שר התחבורה החדש יכול לכנס ישיבת חירום של כל מומחי התחבורה בישראל. לגייס את מיטב הגורמים העוסקים בתחום למבצע. אפילו שם יש לי עבורו - "בראשית". קווי היסוד של מבצע זה יהיו פשוטים ובבסיסם: כל מה שהובטח, נאמר ונעשה עד עכשיו, אינו מחייב. כל מה שנדחה, התייבש במגירות נסתרות, נזרק בביטול לפח הקרוב והוגדר כשטויות, חייב בבדיקה מחודשת. מה כבר יכול להיות? לכל היותר יגידו שהשר אינו מבין דבר וחצי דבר, עושה שטויות ומקשיב לשרלטנים. מה חדש?

ולסיום

בכל זאת, הרשו לי להתייחס עוד פעם אחת לשר התחבורה היוצא, הד"ר אפרים סנה. לזכותו יאמר כי בתקופה זו למדתי כיצד ניתן לפתור בקלות את המשבר המאיים על יציבות המזרח התיכון בפרט, והעולם בכלל. יחד עם זאת, חובה להודות, נכשלתי קשות בהבנת דרכו לנהל משבר עליו היה מופקד מטעם העם. מצד אחד, הבנתי כיצד ניתן להקטין את מספר הנפגעים מפעולות טרור. מצד שני, אין לי מושג איך תיכנן להקטין את מספר ההרוגים על הכביש. אולי בעצם אכתוב לו ואשאל. ואולי גם אתם רוצים. הרגישו חופשיים לעשות שימוש בכתובת הבאה. עד יום ראשון הוא נמצא שם sar@mot.gov.il