נפלה הצעת ח"כ הירשזון ל"תיגמול" פעילי המפלגות

הצעת החוק של ח"כ אברהם הירשזון שנועדה לאפשר מינוי דירקטורים מתוך חברי מרכזי המפלגות נפלה אחר הצהריים (יום ב') בועדת החוקה בכנסת.
חברי הכנסת נבהלו ברגע האחרון מהביקורת שעוררה הצעת החוק - בין היתר מצד היועץ המשפטי לממשלה. וכך, בהצבעה התנגדו 8 ח"כים לחוק ורק 7 תמכו בו.
ח"כ אבשלום וילן ממרצ אמר בתום הדיון כי "זו הצעת חוק המכשירה את הקרקע לשחיתות פוליטית, היות והתלות בין שרים וחברי מרכז מפלגה ידועה לכל. מדובר בקניית קולות חברי מרכז תמורת חברות בדירקטוריונים. זהו חוק אנטי מוסרי בעליל שאסור שיכנס לספר החוקים".
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שלח לפני ההצבעה מכתב חריף ליו"ר ועדת חוקה ח"כ מיקי איתן. "זהו ניסיון להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל הסדר ראוי של ניקיון ציבורי", כתב רובינשטיין. "אמנם אנו חשים בפעמי הבחירות אך דווקא בעת הזו ראוי שהח"כים יתנו דעתם לשמירה על דמותה וטוהרה של המערכת הציבורית במדינת ישראל".

מה עמדו חברי המפלגות להרוויח?

כמה כסף יכלו הפעילים הפוליטיים והעסקנים להרוויח מהצעתו של ח"כ הירשזון מהליכוד? הנתונים על כך הגיעו לידי ynet.
דירקטור בחברה ממשלתית כמו אל על, חברת החשמל, התעשיה הצבאית או בתי הזיקוק (דירוג 10 על פי רשות החברות הממשלתיות) יכול להשתתף ב-60 ישיבות דירקטוריון בשנה ולקבל עבור כל אחת מהישיבות שכר בגובה 1135 שקל. בסך הכל מדובר בהטבה בגובה כ-70 אלף שקל לשנה.
את התעריפים המדוייקים מעדכנת מדי שנה רשות החברות הממשלתיות והמחירון המדוייק של חבר דירקטוריון הגיע לידי ynet. עוד עולה ממסמך זה כי בחברות ממשלתיות כגון מקורות ובזק בינלאומי (דירוג 8-9) יכול להשתתף דירקטור ב-45 ישיבות, על כל אחת ישולמו לו 940 שקלים. סך כל ההטבה נאמדת בלמעלה מ-40 אלף שקלים.
על מינוי לדירקטור בחברה מדירוג נמוך יותר מקבל הדירקטור בין 575-760 שקל, אך גם כאן צבירת ישיבות מספקת הטבה בגובה עשרות אלפי שקלים.
מינוי לדירקטור בשירות הציבורי מותנה בהתאמה לתפקיד, על פי קריטריונים הנבחנים על ידי וועדת רביבי. חברי מרכז שהם פעילים פוליטיים המקושרים לעיתים לצמרת השילטון אינם יכולים להתמנות, על פי החוק הקיים, לתפקידים אלה.