שרון כבש את ועידת הליכוד

ראש הממשלה, אריאל שרון, "כבש" את ועידת הליכוד השלישית, שהתכנסה הערב (ג') בגני התערוכה בתל-אביב.
הוועידה התכנסה כדי לאשר שורת הסכמות שהושגו בין המחנות של בנימין נתניהו ואריאל שרון בקשר לבחירות, אולם בליכוד ראו אותה בעיקר כמבחן הכוח הפומבי הראשון של שני המתמודדים על הנהגת התנועה. העובדה שכ-60% מחברי הוועידה הם חברים חדשים הפכה את ההתמודדות למסקרנת במיוחד.
עם עלייתם של שרון ונתניהו לבמה התבררו מייד יחסי הכוחות: בעודם מתיישבים במקומותיהם, סחפה את האולם שירה של "אריק מלך ישראל חי חי וקיים"; בנימין נתניהו, לעומת זאת, זכה לקריאות בוז. עם זאת, השתדלו השניים להפגין אחדות: הם אחזו ידיים והרימו אותן יחד אל על לקול תשואות הקהל.

נתניהו: להביא לצמיחה ע"י הורדת מסים

נתניהו נאם ראשון, ובפתח דבריו הבטיח כי "אריק ואני נלך יחד כדי להביא ניצחון היסטורי לליכוד". בהמשך קרא לגרש את ערפאת: "הדבר הראשון שצריך לעשות בממשלה הבאה הוא לגרש את האיש הזה", אמר, "אני כראש הממשלה מבטיח לכם: אני אגרש את ערפאת, אסלק אותו מכאן. אני חושב שזהו תנאי הכרחי למיגור הטרור... רק אם נסלק אותו ייפתח פתח לשלום; רק אם נסלק אותו, אני מאמין שתהיה אפשרות של התפייסות עם שכנינו - לא במדינת טרור פלסטינית, אלא בממשל עצמי וחופשי, שהם יחיו לצדנו בשלום".
את יתר דבריו הקדיש נתניהו למצב הכלכלי, ואמר כי "הדרך לעזור לכל האנשים הללו היא לא להטיל עליהם עוד ועוד גזרות. זאת לא הדרך. הדרך היא ליצור עוד ועוד מקומות עבודה. ואיך מייצרים עוד מקומות עבודה - לא על-ידי הטלת עוד ועוד מסים... הדרך היחידה לפתור את הבעיות של המדינה היא להביא לצמיחה. והדרך היחידה להביא לצמיחה היא על-ידי הורדת מסים, ולא על-ידי העלאת מסים. על-ידי הרחבת התשתיות, על-ידי סלילת כבישים ומסילות ברזל, על-ידי קיצוץ הבירוקרטיה וגם על-ידי קיצוץ הבזבוז בתוך הממשלה".
למרות דבריו התקיפים של נתניהו נגד ערפאת, השיבו לו חברי הוועידה בשירת "אריק מלך ישראל" - והראו כי אהדתם נתונה לשרון.

שרון: לא אפזר הבטחות שווא ברוח נדיבה

ראש הממשלה שרון פתח את נאומו בדברים על קורבנות הטרור באחרונים בקיבוץ מצר. הוא אמר כי "אנחנו ניאבק בטרור, אנחנו ננצח אותו, ואנחנו נגיע בעזרת השם לשלום המיוחל". בעקיצה לעבר נתניהו הוסיף: "אנחנו ניאבק בטרור ואנחנו ננצח אותו. אבל הביטחון לא יושג בסיסמאות ובפתרונות קסם. ביטחון יושג רק בזכות הנחישות שלנו לעמוד ולפעול באחריות ובשיקול דעת".
ראש הממשלה החמיא לשר הביטחון שאול מופז, וציין כי הוא נענה מייד לקריאה להצטרף לממשלה, בעוד ש"היו מי שהציבו תנאים מיוחדים". לדברי שרון, "גם חברנו בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר, שגריר מסביר ודיפלומט מהמעולים ביותר - נענה לקריאה. הוא יושב עמנו סביב שולחן זה כשר החוץ של מדינת ישראל".
באותה נשימה שלח שרון עקיצה נוספת לעבר נתניהו: "עם ישראל רוצה מנהיגות אחראית, מנהיגות שפועלת בשיקול דעת, מנהיגות שמעדיפה בכל מקרה את האינטרס הלאומי על-פני האינטרס המפלגתי או האישי. הוא השיב ברמיזה על קריאתו של נתניהו לגרש את ערפאת: "הניסיון הלאומי מלמד אותנו שאסור לפעול מתוך נמהרות וחוסר שיקול דעת. יש לשקול בזהירות ובאחריות כל מהלך. מנהיגות לא פועלת מתוך תאוות נקם. אנחנו פועלים בדרך מקצועית ונכונה, שמאפשרת לנו להמשיך ולהילחם בטרור ללא הפרעות ולחצים כלשהם מבחוץ".
שרון הוסיף כי ההתפתחויות במפרץ עשויות להביא למפנה היסטורי, שבו החברה הפלסטינית תבין שלא תכניע את ישראל בכוח ותחליט ללכת להסדר מדיני. לדבריו, התקדמות בנתיב המדיני תביא גם לפתרון המשבר הכלכלי.
לקראת סוף נאומו שלח שרון עוד עקיצה לעבר נתניהו: "אני לא אפזר הבטחות שווא ביד נדיבה", אמר, "אני לא אגרר למסע בחירות פופוליסטי, ולא ארכב על כל רוח פוליטית מזדמנת. אני אמשיך בדרכי בנחישות, באחריות ובשיקול דעת. אנו רואים שהציבור הישראל תומך בדרכנו זו". הוא לא שכח להזכיר גם את העובדה שהליכוד איבד מכוחו בתקופת נתניהו, והשתקם תחת הנהגתו: "הליכוד נכנס לכנסת הזו לפני כארבע שנים עם 19 מנדטים, ויחזור אליה בכוח כפול ויותר מכך", אמר שרון.

סיכום: המפסיד בהתמודדות יהיה מספר שתיים

נציגי שני המחנות, אורי שני וישראל כץ עשו הכל כדי להגיע להסכמות מוקדמות, שיהפכו את הוועידה למפגן של אחדות בליכוד. מועד הפריימריז (28 בנובמבר), מועד הבחירות לרשימת הליכוד (8 בדצמבר) ונושאים נוספים סוכמו מראש. כמה נושאים שנויים במחלוקת סוכמו ברגע האחרון, ושעת פתיחת הוועידה התעכבה כנראה בגלל ההתייעצויות בעניינם.
אחד מהסיכומים שהושגו ברגע האחרון הוא שהמפסיד בהתמודדות על ראשות התנועה יהפוך אוטומטית למספר שתיים ברשימת הליכוד לכנסת - ולא יצטרך להתמודד על מקומו ברשימה. עוד סיכום הושג בנושא שהסעיר את חברי הליכוד: הצעתו של השר סילבן שלום, לפיה תבוטל אפשרות של שרים, סגני שרים וחברי כנסת להתמודד ברשימות האזוריות. ההצעה נועדה לתת סיכוי רב יותר לפעילי השטח להיבחר במקומות מגוריהם, והיא זכתה לתמיכתם, אולם עוררה חשש בקרב חברי הכנסת. לבסוף סוכם שההצעה תתקבל, אולם הרשימה הארצית, שבה מתמודדים חברי הכנסת והשרים, תורחב מעט.