החיים על פי ניקולו

ניקולו גרוסי הוא בחור איטלקי, באמצע שנות השלושים לחייו, שהחליט לעזוב את אזור המתיחות והסכנה של טוסקנה, להתרחק מהחיים הקשים, ללא אופק מדיני, שידע ב"לה צ'רטוזה דימג'יאנו", מלון האורחים העתיק שמנהלת משפחתו ליד סיינה עיר פרזות, ולהקים בית ועסק בישראל. השקט והשלווה משכו אותו לכאן, למזרח התיכון, אל אחת מסימטאות הרובע הישן של תל אביב.
בין השאר, וכך גם הגיע אליו המדור בשליחות עצמו, מביא גרוסי באופן עצמאי שורה של יינות טוסקניים אשר הוא עצמו טעם ובחר בשורה ארוכה של נדודים בין יקבים שונים. זאת הזדמנות טובה לערוך הכרות עם בקבוקים אשר בדרך כלל אינם מגיעים לכאן במסלולי הייבוא המקובלים של החברות הגדולות, ולהווכח עד כמה עשיר ומגוון מחוז היין הזה, ועד כמה רבות האפשרויות לרקום ניחוחות וטעמים שונים באמצעות ענבי זן הסנג'ובזה השולט שה.
מלבד יינות, גרר אתו גרוסי לכאן גם קונץ יוצא מן הכלל, מעשה ידיו להתפאר של אחד מידידיו הטוסקניים, כנראה מצאצאיו של לאונרדו (הממציא) דה וינצ'י – "אורגן יינות". המכונה הזאת מוזגת ומאפשרת לכל חפץ בכך לטעום שורה ארוכה של יינות, בשרות עצמי, לאחר רכישת כרטיס אשראי מקומי בסכום לא גבוה (סביב 25 שקלים). חובב יין סקרן יכול באמצעותה לנגן לעצמו, כמו על אורגן כנסייה, יצירת יין אישית.
מתוך טעימותיו שם בשבוע שעבר, אהב המדור את הקיאנטי קלאסיקו volpaia הניחוחי והקטיפתי (150 שקלים לבקבוק שלם), את הקיאנטי קלאסיקו il poggiolino הארומטי והעשיר (135 שקלים לבקבוק). אבל צביטת לב, גרם דווקא בקבוק צנוע יחסית של רוסו די מונטפולצ'אנו salcheto (מחיר: 130 שקלים לבקבוק) אשר למרות צעירותו הסביר לאף ולחך מדוע כרמי האזור הולדתו נתנו לאיטליה את אחד היינות הגדולים בהיסטוריה שלה, ה"וינו נובילה". כבר במאה ה-16 רבע היינן הראשי של האפיפיור פאולוס ה-6, "ממונטפולצ'אנו בא היין המושלם". באותם ימים גם האמינו בווטיקן כי ליין הזה תכונות אפרודיזיאקיות, והיו נוהגים לרחוץ בו חלקי גוף מוצנעים לפני פגישות חשובות. כיום, ההמלצה היא רק לשתות ממנו.

"טרה טוסקנה" היכל התלמוד 4 ת"א, טל‘ 5100850-03



ללכת בין הבועות

נחת דצמבר, מתחילות אומות העולם לעסוק כמעט אך ורק בדבר אחד: על איזה סוג של שמפניה נלך השנה לסעודת חג המולד / חגיגת השנה החדשה. ובתוך הכפר העולמי מגיע בימים אלה לארץ (ייבוא מ. אקרמן) בקבוק רב רושם מתוצרת MUMM – אחד היקבים היותר מפוארים של ריינס, בירת השמפניה. החברים האלה נמצאים בסביבה מאז 1827, שנת הקמתו של המפעל, וכבר לפני מאה שנה היו עושים מיליון בקבוקים בשנה את דרכם אל שווקי ארה"ב, לנשפי המיליונרים של הקפיטליזם החוגג. כיום, נמכרים 8-9 מיליון בקבוקי MUMM בשנה, בעולם.
המדור הלך השבוע בין הבועות של בקבוק "דמי סק", כלומר חצי יבש, זאת אומרת מתקתק ופירותי מאוד, ארומות בשלות של אפרסק ואננס וצוף, אך יחד עם זאת, וכאן גדולתה של השמפניה הזאת, הכל עטוף ברעננות כובשת. שילוב הזנים פינו מנייה ופינו נואר, עבודת הייננים המוקפדת, והאלגנטיות של התוצאה, עושות את השמפניה הזאת לבת לוויה מרשימה של קינוחי ארוחה חגיגית במיוחד. 200 שקלים לבקבוק.