תוכניות לאיחוד הקריות חיים ומוצקין

איחוד, העמותה לאיחוד קריית חיים עם קרית מוצקין, מצרפת למאבקה תוכניות בניין עיר ומפות ישנות, לפיהן השטח עליו ניצב כיום אזור התעשייה, השייך מבחינה מוניציפלית לחיפה, יועד במקור לעיר המפרץ שאמורה היתה לקום. תנועת איחוד מסתמכת על תוכנית מתאר משנת 1934, היחידה שאושרה חוקית עד היום. בתוכנית נקבע, כי השטח עד לגדה הדרומית של נחל הקישון יועד לפיתוח תעשיות.
בנוסף, תוכנית מפרץ חיפה משנת 1936, שהוכנה על ידי פרופ' פטריק אברקרים לקרקעות בע"מ, יעדה את השטח שמצפון לנחל הקישון לשכונות מגורים (עיר המפרץ) ואזור תעשייה מדרום להן. "כיוון שלא נעשתה העברה של שום חלק מהקישון צפונה לכיוון קריית חיים ובצד השני בתי הזיקוק עד לאזור קריית אתא, הרי שהאיזור הזה עדיין צריך להיות שייך בפועל לעיר המפרץ". אומר עו"ד יואב צח וכס, מחברי העמותה.
חבר מועצת עיריית חיפה, שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים: "התוכנית המנדטורית משנת 1934 היא התוכנית היחידה שקיימת פורמלית. המתכנן ראה את המרחב שמצפון לגדת הקישון כמתאים ליישות אורבנית נפרדת מחיפה. גם הרעיונות הנוכחיים, בני ימינו, של הפרופסורים יגאל תמיר ואדם מזור שערכו את תוכנית המתאר המחוזית 6, מגדירים כאן שתי ישויות מטרופוליניות נפרדות. חיפה מצד אחד, וכל הקריות, כולל קריית חיים, מהצד השני.
"לגבי המרחב שבין שתי הערים, תוכנית מתאר ארצית 30 של פרופ' תמיר קובעת שמוניציפלית מפרץ חיפה הוא חלק מחיפה. אני מניח שבעניין הזה תהיה חלוקה ויהיה ויכוח איפה יעבור קו ההפרדה".