מלכי השכונה. על סקרמנטו קינגס

חודש לפני פתיחת העונה הצהיר כוכב סקרמנטו קינגס, מייק ביבי, כי קבוצתו תסיים את העונה הסדירה עם מאזן של שבעים נצחונות לפחות. "אני מניח שהציפיות מוסיפות מעט לחץ על הקבוצה, אבל מה שטוב בקבוצה הזאת זה שבכל מקרה היא תשחק כמו ששיחקה תמיד: משוחרר והתקפי", הוסיף הרכז המבריק, שהכחיש את השמועות כי קיעקע את המספר '70' על גופו.
לרוע המזל, נפגע ביבי ברגלו במהלך הכנות הקבוצה, נותח וצפוי לחזור לפעילות רק השבוע, כחודשיים אחרי פתיחת העונה. עם זאת, נראה כי הקינגס מסתדרים מספיק טוב בלעדיו וגם אם לא יעמדו בסופו של דבר ביעד היומרני שהציב, עושה רושם כי לא יהיו רחוקים מכך כשהעונה תסתיים.
אחרי רבע עונה, מדורגים הקינגס ראשונים בבית הפאסיפי עם 21 נצחונות ושישה הפסדים בלבד, אבל אסור לטעות - אין מדובר באותה קבוצה שכולנו למדנו לאהוב בפלייאוף אשתקד. ביבי התחיל את העונה בחדר הטיפולים בסקרמנטו, אבל לא עבר זמן רב והצטרפו אליו גם פרדראג סטויאקוביץ' (זיהום בכף הרגל), הידאייט טורקוגלו (נקע בפרק היד), סקוט פולארד (גב), לורנס פאנדנברק (עקב) ומאטין קליבס (כף רגל). ריק אדלמן נותר עם רוטציה מצומקת שלא מתאימה לסגנון הקבוצתי שהנחיל לקבוצה בעונות האחרונות.
אחרי קיץ רגוע, בו הצטרף לקבוצה רק הסנטר קיון קלארק כשחקן חופשי, נאלץ הצוות המקצועי של הקינגס לפעול במהירות ולחזק את ההרכב בשני שחקנים חדשים: דיימון ג'ונס (רכז יעיל ולא הרבה מעבר לכך) וג'ימי ג'קסון (גארד מפלצתי על המגרש ובעיקר מחוצה לו). השניים הצטרפו להרכב הטלאים ב'ארקו ארינה', הרכב ששינה את פניו באופן משמעותי (אם כי זמני) מאז העונה שעברה.
השיטה של הקינגס, המחבבת אלטרואיזם ואשר התבססה בדרך כלל על תנועה בלתי פוסקת על המגרש בהתקפה - חיתוכים לסל וממנו, קליעה מבחוץ ומסירות בין הגבוהים - הפכה פתאום ללא רלוונטית. כשמאבדים חמישה שחקנים ברוטציה, מתחייב שינוי בשיטה ולמרות ששינוי דרמטי שכזה בסגנון משחק קבוצתי כמו של הקינגס עלול להיות קטסטרופלי, הצליחו הקינגס להסתגל במהירות ולהמשיך לנצח, למרות הכל.

הספסל אומר את דברו

ההסתגלות של הקינגס נובעת מעיקר מהעומק והגיוון שהיו מאז ומתמיד על ספסל הקבוצה, ספסל רחב ואנרגטי (הידוע ברחבי הליגה בכינוי ה-"בנץ'-מוב" - כנופיית הספסל) שאיפשר גמישות רבה במהלך העונה הקודמת. בפתיחת העונה, מככבים שחקני הספסל כשחקני הרכב לכל דבר והם כל כך מרשימים, שספק אם מישהו בסקרמנטו שש לחזרת הפצועים.
מבין הגיבורים החדשים של הקבוצה בפתיחת העונה בולט מכולם חביב הקהל, ה'מיקרו-ווייב' של הקבוצה, זו העונה השלישית, בובי ג'קסון. הרכז הבלתי נלאה, שהיה עולה לפרקט כמחליפו של ביבי כדי לטעון את חבריו באנרגיות, פתח בכל משחקיה של הקבוצה והפך לשחקן המוביל שלה. בולטת מכל היא הנסיקה של התפוקה האישית המדהימה שלו העונה - 20.2 נקודות (50 אחוז מהשדה), 4 אסיסטים, 4.7 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק - מאזנים שהיו מכבדים כל רכז אחר במדינה, כולל ביבי עצמו (אגב, ביקורת רבה הופנתה כלפי הנהלת הליגה, שהציעה את ביבי לבחירת האוהדים למשחק האול-סטאר, תוך התעלמות בולטת מג'קסון שנותר מחוץ לרשימת הגארדים). יחד עם זאת ובאופן פראדוקסלי, ההצלחה של ג'קסון איננה סימן חיובי לקבוצה.
התעלותו של ג'קסון מעידה יותר מכל על המשבר שעובר על הקבוצה ועלול לתת את אותותיו גם בפלייאוף. ג'קסון, בניגוד לביבי, הוא סוליסט בנשמה (מעין אלן אייברסון לעניים), אגרסיבי מאוד בשני צידי המגרש ומכתיב קצב משחק מהיר. עם זאת, הוא נוטה גם לצאת משליטה ולבלגן את המשחק הקבוצתי. כשזה קרה, וזה קרה לא מעט העונה, הקינגס הפסידו או הסתבכו במשחקים צמודים. ביבי, שעלה לגדולה דווקא כסקורר בפלייאוף אשתקד, הוא יותר מכל מנהל משחק ואחד הטובים שבהם. ג'קסון בתפקיד הרכז אמנם מפיק יותר מעצמו ומעלה את האינטסיביות של הקבוצה הכולה, אך באותה מידה מנטרל את האפקטיביות של ולאדה דיבאץ' כשחקן ציר ומחלק כדורים, ושל סטויאקוביץ' כאופציה התקפית לגיטימית.
מי שכן מרוויחים מהיעדרות הכוכבים מחד וסגנון המשחק שמכתיב ג'קסון מאידך, הם בעיקר קלארק וג'ראלד וואלאס. אדלמן, שספג ביקורת רבה על כך שמיעט לשתף את הרוקי וואלאס בעונה שעברה, נאלץ להקפיצו לחמישיה במקומו של סטויאקוביץ' והסמול-פורוורד הצעיר הגיב, ממש כמו ג'קסון, במאה אחוזי מאמץ ותרומה אישית לא מבוטלת.
וואלאס, שהיה לפני שלוש עונות שחקן התיכונים מספר אחת במדינה, הוא אתלט חד פעמי, כמעט מעופף, שמכניס כמו ג'קסון אינטנסיביות רבה למשחק הקבוצה. הוא אמנם מטביע פיוטי ומלהיב, אבל נוטה לקפץ מעל לפופיק של שומריו ושל עצמו, לנסות לעשות יותר מדי ולבד ולא פעם לטעות בגדול. קיון קלארק, ביג-מן אתלטי עם מנטליות דומה, עדיין לא הפנים בעצמו את השיטה הקבוצתית ומתפקד גם הוא במעצור במה שהיה אמור להיות הרמוניה התקפית שותפת.

עד שהכוכבים (והשיטה) יחזרו

קשה לבוא בטענות לחבורת השחקנים שלקחו על עצמם לשאת את הקינגס על גבם בזמנים קשים שהיא עוברת. למרות זאת, כדי להשיג את היעד עליו הצהיר ביבי (יעד שלא נראה אפשרי בשלב זה), או חשוב מכך, היעד עליו הצהירו הבעלים ג'ו וגאווין מאלוף - זכייה באליפות, יהיה על הקינגס להתגבש מחדש ולהסתגל לשיטה שהביאה אותם לגמר המערב אשתקד - שיטה בה יהיו אלה דיבאץ', סטויאקוביץ', וובר ובעיקר ביבי, השחקנים המרכזיים. זוהי המשימה שתעמוד מול השחקנים הללו ומאמנם ברגע שישתלבו מחדש ברוטציה. ג'קסון, וואלאס והאחרים ירוויחו מהניסיון שצברו כדי לתמוך בהם מהספסל.