בשארה: פסילתי תגרום לשבר היסטורי

ח"כ עזמי בשארה עובר למתקפה: ראש רשימת בל"ד תוקף בכעס את המלצת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפסול את הרשימה בראשה הוא עומד מלהשתתף בבחירות.
כשבוע לאחר שהעביר היועץ את המלצתו לוועדת הבחירות, מזהיר היום (ד') בשארה בראיון ל-ynet שפסילת בל"ד תהיה שבר היסטורי בין האוכלוסיה הערבית לבין מדינת ישראל.
בשארה מתקומם נגד כל קביעותיו של רובינשטיין. לפי היועץ המשפטי, בשארה הביע הזדהות עם החמאס. לטענת רובינשטיין, לפי מידע מהשב"כ, אמר בשארה לראשי החמאס בחברון לפני כשנתיים: "אני לוחם בישראל כמוכם". עוד טען היועץ כי בשארה גם קרא לערביי ישראל להקים צבא.

האם אין משהו בדברי רובינשטיין, כי אתה ותנועתך מזדהים עם גורמים עוינים למדינה?

"זוהי תעשיית תדמיתיות שהיועץ היה שותף לה. אני לא מזדהה עם גורמים עוינים, אלא עם האוכלוסייה הערבית ועם התפתחות רעיונית באוכלוסייה הערבית ובשמאל הישראלי. ההתפתחות הפוליטית שלי ידועה. אין ח"כ אחר, למעט אולי אמנון רובינשטיין, שפרסם כל כך הרבה ספרים על דעותיו ורעיונותיו הפוליטיים, אבל יש בימין תעשיית תדמיות שמנסה לקשור יריבים פוליטיים כמוני עם גורמים עוינים. זה יותר קל להם מאשר לנהל ויכוח אידיאולוגי פוליטי. מאשימים אותי מבלי לתת שום הוכחה חוץ מסילופים שמובאים בצורת ראיות, בלי מקור מוסמך. דברים פוליטיים שאמרתי על זכותו של עם תחת כיבוש להיאבק בכיבוש מבלי לקבוע לעמים את שיטות המאבק נגד הכיבוש, נעשה בהם שימוש נגדי, תוך התעלמות מביקורת חריפה שהבעתי כלפי כל פעולה צבאית נגד אזרחים ישראלים".

האם טענתך היא שהיועץ המשפטי פשוט רודף אותך?

"אין ספק. לדעתי, גם הסיבה וגם המוטיב של היועץ הם פוליטיים-אידיאולוגיים. היועץ המשפטי ואנשים שתומכים בו בתוך הממסד לא יכולים לסבול את הסתירה המודגשת בין דמוקרטיה לציונות, סתירה שהשיח הפוליטי של מדינת כל-אזרחיה וכל מה שמשתמע מכך, מחדדים. היועץ כתב על כך בעבר ועל ידי הוצאת בל"ד מהבחירות, הוא שואף להוצאת השיח הפוליטי שלנו מחוץ לתחומי הדמוקרטיה. לדעתנו, אין פה דמוקרטיה מתגוננת כפי שהוא אומר, אלא התגוננות מהדמוקרטיה האמיתית, מהרעיונות של בל"ד, שמולם מופיע היועץ כמשמר הגבול של הלאומנות היהודית".

אילו השלכות יהיו לפסילת בל"ד?

"זה יהיה שבר היסטורי בין האוכלוסייה הערבית למדינת ישראל. זוהי לא תנועה קטנה כפי שקרה עם תנועת 'אל-ארד' (תנועה לאומית ערבית שנפסלה בשנות ה-60'). האוכלוסייה הערבית היום היא לא אוכלוסייה קטנה ומפוחדת כפי שהיה בשנות ה-60'. בל"ד כיהנה בכנסת שתי קדנציות והספיקה בתקופה הזו להיות חלק אינטגרלי מהדמוקרטיה בישראל, ומהשיח האזרחי על ידי העלאת נושא מדינת כל אזרחיה, נושא הזהות הלאומית של הציבור הערבי, ונושא הניהול העצמי של המיעוט הערבי בישראל. בל"ד מייצגת ומגבשת את המאוויים של דור שלם בציבור הערבי והניסיון למנוע את התמודדותה בבחירות היא פגיעה מהותית בזכות הבחירה".

האם עמדתך שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים?

"אין שום סתירה. מי שמנסה למצוא את הסתירה הוא היועץ ולא אני. בג"ץ ניסה עד היום למצוא את הדרך לדו קיום בין התביעה למדינת כל אזרחיה לבין תפיסתו הוא של מדינה יהודית. היועץ מחפש לעומת זאת את הסתירות. הוא רוצה חד-גווניות. הוא רוצה שנקבל את הציונות כתנאי לבחירות. אני יכול לקבל את האופי היהודי של המדינה כמבטא את זכות ההגדרה העצמית של הרוב בגבולות יוני 67', אבל אני לא יכול להתחייב היסטורית ואידיאולוגית לעקרון הציוני שרואה בהקמת מדינה ליהודים בפלסטין ההיסטורית, או ארץ ישראל בשפה הציונית, כתכלית הציונות. ישנם יהודים רבים אנטי-ציוניים, שרואים בציונות פרוייקט קולוניאלי, ובכל זאת יוצגו ומיוצגים בפרלמנט הישראלי, ויהודים רבים שרואים בציונות משיחיות שקר, וגם הם מכהנים בפרלמנט. הפלסטיני, כבן של עם שמולדתו נחרבה על ידי הפרוייקט הציוני, הוא אנטי-ציוני בהגדרה. אנו רואים באזרחות הישראלית מין פשרה היסטורית, שתושלם על ידי הגדרה עצמית של העם הפלסטיני במדינה משלו בגדה וברצועה".

יש לך טענות קשות כלפי הימין, המנסה לדעתך למנוע מהערבים השתתפות בשיח הפוליטי.

"מאז רצח רבין והסתמכותו על קולות הערבים בהכרעה פוליטית חשובה, הפכה הדה-לגיטימציה של ההשתתפות הפוליטית הערבית לחלק אינטגרלי מהצגת הימין את עצמו לציבור. מאז נתניהו אנו שומעים בכנסת מקהלה ימנית מתוזמרת שמחפשת לשמור על שלטון הימין על ידי הטלת דופי בלגיטימיות של הרוב, הכולל את הציבור הערבי, וכך לסגור את הדרך בפני אלטרנטיבה לימין.
ישנם גורמים בציבוריות ובממסד הישראלי אשר דוחפים לשרטוט מחדש של גבולות הפלורליזם והדמוקרטיה, כך שלויאליות פוליטית תהיה תנאי להשתתפות פוליטית ותנאי לזכויות. או חושבים שזהו תהליך מסוכן שפוגע פגיעה אנושה במוסד האזרחות, שהוא קרן הזווית של כל דמוקרטיה מודרנית. אבל לעומת זאת, אני שמח ששיקולי בג"ץ, גם בזמן בחירות, אינם שיקולים של בחירות ושיקולים של תחרות פוליטית כפי שעושים עסקני הימין".