החצוצרה והנמרים

יום אחד הגיע לכפר איש ובידו חצוצרה מסתורית. על החצוצרה היו תלויים סרטים אדומים וצהובים, חרוזי בדולח ועצמות של בעלי-חיים.
"זו חצוצרה מיוחדת", אמר האיש. "ביכולתה להרחיק נמרים. בעבור שכר יומי צנוע, אתקע בחצוצרה בכל בוקר, ולעולם לא תיאלצו לחשוש שמא יטרוף אתכם נמר".
אנשי הכפר, שהיו מוכי-אימה נוכח חיות הטרף המאיימות, הסכימו לשלם לאיש את השכר שדרש.
כך חלפו שנים רבות. בעל החצוצרה התעשר, בנה לעצמו ארמון מפואר וחי ברוב פאר והדר. באחד הבקרים, עבר במקום נער ושאל מי הוא בעליו של הארמון הנהדר. כששמע את הסיפור, החליט ללכת לשוחח עם האיש.
"שמעתי שיש לך חצוצרה שמרחיקה נמרים", אמר הנער. "והנה, בארצנו אין כלל נמרים".
באותו רגע, זימן אליו האיש את כל תושבי הכפר וביקש מן הנער לחזור על דבריו.
"שמעתם מה הוא אמר?", צעק האיש. "הנה לכם ההוכחה לכוחה של החצוצרה שלי!"