ישועת בג"ץ

בתוך 48 שעות פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותם של חברי הכנסת אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) ועזמי בשארה (בל"ד). זאת, בעוד שהוועדה אישרה את מועמדותו של מי שנחשב כמנהיג תנועת "כך" הימנית-קיצונית, שהוצאה מחוץ לחוק, ברוך מרזל. עמדת הרוב בוועדה באה בניגוד לעמדתו של היו"ר, השופט מישאל חשין.
סתירה זו בין עמדתם הפוליטית של רוב חברי ועדת הבחירות המרכזית לבין העמדה המקצועית של השופט חשין מציבה שאלות רבות בנוגע ליעילות עבודתה של הוועדה ולהשלכות החלטותיה. אין ספק שיהיה מי שידרוש כבר בעתיד הקרוב לבחון לעומק את אפשרויות החקיקה כדי לשנות את הרכב הוועדה ותיפקודה. במקביל, קיימת סבירות גבוהה שההחלטות האחרונות יהיו בעלות השלכות שליליות על יחסי יהודים-ערבים במדינה ורק יוסיפו שמן למדורה הבוערת מאז אירועי אוקטובר 2000.
ועם זאת, עדיין מוקדם לקבוע שההשלכות של החלטות אלו יהיו מרחיקות לכת. הסיבה העיקרית לכך נובעת מההמתנה הקיימת הן בקרב תומכיהם של בשארה וטיבי והן בקרב תומכי מרזל להחלטת בג"ץ בנושא בשבוע הבא. מומחים משפטיים רבים סבורים שבג"ץ יהפוך את כל שלוש החלטות ועדת הבחירות - יאפשר לטיבי ובשארה לרוץ לבחירות וימנע זאת ממרזל.
המניע המשפטי לכך, לדבריהם, הוא ששני חברי הכסת הערביים יצאו בעבר בהצהרות "בעייתיות" לכאורה, אולם לא הוכח שעברו על החוק, מה גם שאין נגדם כל הרשעה. מאידך, ברוך מרזל נחשב, במשך תקופה ארוכה, כעבריין, וכממשיך לדגול בעמדות גזעניות מוצהרות.
אין זה מן הנמנע שטיבי ובשארה אף ירוויחו בסופו של דבר פוליטית מן הפרשה, על ידי שימוש בטיעון לפיו נציגי הימין ואפילו חלק מנציגי העבודה בוועדת הבחירות המרכזית רדפו אותם פוליטית - טיעון ששווה קולות במגזר הערבי.
אם יתממש הסיכוי הקלוש יחסית לפסילת אחד משניהם, אזי אנו צפויים לזעזוע פוליטי עמוק במגזר הערבי. זעזוע זה יהיה משמעותי עוד יותר במקרה של פסילת שני המועמדים. במקרה כזה, סביר להניח שחלק ניכר מהציבור הערבי יחרים את הבחירות - ויאבד עוד ועוד אמון במדינה.
גורמים רבים בישראל, ערבים ויהודים כאחד, נושאים כעת עיניהם לבג"ץ בתקווה שהשופטים יתקנו, ולו במקצת, מה שקילקלו ועשויים לקלקל שיקולים פוליטיים צרים.