יהדות התורה - למען ביטחון ישראל?

ב"יהדות התורה" עמלו השבוע על גיבוש קמפיין הבחירות של המפלגה. ממטה ההסברה של המפלגה החרדית אשכנזית, שנותרה כמובן עם האות הקבועה: "ג'", דלפה הסיסמה שכנראה תיועד לציבור החילוני והמסורתי: "ג' – למען ביטחון ישראל". על פי הקו ההסברה המתגבש, יהדות התורה תאמץ את הסיסמה המתגרה ותשתמש בה כדי להתמודד עם עקב האכילס המובהק של הציבור החרדי: סוגיית אי גיוס בחורי הישיבות ותרומתם של החרדים לביטחון המדינה.
במטה ההסברה של יהדות התורה טענו כי "הקודים בעולם הוחלפו, והיום ברור לכולם שאם ארה"ב, המעצמה הכי גדולה בעולם, לא מסוגלת לתת מענה לארגון הטרור של בין לאדן, אז צבא הוא כבר לא התשובה, ולכן אנשים יקבלו את זה שנשאר רק דבר אחד לסמוך עליו: יהדות".
על פי הקמפיין המוצע, החרדים יטענו כי הם המסייעים לשמירת ביטחון ישראל, גם פרקטית, מתוקף העובדה שהם שומרים על הזהות היהודית וגם מיסטית, מתוקף ה"סיעתא דשמיא", שלימוד התורה שלהם מעניק, לטענתם. "אנחנו הולכים להתחבר לתחושה של כל יהודי סטנדרטי", הסביר השבוע בכיר במטה ההסברה, "זה שכשקצת לא טוב לו, העניים שלו הולכות למעלה והיד שלו הולכת לספר התהלים".

הבעיה של החרדים: קשה להשניא את טומי לפיד

ב"יהדות התורה" מקווים לשבור את מחסום חמשת המנדטים. הגורמים המעודדים: הריבוי הטבעי, ספרדים חרדים מאוכזבי ש"ס שמצהירים שהפעם יצביעו ג', ואשכנזים חרדים שהצביעו בבחירות הקודמות ש"ס, מתוך הזדהות עם אריה דרעי, והפעם עשויים "לחזור הביתה".
הגורמים מעוררי הפסימיות: גלי העלייה, שהעלו את מספר המצביעים הדרושים לכל מנדט, "קסמו" של אביגדור ליברמן, יו"ר האיחוד הלאומי, ובעיקר כוחו האלקטורלי של מועמד "חירות", ברוך מרזל, בקרב החרדים. על כוחם של השניים האחרונים יעיד "מדגם אקראי" שנערך בקרב ארבעה בחורי ישיבה ספרדים, מישיבת "מיר" הליטאית, אשר הגיעו לעצרת ש"ס שנערכה השבוע באיצטדיון יד אליהו והתייצבו בסמוך לשער 9 כדי לשמש כסדרנים. "המדגם" העלה כי רק אחד מהם יצביע ש"ס ("בשביל הרב עובדיה, מה לעשות"), אחד יצביע ל"חירות", אחד ל"איחוד הלאומי", והרביעי עדיין מתלבט.
גידולה הצפוי של "שינוי" והתקפותיה מבטיחים לחרדים ברכה אלקטורלית, מאחר שהיא צפויה להמריץ את המצביעים החרדים להגיע אל הקלפיות. לדעת אחדים ממסבירני הציבור החרדי, עצם העובדה ש"שינוי" מעלה את נושאי "דת ומדינה" לכותרות תסייע ל"יהדות התורה" לגייס אפילו מצביעים שאינם חרדים. בעבודתם מול מצביעים אלו ייאלצו הקמפיינרים של יהדות התורה, להפנים את מה שהקמפיינרים של ש"ס עדיין לא הפנימו. בניגוד לאויבי העבר, דוגמת יוסי שריד ושולמית אלוני, את טומי לפיד קשה להשניא על הציבור הישראלי הכללי, וכמעט בלתי אפשרי להפוך אותו ל"אויב העם".

ש"ס מתעוררת?

בציבור החרדי אשכנזי נוהגים להפגין זלזול כלפי הש"סניקים, אך בהתקרב מועד הבחירות גם שם מבינים כי התרסקות ש"ס משמעותה פגיעה קשה בציבור החרדי. 17 המנדטים של התנועה הספרדית סרים למרותם של חמשת המנדטים האשכנזים כמעט בכל ענייני ה"השקפה" המשמעותיים. החרדים האשכנזים עוקבים בעניין רב אחר האירועים הדרמטיים בש"ס, מתוך תקווה שמדובר בנקודת מפנה.
אחרי שורת כישלונות הצליח השבוע אריה דרעי במשימה שעשויה להיות המשימה הציבורית האחרונה שנטל על עצמו: לכרות לעצמו קבר פוליטי. עד הוצאת מכתב התמיכה שלו בש"ס, ביום שני השבוע, התמידה ש"ס במומנטום ההתרסקות בו החלה מיד לאחר הדחתו, סמוך לבחירות במאי 1999. פחות משמונה מנדטים לש"ס יכולים היו לפתוח לדרעי פתח לחזור להנהגה ציבורית, ש"ס עשתה צעדים בטוחים בדרך לשם. אבל דרעי כתב מכתב, שאם הנהגת ש"ס תשכיל להשתמש בו בתבונה, יעניק לה את המנדטים החסרים לה לשם הגשמת מטרתה הגדולה, שלא לומר היחידה: חיסולו הפוליטי של דרעי.

עליה לש"ס בסקרים לאחר מכתבו של דרעי

בש"ס כבר הבהירו כי יהפכו את מכתבו של דרעי ל"קמע" של הבחירות הנוכחיות, ועליית ש"ס ברוב סקרי סוף השבוע מוכיחה כי יש להם על מה לסמוך, וכי עוצמתו האלקטורלית הנדירה של דרעי עדיין לא פגה. העובדה מעוררת העניין היא שש"ס עולה בסקרים למרות שדרעי, שכבר כמעט 4 שנים נמצא מחוץ לחיים הפוליטיים, אפילו לא הופיע בקולו כדי לקרוא להצביע ש"ס, והסתפק במכתב תמיכה. בסקר "מכון דחף" של "ידיעות אחרונות" לא ניכרת השפעת המכתב (הסקר צופה לש"ס 9-10 מנדטים לעומת 9 בסקר הקודם), אבל בסקרים האחרים זוכה ש"ס לעלייה מרשימה. בסקר "מעריב הגל החדש", עולה ש"ס בשני מנדטים, מ-7 ל-9, בסקר "דיאלוג" המפורסם בעיתון "הארץ" עולה ש"ס בשלושה מנדטים - מ-8 מנדטים בשבוע שעבר, לפני המכתב של דרעי, ל-11 השבוע. "אף אחד לא יחשוד כי דווקא מצביעי ש"ס החליטו לעזוב את הליכוד בגלל ריח השחיתות שדבק בו", נכתב ב"הארץ" בצדק.
מסתבר שלא לחינם התעקשו הרב עובדיה יוסף ואלי ישי על הוצאת הודעת תמיכה מהספרדי היחידי בארץ, שאינו רצוי בש"ס דהיום. קצת יותר מ-24 שעות לאחר פרסום מכתבו של דרעי, רשמה הנהגת ש"ס הישג נוסף בעצרת שקיימה באיצטדיון יד אליהו. ההתעלמות התקשורתית מהעצרת המוצלחת מבטלת את האפשרות שהעצרת היא זו שהובילה את העלייה בסקרים.

האקסטזה ביד אליהו

גם מי שמחפש את הסיבות להתפרקות הרגשית האקסטטית המדהימה בעצרת של ש"ס ביום שלישי ביד אליהו, ייאלץ לשאת עיניים אל ביתו של האסיר ברישיון, ברחוב הקבלן 28 בהר נוף. מאז כניסתו של דרעי לכלא בספטמבר 2000 ואירועי אתר המחאה "שאגת אריה", כשבין 5,000 ל-40 אלף איש (!) הגיעו מדי ערב אל הרחבה הסמוכה לחומות כלא מעשיהו, לא הרשו לעצמם תומכי ש"ס לשמוח באמת. הם סירבו להגיע לעצרת הנפל באיצטדיון טדי בסוכות אשתקד, ואלו שכבר הגיעו לעצרות בתקופה שדרעי לא בש"ס, שמרו על פי רוב על איפוק.
ההתפרקות הרגשית של האלפים הרבים ביום שלישי דמתה לזו של גבר ששמר אמונים לאשתו הנוטה למות במשך כמעט שלוש שנים, וביום שני קיבל מאשתו אישור כתוב, מעוגן בסימוכים תורניים, לבגוד בה. ביום שלישי הוא הגיע ליד אליהו, ולאור הזרקורים בגד באהבתו הישנה.
הגיבור המרכזי אמנם היה הרב עובדיה יוסף, שהוכתר מחדש כ"גדול הדור", אבל קריאות העידוד שבקעו מיציעי יד אליהו לכיוונו של יו"ר ש"ס הנוכחי, אלי ישי, היו חסרות תקדים. רבים בקהל נאחזו במכתבו של דרעי, שחולק באלפי עותקים, כאומרים "עכשיו כבר מותר לבגוד בו, זה באישורו". מעניין במיוחד היה לראות בקהל את נ', נער ספרדי מישיבה בבני ברק, שכבר שנתיים חולם שנציגי "התנזים של דרעי" ידפקו על דלתו ויגייסו אותו לשורותיהם. כשהקהל ביד אליהו התייצב על רגליו ועודד את אלי ישי בקריאות "אלי, אלי, אלי, אלי", ניתן היה מיציע העיתונאים לקרוא רק את שפתיו של נ' זועקות "דרעי, דרעי, דרעי, דרעי". בסיום העצרת ניגש נ' לעיתונאים ואמר: "אני מקווה ששמעתם איך כולם צעקו דרעי, דרעי".

יציאת השבת

הוויכוחים בעניין הסיבות שהניעו את אריה דרעי להוציא את מכתב התמיכה שלו בש"ס, למרות המרורים שזו האכילה אותו, לא ייפסקו גם אם דרעי ייצא ויודיע בקולו כי הוא תומך בש"ס. אין ויכוח על כך שדרעי הביע תמיכה בש"ס מתוך כפייה. אחדים יגידו כפייה רציונלית, מתוך חישוב פוליטי קר, או כפייה חיצונית, מפחד האיום שהרב עובדיה יוסף יתקוף אותו בפומבי. אחרים יגידו: כפייה פנימית מתוך תחושת חובה דתית.
דרעי בחר באופציה האחרונה כגרסתו הרשמית, והוא יכול להיאחז בסיפור שפרופ' אבי רביצקי מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית נוהג לספר בהרצאותיו: באוניברסיטה התקיים סימפוזיון, שעסק בין היתר בחשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל בתפיסתו של הרמב"ם. בין שני פרופסורים בחוג התפתח ויכוח בעניין השימוש שעושה הרמב"ם באמרת הגמרא "כל הדר בארץ ישראל דומה כאילו יש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה". פרופסור אחד (שנחשב לבעל אוריינטציה שמאלנית) טען: "הרמב"ם ציטט את המימרה בשבח המגורים בארץ ישראל כמי שכפאו שד", וחברו השיב לו: "הרמב"ם לא עשה זאת כמי שכפאו שד, אלא כמי שכפאו הקב"ה".