הבג"ץ הגואל

החלטת בית המשפט העליון לא לפסול את חברי הכנסת עזמי בשארה (בל"ד) ואחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הביאה הרבה נחת לא רק לגורמים המעורבים ישירות, קרי בשארה וטיבי, אלא לכלל הגורמים שמאמינים בדמוקרטיה הישראלית בכלל ובמערכת המשפט בפרט. אין ספק שההכרעה, אשר התבססה על טיעונים משפטיים, עצרה את כדור השלג שנוצר ע"י החלטת רוב חברי ועדת הבחירות המרכזית ואיים לגרום למשבר חמור נוסף ביחסי יהודים-ערבים בישראל.
התגובות הצפויות במגזר הערבי להחלטה יהיו שונות ומגוונות. ניתן לשער שאי-פסילת בשארה וטיבי עשויה לתרום להעלאה מסוימת של אחוז ההצבעה במגזר. העלאה זו צפויה משתי סיבות עיקריות: הגברת התחרות בין ארבע רשימות הערביות על קולו של הבוחר - והתחרות עם המפלגות היהודיות והציוניות. סיבה שניה טמונה באמון שאולי התחדש בקרב ערבים רבים כלפי המשחק הדמוקרטי במדינה.
סביר להניח שהחלטת בית המשפט תקבל תפקיד חשוב גם בתעמולתן של כל הרשימות הערביות. חלקן צפויות לטעון כי העליון הוכיח שהחלטת הפסילה נגד בשארה וטיבי, אשר התקבלה בוועדת הבחירות המרכזית, התקבלה כחלק מ"מסע הכפשה נגד האוכלוסייה הערבית על ידי הימין הפשיסטי". סביר להניח שטיעון זה ישמש בעיקר את אנשי בל"ד, אשר ידגישו שלא רק ראש רשימתם היה על כוונת הימין, אלא הרשימה כולה.
מאידך, יהיה מעניין לעקוב אחרי שתי התפתחויות, שהאחת קשורה בעקיפין והאחרת אינה קשורה כלל להחלטה. הראשונה: הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק לפני ה-28 לחודש, שעשויה להשפיע לרעה על אחוז ההצבעה במגזר הערבי. יש הצופים שלאחר הכרעת העליון תהסס הממשלה מלקבל הכרעה בשבועות הקרובים.
התפתחות שניה היא כי גורמים רבים במגזר הערבי, שלא היו מעונינים להצביע בבחירות הקרובות בטענה שהצבעתם לא תשפיע כי "אריאל שרון הוא זה שיהיה ראש הממשלה הבא ומה שהיה הוא שיהיה", התחילו לעשות חשיבה מחודשת בעקבות הפרשיות שהתפרסמו לאחרונה אודות ראש הממשלה ובניו, ובעקבות הסקרים שהתפרסמו לאחרונה, אשר מורים על ירידה דרסטית בכוחו של הליכוד. ייתכן שפרשיות אלו יעודדו את ה"אדישים" במגזר הערבי ללכת ולהצביע לאחת מרשימות השמאל בבחירות הקרובות.
יהיה חשוב לעקוב אחרי השפעת שתי סוגיות אלו על אחוז ההצבעה במגזר, בנוסף להשפעה הישירה שתהיה להחלטת בית המשפט העליון על הגברת המוטיבציה של כל הרשימות הערביות לגיוס מספר קולות מקסימלי. להחלטה, כך נראה, יהיו השפעות מרחיקות לכת - מעבר לרווח המיידי של טיבי ובשארה. ואולי בסופו של דבר היא תסייע להחזיר מעט מהאמון במערכת הדמוקרטית הישראלית - ובדו-קיום היהודי-ערבי במדינה.