החורף מחמיא לה

ראו כתבות המשך בסוף הכתבה

שוויץ בדצמבר אולי נשמעת כמו טעות בתכנון אבל היא צופנת הפתעות גדולות למי שמעז. מה שהמקומיים הגדירו כ"נוח לתקופה" מוכר בארץ רק מהפריזר. תשכחו מאגדת הקור הירושלמי ותורידו הילוך מסיפורי החרמון – ברוכים הבאים לדבר האמיתי.
עטופה ברחמים עצמיים ובצעיף יצאתי לרחובות רק בכדי לגלות שדווקא האווירה החורפית היא סיבה מצוינת לביקור. החורף מתיישב על שוויץ בטבעיות מחמיאה.
הימים היו ימי פסטיבל חג המולד; המדינה כולה לבשה קיטש עליז ושמאלץ מאושר. הרחובות המוארים באלפי נוריות מנצנצות, עצי האשוח המקושטים בכדורים צבעוניים, חלונות הראווה שנראו כמו בונבוניירות, מוכרי הערמונים והיין החם ברחובות ובשווקים, והילדים המשוטטים עם עששיות דלוקות - כל ציניקן היה הופך לאוהד מושבע.
הכתבות הבאות, מתארות את הנופים, האווירה, חיי הלילה ובעיקר, חיי התרבות והאמנות, בציריך, בבאזל ובלוצרן - שלושה ימים שהותירו אותי, סופית, עפר לרגלם של השוויצרים.
והערה לפני לפני שיוצאים למסע: מערך התחבורה בשוויץ הוא הפנטזיה של כל ישראלי. בשעה שרכבת ישראל - עם שניים וקצת כיווני נסיעה - עורכת הכרות ביישנית עם הקידמה, השוויצרים כבר על דרך המלך. מערכת רכבות זמינה ונוחה, המקשרת כמעט את כל חלקי המדינה, פותרת את התייר משימוש ברכב.
אם במקרה אתם טסים בחברת התעופה השוויצרית, 'סוויס', תוכלו לקבל בתשלום שרות ידידותי הנקרא Fly & Rail, המאפשר לנוסעים להיפרד מהמטען בשדה התעופה בישראל ולפגוש אותו בתחנת הרכבת במחוז חפצם.
בעוד שאצלנו השילוש הקדוש (רכבת ישראל/אגד/ודן) עדיין עובד על פתרון להסדרי נסיעה משותפים – מאפשר כרטיס ה- Swiss Pass , נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה העירונית והבין-עירונית כאחד (למכורי הסקי הוא מעניק הנחה גם ברכבל). הכרטיס אינו זול (160 דולר לארבעה ימים), אבל משתלם למי שמתכנן להרבות בנסיעות.
גם בתוך הערים תרגישו את הפער. מיעוט כלי הרכב בתוך הערים נזקף לזכותה של הרכבת הקלה. בתל אביב הפרוייקט רץ על הנייר כבר שנים, בשוויץ הוא נוסע ברחובות. קסמו של ה"טראם" המקומי אומנם נופל מזו של התחתית אך יעילותו, ללא ספק, עדיפה על הפקקים.