הקרקס הרוסי של פרס

כשבדקו אנשי מפלגת העבודה בתחילת מערכת הבחירות מי האיש הפופולרי ביותר במפלגה בקרב העולים מחבר המדינות, התוצאות סימנו בבירור מנצח אחד, שניצב גבוה מעל כולם: שמעון פרס, שר החוץ היוצא.
פרס, מרוצה מהניצחון הסוחף (סוף סוף...), הודיע בג'נטלמניות באחת מישיבות המטה שהתכנסו במפלגה, כי הוא מוכן לקחת על עצמו את ראשות מטה העולים. במפלגה נשמו לרווחה. באותם ימים, כשהסקרים ניבאו רק שחורות, אף אחד לא רצה להכניס את ראשו לגוב האריות האלקטורלי ששמו ציבור העולים. סקרים פנימיים של המפלגה הראו תמונה עגומה למדי: פחות משני אחוזים מהעולים התכוונו להצביע לעבודה.
פרס, מוחמא מהאהדה ומאותגר מהמשימה, החליט להבעיר מנועים. אבל הוא היה היחיד: במפלגה הוחלט להתייחס אל העולים כאל ציבור שהוא "אבוד מראש".
כדי להבין עד כמה גדול היה היאוש בעבודה מהעולים, מספיק להסתכל על סכומי הכסף שהיקצתה המפלגה למטה העולים בראשות פרס וחברת הכנסת סופה לנדבר. מתוך עשרות מיליוני שקלים שגויסו לקמפיין הכללי, קיבל המטה כארבע מאות אלף שקל בלבד. "זה סכום מגוחך", אומר בכיר במפלגה, "במיוחד לאור העובדה כי התקשורת הרוסית מגוייסת ברובה להצלחת מפלגות הימין, וההסברה של המפלגה בקרב העולים היא על הפנים. אז איך מצפים שנסביר את המפלגה אצל העולים אם אין כסף?"
"אני עוברת מפגישה לפגישה, מכנס לכנס, אבל אין כסף", אומרת חברת הכנסת סופה לנדבר. "ההרגשה שלי מאוד קשה. לעתים קרובות אני מרגישה כאילו שאנחנו ביום כיפור, בידיים ריקות. אני מרגישה שאם המפלגה היתה נותנת יותר דגש, ניתן היה לעשות הרבה יותר".

הקרקס של שמעון

פרס, שהסומק שב ללחייו, ראה, בלע והחליט כי הוא לא מוותר. האתגר גדול מדי, והרווח, אם יהיה, יכול להיות כולו שלו. מלווה בכמה פעילי מפלגה רוסיים, החל שר החוץ לשעבר לחרוש את הארץ כדי להפגש עם עולים חדשים. במפלגת העבודה יש כאלה המכנים את פעילותו של פרס בקרב העולים "הקרקס הרוסי של פרס".
"אני עושה את מה שאני יכול", הוא אומר ל-ynet. "אני נוסע ממקום למקום, כפי יכולתי, אבל הכל במסגרת האמצעים, שהם מצומצמים. לפעול היום בקרב העולים זה לא קל, כי הם כבר לא גוש, כפי שהיו פעם".
"מפלגת העבודה עושה טעות גדולה", אומר יורם דורי, עוזרו של פרס, שמתרוצץ איתו ברחבי הארץ, ממתנ"ס למועדון ומריכוז עולים אחד למשנהו. "הציבור שההצבעתו היא הכי פחות שבטית הוא ציבור העולים. ראינו את זה בכל מערכות הבחירות שהיו בעשור האחרון. העולים הם לא אנשים שבאים עם דפוס הצבעה מותנה מבית אבא. הם נוהגים לשנות את דעתם ואת הדרך שבה הם מצביעים. אבל במפלגה כנראה לא מבינים את זה, ולכן זה נראה כפי שזה נראה".
שלא לייחוס, אומרים גורמים בכירים במפלגה כי "מפלגת העבודה מזלזלת בעולים היום, כפי שהיא זילזלה פעם בערבים. מדובר בציבור אינטליגנטי, אבל לא משקיעים בו מאמצים. לא מסבירים להם. בקושי יש כרוזים ברוסית. ככה לא מנצחים בחירות".
נדה צ'וז'וי, מראשי קבוצת "פרסטרויקה" במפלגת העבודה, מנסה להסביר: "יש סטיגמה כזאת שכל העולים שייכים למפלגות של רוסים", היא אומרת. "יכול להיות שלפי הסטיגמה הזאת נקבעה הפעילות. ניסינו להסביר במפלגה שהאינטליגנציה הרוסית לא רוצה מפלגות אתניות. הם מעדיפים את מחנה השמאל. הבעיה היא שההסברה של העבודה בקרב העולים היא לא טובה, והתקשורת הרוסית מלאה בשקרים ורכילויות שמשרתות את מפלגות הימין. המפלגה חייבת להשקיע הרבה מאוד מאמץ וכסף בהסברה. חוץ מזה, זה לא סוד שהקשר של מפלגת העבודה אל העולים בשנים האחרונות ניתק כמעט לחלוטין. זאת בעיה שמתחילים להבין אותה עכשיו במפלגה, ומצנע ואופיר פינס הבטיחו לטפל בה אחרי הבחירות".

יש התאוששות?

אלא ש"אחרי הבחירות" עלול להיות מאוחר מדי עבור מפלגת העבודה. נכון, שסקרים פנימיים של המפלגה שנעשו בשבוע שעבר הראו התאוששות מסויימת בקרב המצביעים העולים (3.75 אחוזים הצהירו כי יצביעו עבודה), אבל מדובר בהתאוששות ביחס ליום בו הכריז שרון על הקדמת הבחירות, אז, כאמור, זכתה המפלגה ב- 1.8 אחוזים בלבד.
בסקרים פנימיים שנערכו במהלך השבועות האחרונים, הצליחה העבודה לזכות גם באחוזים גבוהים יותר בקרב העולים. בסוף חודש נובמבר, לדוגמא, קיבלה העבודה 5.7 אחוזים - אולם בסוף דצמבר ירדה התמיכה במפלגה ל-4.8 אחוזים. כך שלמעשה, לא זאת בלבד שהעבודה לא התאוששה בקרב העולים, היא אף איבדה קולות. " אי אפשר לעשות בשבוע או בשבועיים מה שלא עושים בארבע שנים", אומר בכיר במטה האסטרטגי של מפלגת העבודה, "המפלגה לא התייחסה לעולים בצורה רצינית, והתוצאות הן בהתאם".
יושב ראש העבודה, עמרם מצנע, מודע לבעיה. "יש התאוששות מסויימת בסקרים", הוא אומר ל-ynet. "הבעיה היא שיש מצוקה כלכלית. אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים, ואני מקווה שהמצב ישתפר בסקרים כבר בקרוב. העולים צריכים להבין שלהצביע לשרון, זה כמו להצביע לש"ס. אנחנו מדגישים את העניין הזה, אבל זה לוקח זמן, ויש אילוצים".

הגוש כבר לא גוש

בשלוש השנים האחרונות, לאחר בחירות 99', בהן זכה אהוד ברק לרוב בקרב העולים, חל בציבור הזה מפנה משמעותי. ה"גוש הרוסי", כפי שכונה, החל להיעלם. העולים, שהכריעו ארבע מערכות בחירות ב- 12 השנים האחרונות נטמעו בחברה הישראלית, והמשמעות שלהם כגוש הצטמצמה. עם זאת, המנטליות ודרך המחשבה של העולים לא השתנו, ושני גורמים אלה יכלו לשחק, על פי בדיקות וסקרים שנערכו, לידיו של מועמד העבודה, עמרם מצנע.
מצנע זכה בקרב העולים להערכה רבה משלוש סיבות: האחת - הוא נתפס, בשל פועלו המוצלח בקליטת 72 אלף עולים בחיפה, כאיש המשקיע במשק, כאיש הדואג לבעיות הפרט. השניה - חזותו והתנהלותו אהודים בקרב העולים. הזקן, מבנה גופו הצר והמשקפיים שהוא מרכיב אהודים בקרב העולים. "הוא נראה אינטליגנט", מסבירה עיתונאית המפרסמת באחד העיתונים בשפה הרוסית. "העולים אוהבים את זה. יש לו מראה אירופי". הסיבה השלישית לאהדה לה זכה מצנע בסקרים קשורה להיותו "אווטסיידר". העולים התייחסו אל מצנע כאל "עצמאי בשטח", המגיע לפוליטיקה הארצית ללא אידאלוגיה של מפלגה גדולה. במפלגת העבודה ניסו בתחילת הקמפיין לנצל את העובדה הזו ולהציג את מצנע לבדו. אלא שמהר מאוד גברה הפוליטיקה הפנימית במפלגה על השיקולים התעמולתיים, ומצנע "חובר" למפלגת העבודה וראשיה.
ולמרות זאת, העולים עדיין לא מכירים את מצנע, וכמעט לא יודעים עליו דבר. "בכל המפגשים הם מאוד מתעניינים בשאלות של דת ומדינה, של כלכלה, של מה שהולך להיות כאן. המלחמה בעיראק מטרידה אותם הרבה יותר ממה שקורה כאן, משום שאין מספיק אינפורמציה על עיראק", אומר יורם דורי. "וכמו שהם לא יודעים על עיראק, הם לא יודעים על מצנע. אין להם אינפורמציה מספקת עליו ברוסית. אז הם שואלים את פרס שאלות על מצנע. המפלגה צריכה לדאוג לעניין הזה במהירות, לפרסם חוברות ומידע על מצנע".
ואם זה לא מספיק, הרי שהתשדירים שהחלה מפלגת העבודה לשדר פועלים נגדה, בקרב העולים לפחות, כבומרנג. התשדירים המציגים את מצנע לאוכלוסיה מבוססים על דברים שאומר ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. מי שמכיר את ציבור העולים יודע כי מדובר בטעות פטאלית. "השימוש ברבין בתשדירים משחק נגד מצנע", מסביר פרשן פוליטי רוסי. "הרוסים לא אוהבים את רבין". זאת ועוד. מצנע, בניגוד לברק, שהסתייע ביאשה קדמי, לבד במגזר הרוסי. אין לו קבלני קולות. אין מי שיעשה את העבודה. במפלגת העבודה אומרים כי חברת הכנסת סופה לנדבר, לא רק ש"לא יכולה לעשות את העבודה, הרוסים בכלל לא אוהבים אותה".
"אני לא רוצה לנהל את הדברים האלה בתקשורת", אומרת לנדבר בתגובה. "אני עובדת קשה בשטח, ואני מרגישה שאנשים מתחילים להתעניין במצנע, במה שיש לו לומר. אני מקווה שיהיה בסדר".