פנייה חדה ומסוכנת שמאלה

תוצאות הסקרים האחרונים המוכיחים שהוא לא ממריא, וזיכרון העבר המתוק של מאות אלפים מפגינים בכיכר בעד השלום והשמאל, גורמים למצנע וליועציו לבצע פניית פרסה חדה ומסוכנת שמאלה בקמפיין העבודה.
קצת מוזר, ובעיקר קצת מאוחר מדי, מכריז מצנע שהעבודה מתנתקת מהליכוד, ומנסה להוכיח לכל מי שטען שלמעשה אין הבדל בין העבודה לבין הליכוד - "אתם טועים".
מצנע גורר את המפלגה שמאלה כדי להתרחק אפילו מהמרכז. בדרך הוא לא שוכח גם לתקוף את טומי לפיד ושינוי התופחת מרגע לרגע.
אפשר להבין את היועצים האסטרטגיים של העבודה. הם מנסים למשוך חזרה הביתה את מצביעי העבר, שזלגו למרצ בעקבות חיבור העבודה לממשלת הליכוד.
אלא שהניסיון השלומיאלי הזה יחזק אולי את תחושת הביטחון בקרב קומץ מנאמני העבודה, אבל דחילק - להתרפק פתאום על גדר ההפרדה של חיים רמון, שגם בעבודה לא זכה לאהדה, נראה כצעד חסר מחשבה שלא צפוי להוסיף לקמפיין העבודה נקודות או מצביעים.
הטעות בעצם נעשתה בעת שהעבודה בחרה את האסטרטגיה החיוורת והמבולבלת שלה לקמפיין 2003. בקמפיין בחירות שנעשה בתקופת זמן כה קצרה אסור לבצע שינויים קיצוניים, כמו שבנסיעה מהירה אסור לבצע פניית פרסה. הסיכוי להתרסק בצד הדרך גדול יותר מהסיכוי להשלים את הפניה בשלום.
ואם כבר לבצע שינוי באסטרטגיה, אזי העבודה צריכה למצוא לעצמה מיד מסר אחד, קצר, ברור, קליט וזכיר, ולחזור עליו בשיא הכוח והכישרון שוב ושוב, בכל האמצעים - בטלוויזיה, ברדיו, בשלטי החוצות ובעיתונות.