משה עממי: יאללה לפוצץ

אז הביאו את טיחונוב, ואת הורבט ואת טל בנין ואולי בדרך ראול, ריבלדו ודיוייד בקהאם. לוני חושב שכוכבים לבד עושים קבוצה. שכסף קונה הכל. כמעט הכל. מכבי תל אביב נראית היום כמו פרארי מטאלית מודל 2001 אבל אין לה מנוע. אין לה מים, אין לה שמן, אין לה כלום. אוויר.
הפועל לעומת זאת נראית כמו שכונת מצוקה. אין יותר משני פסים, אין כדורגל, אין טכניקה, יש מלחמה. קשטן ניצח את הדרבי בשיטת הקמיקזים. מתאבדים על מכבי. מתפוצצים עליהם לפני הרחבה.
האמת, אם ככה נראה הדרבי של תל אביב חבל על הכדורגל שלנו. שני שחקנים מייצגים אותו יותר מהכל. אמיר שלח בצהוב ואסי דומב באדום.
שלח, הוא פונקיוצנר בכדורגל הישראלי. הוא נשוי לבת של יצחק שום, עוזר מאמן הנבחרת. בתקופה של שרף, אחיו הבוגר של שום, זה היה טבעי ששלח ישחק. קשרי משפחה. היום אצל נילסן, שום יושב למאמן הנבחרת על הצוואר. קודם כל שלח, אחר כך כל השאר. שלח הוא בדיחה במשחקים בינלאומים. הוא מצלם בלונג שוט את הגב של החלוצים. הוא איטי, חסר קורדינציה, לא מתוחכם, ומשמש חגיגה לחלוצי אירופה.
בליגה שלנו, הוא סתם ביריון. פה הוא דורך לבלילי על המפשעה, ושם הוא מביא מרפק לראש של מילאן אוסטראץ. וזה רק מה שקלטה המצלמה. תשאלו כל חלוץ ששיחק ליד שלח והוא יספר לכם כמה מלוכלך הוא משחק. בועט, צובט, יורק. פשוט גועל נפש. ולחשוב שזה השחקן שעליו מונח קפטן סרט הנבחרת כשבנין לא משחק. סוף סוף גם לנו יש ויני ג"ונס מופרע מודל כחול לבן. יאללה שיעיפו אותו כבר ליציע.
מצד שני קבלו את אסי דומב. חתיך, אליל הבנות, שצמודתו לחיים היא כוסיה ברמה בינלאומית. תהרגו אותי, אבל לא ברור איך קשטן התעקש להביא את דומב כל הדרך משער הגיא לבלומפילד. אין לו מילימטר של כדורגל, הוא מבוהל, עושה חורים בגודל של מנהרת הכותל, ומאבד כדורים סדרתי. נכון, הוא גבוה, מוצק, אתלטי פה ושם, אז מה? כדורגל זה לא רק שוק בשר. עדיף כבר את אלי האנה מר ישראל בתור חיפוי לשמעון גרשון.
בקיצור, לוין וקשטן, אנא, שילחו את הבלמים שלכם הביתה. ההגנה תראה טוב יותר, טכנית יותר, בטוחה יותר, ועל הדרך, גם ספורטיבית יותר.
בשבת, הקרב הגדול של תל אביב. שכונת התקווה נגד רמת אביב גימל. המזרחים נגד האשכנזים. מוות לערבים נגד שלום עכשיו. שיפוד בפיתה נגד סוני. יהיה על האש.