השכנים מתעניינים

שימו לב היטב למשפט הבא: "איננו מעוניינים להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, אבל אנחנו מעוניינים בממשלה שתקדם את השלום באיזור".
את הדברים אמר שר החוץ הירדני, ד"ר מרואן מועאשר, כשאירח השבוע בעמאן את יו"ר מרצ, ח"כ יוסי שריד ואת יוסי ביילין. גורמים ירדנים טוענים שבכירים בארצם יארחו בימים הקרובים נציגים של מפלגות ישראליות שונות "על מנת להמחיש את העובדה שירדן מעוניינת בהידברות עם כל רבדי הקשת הפוליטית הישראלית".
אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. סביר להניח שלא "כל" רבדי הקשת הפוליטית הישראלית יוזמנו, ובעיקר לא גורמים מהימין, הנחשבים קיצונים בעיני הערבים. אבל אין לראות באירוחם של אישי ציבור ישראלים מהשמאל ע"י מצרים וירדן תמיכה אוטומטית במחנה זה. התעניינותן במערכת הבחירות בישראל נובעת בעיקר מרצונן ברגיעה באיזור, ולא רק בגלל אהדתן המוצהרת לעניין הפלסטיני.
הן ירדן והן מצרים סבלו רבות מהשלכות שליליות אשר נבעו מהעימותים האלימים הממתמשכים בין הישראלים והפלסטינים. עימותים אלה השפיעו לרעה על מצבן הכלכלי, בין היתר על התיירות הנכנסת לשתי מדינות אלו, מכיוון שחלק גדול מהתיירים המערביים נטה לשלב ביקורים במדינות אלו עם ביקורים בישראל. כמו כן, המשך האלימות בשטחים, בעיקר זו המופנית נגד פלסטינים, הגבירה את הזעם נגד ישראל בקרב הציבור בשתי המדינות. הזעם הציבורי תרם לחיזוקם של זרמים פוליטיים אשר מבקרים בחריפות את השלטון "המתון" בארצותיהם, ובעיקר להתחזקותם של גורמים אסלאמיים רדיקליים.
אמנם מצרים וירדן מעוניינות ב"ממשלת שלום" בישראל, אך אין זה אומר שממשלה זו חייבת להיות אך ורק בראשותו של עמרם מצנע. ישנם גורמים מסוימיים במדינות אלו שמודעים היטב למצב האלקטורלי בישראל ומעריכים שסיכוייו של ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון להיבחר מחדש לתפקיד גבוהים. הם ממשיכים לקוות ששרון יבצע "מהלכים מדיניים אמיצים" מול הפלסטינים בקדנציה הבאה, האמורה להיות הקדנציה האחרונה.
לפיכך, מקבלי ההחלטות בירדן ובמצרים משוכנעים שהידברות עם גורמים ישראלים, ללא קשר לרקע הפוליטי שלהם, אמורה להעביר מסר משולש: האחד, לציבור שלהן עצמן, שבא לומר "למרות הכל, יש לזכור שישנם גורמים רבים בישראל שמעוניינים בשלום". ניסיון הרגעה של הרחוב הערבי הלוהט.
מסר שני נועד לציבור הישראלי, והוא מבהיר כי הדעה הקדומה לפיה הערבים אינם מעוניינים בהידברות איננה נכונה, ויש גורמים ערביים אשר מעוניינים לחזור למסלול ההידברות עם ישראל. המסר השלישי הוא כלפי הקהילה הבינלאומית בכלל וארה"ב בפרט. ירדן ומצרים מעוניינות להמשיך ולקבל תמיכה מדינית וכלכלית וכן לקדם את "מפת הדרכים" שאומצה ע"י "הקוורטט" (האו"ם, ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי).
המדינות הערביות המתונות מקוות שמאמציהן לשלום לא ירדו לטמיון, אלא ישיגו התקדמות משמעותית שתביא לשגשוג האיזור - אבל בעיקר תתרום ליציבות שלהן עצמן.