16 ימים של עבודה במשמרות

אחרי ההתרגשות הרבה של השיגור המוצלח מתחילה הבוקר (ו') שגרת עבודה מפרכת על סיפונה של מעבורת החלל "קולומביה". המעבורת נכנסה למסלולה המתוכנן, בגובה של 275 ק"מ מעל כדור הארץ, ובתיאום עם מרכז הבקרה ביוסטון קיבלו האסטרונאוטים אישור להתחיל בהפעלת המעבדה המשוכללת שבבטן המעבורת. ממרכז הבקרה נמסר שכל המערכות עובדות כראוי, ושמצבם של האסטרונאוטים טוב.
העבודה על סיפון המעבורת מתבצעת בשתי משמרות - צוות אדום (שאילן רמון נמנה עליו) וצוות כחול. תוכנית המשימה של אנשי הצוות כוללת פירוט מדוקדק של כל דקה בחלל, כך שאין כמעט זמן לבטלה. כל איש צוות קיבל לידיו ספר משימה עב-כרס ובו מפורט לוח הזמנים המדויק שלו: מתי הוא עובד, על איזה ניסוי, לכמה זמן, מתי הוא ישן, אוכל, מתרחץ, עוסק בפעילות גופנית, נח, שולח דואר אלקטרוני וכ"ו.

איך משפיעה השהייה בחלל על האדם?

שבעת אנשי הצוות של קולומביה אינם היצורים החיים היחידים שנמצאים בחלל ברגע זה. יחד איתם נמצאים 13 עכברושים, שמונה עכבישים, חמש תולעי משי, שלוש גלמים של תולעי משי, ארבע ביצי דגים שיבקעו בחלל, שלוש דבורים, 15 נמלים ועוד שלל דגים מסוגים שונים. בעלי החיים הללו ישמשו במסגרת הניסויים המדעיים שיערכו על סיפון המעבורת בימים הקרובים. את רוב הניסויים, אגב, תיכננו תלמידי תיכון מבתי ספר ברחבי העולם.
רוב הניסוייים המדעיים שיבוצעו על סיפון המעבורת נועדו לבחון את השפעות העדר כוח הכבידה על מנגנונים פיסיקליים, ביולוגיים וכימיים. הידע שייצטבר ישמש את נאס"א בעתיד, עת ישוגרו אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית לפרקי זמן ארוכים. המטרה היא ללמוד ככל הניתן על ההשפעות של השהייה הארוכה בחלל כדי לסייע לשמור על בריאות צוותי התחנה.
כאמור, חלק מהניסויים מתבצעים על האסטרונאוטים עצמם וכחלק מתהליך ההכשרה למדו אנשי הצוות כיצד לקחת דגימות דם זה מזה, כיצד למדוד לחץ דם וכיצד לבצע בדיקות נוספות הקשורות בגוף האדם.
זוהי משימת המחקר הראשונה שמבצעת נאס"א מזה כשלוש שנים. מאז 1998 הוקצו רוב משימותיהן של מעבורות החלל לטובת פרויקט תחנת החלל הבינלאומית, כאשר נשאו אל התחנה וממנה צוותי אסטרונאוטים מחליפים, אספקה וחלקים של התחנה הנבנת אט-אט בחלל. במשימה הנוכחית הופקע תא המטען של המעבורת לטובת מעבדה משוכללת בה ייבצעו אנשי הצוות את 80 הניסויים האמורים.