שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מתנחל מקבל 8,650 ש' יותר מתושב ישראל"
    דו"ח של "שלום עכשיו" קובע: בשנת 2001 העבירה הממשלה 2.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה להתנחלויות, 1.76 מיליארד שקל כתקצוב יתר לעומת התקציבים שמקבלים תושבי הקו הירוק; הסעיפים הבולטים: העברה לרשויות מקומיות – יותר מ-618 מיליון שקל לרשויות המקומיות, 396 מיליון שקל לכבישים, 400 מיליון שקל לשיכון ו-200 מיליון שקל בהטבות מס. מועצת יש"ע: זהו דו"ח פוליטי

    2.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה הועברו להתנחלויות בשנת 2001. בשנה זו היוו המתנחלים 2.93% מכלל אזרחי ישראל. מתוך הסכום שהועבר, 1.76 מיליארד שקל מוגדר כתקצוב עודף (לעומת התקצוב המוקצה לתושב הקו הירוק) לכ-204 אלף מתנחלים. כל מתנחל זכה, עפ"י הדו"ח, לכ-8,650 שקל יותר מאזרח ישראלי, תושב הקו הירוק. כך קובע מחקר של תנועת "שלום עכשיו", שערך הכלכלן דרור צבן, לשעבר עובד אגף התקציבים באוצר ועוזר למנכ"ל משרד האוצר.
    המחקר מתבסס על נתוני תקציב המדינה, דו"חות הלמ"ס והדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה. המחקר מתייחס לסעיפים בתקציב המדינה הכוללים פעולה ישירה של הממשלה בתחומי שיכון ותחבורה, והעברה לתקציבי רשויות מקומיות מ-3 משרדי ממשלה: פנים, חינוך ועבודה ורווחה. סך תקציבים אלה, מתוך תקציב 2001 כולו שהסתכם ב-245 מיליארד שקל, הוא 26 מיליארד שקל, ומתוכם הועברו להתנחלויות, כאמור, 2.2 מיליארד שקל. הדו"ח אינו מתייחס לשלושה מרכיבים בתקציב המדינה: תקציב הביטחון, העברות לגופים ומוסדות נתמכים ותקציב משרד החינוך.

    הטבות מס, שיכון ותחבורה

    מהדו"ח עולה כי היקף ההנחות במס הכנסה שקיבלו המתנחלים נאמד בכ-200 מיליון שקל לשנה, וזאת על אף שאוכלוסיית המתנחלים חזקה משמעותית מהאוכלוסיות המוטבות בתוך גבולות הקו הירוק.
    החטיבה להתיישבות - במסגרת תקציבי החטיבה להתיישבות הועברו כ-114 מיליון שקל להתנחלויות.
    תקציבים המופנים לרשויות מקומיות - הממשלה העברה לרשויות המקומיות בשטחים, תקציב עודף בהיקף של כ-618 מיליון שקל.
    תקציב שיכון – הממשלה הקצתה מקורות לסיוע ברכישת דירה בשטחים (מענקים ואשראי לבנקים) בהיקף כולל של כ-374 מיליון שקל. המהווים כ- 6.9% (למעלה מפי שניים כאמור מחלקה של אוכלוסיית המתנחלים). יצויין כי באותו זמן מקצץ משרד הבינוי והשיכון תקציבים לסקטורים חברתיים הכוללים עולים חדשים, פרוייקט שיקום שכונות ודיור לקשישים.
    הסך הכולל של תקציבי פיתוח ותשתית שהוקצו לפעילות משרד השיכון בשטחים בשנת 2001 הוא 186 מיליון שקל. תקציבים אלו מהווים כ-9.4% מתקציב משרד השיכון לפיתוח תשתיות ולמוסדות ציבור.
    תחבורה – במסגרת תקציב משרד התחבורה הוקצו לאחזקת ופיתוח הכבישים בשטחים כ-396 מיליון שקל, כ-10% מהתקציב הכולל לסעיפים אלו בתקציב משרד התחבורה.
    פיתוח אזורי תעשייה –הושקעו כ- 28 מיליון שקל בפיתוח אזורי תעסוקה בשטחים מתקציב משרד התמ"ס.
    פיתוח מקורות מים - במסגרת תוכנית הנקראת: מפעלי מים "הסכמי השלום" הוקצו כ-41 מיליון שקל.
    פיתוח תשתית תיירותית – בהעדר נתונים משנת 2001 נבחנו תקציבי 2002 מהם עולה כי התקצוב לפיתוח תשתיות תיירותיות בשטחים עמד על כ-5 מיליון שקל.
    פעולות מחוץ לתקציב המדינה ( תקציבים שאינם מהווים חלק מתקציב המדינה) - במחקר מובאות שתי דוגמאות: תקצוב מערכת הבריאות - עלויות עודפות של קופת חולים לאומית בתפעול מרפאותיה בהתנחלויות. מפעל הפיס - על פי הועתו הוא מתכוון להקצות להתנחלויות בשנים 2002-2003 סכום של 20 מיליון שקל.

    מועצת יש"ע: זהו דו"ח פוליטי

    ממועצת יש"ע נמסר בתגובה: מדובר בדו"ח פוליטי שהוזמן בידי גוף פוליטי המבקש לזנב במפעל ההתיישבות ביש"ע. הדו"ח כל כולו מניפולציה שכופפה את הנתונים על מנת שישרת את המטרה הפוליטית של מזמיניו. מתיישבי יש"ע לא מקבלים אף לא שקל אחד יותר משאר אזרחי ישראל. מתיישבי יש"ע הם הציבור היחיד במדינה ששילם בשנת 2001 יותר מס הכנסה משנים קודמות. זאת בשל קיצוץ בהנחה שניתנה לו עד כה.
    מתיישבי יש"ע החיים באזור עימות מקופחים בהשוואה לתושבי הגליל והנגב. הנחת המס של יש"ע קוצצה בעוד שלגליל ולנגב ממשיכים לתת הנחה גדולה יותר (בין 15% ל-25% לנגב והגליל, לעומת 5% ליש"ע).
    בניגוד לנטען בדו"ח, המועצות ביש"ע אינן זוכות לתקצוב עודף בהשוואה למועצות בתחומי הקו הירוק. תקציב הרשויות ביש"ע כולל סעיפים ביטחוניים במסגרת תקציבם השוטף, וסעיפי תקציב הנובעים מהשלכות מצב הביטחון עקב המלחמה המתנהלת ביש"ע.
    תקציב השיכון המועבר ליש"ע כולל מימון מעבר למבנים קשיחים למשל מעונות היום המתקיימים בקרוואנים ובאזורים מאיומי ירי (למשל בפסגות, גוש קטיף וצפון השומרון), וכן בשל הגידול המתמיד והמרשים של האוכלוסייה ביש"ע. גם המשכנתאות מוקצות ליש"ע בהתאם לרמת הביקוש הגבוהה של מתיישבים חדשים ובני הדור השני הנאחזים ביש"ע למרות הלחימה. תקציב תשתית המים ליש"ע מהווה תחילת מענה לקיפוח שנמשך שנים. עד היום יישובים בהר חברון ובשומרון נאלצים להוביל מים במכליות (גנים כדים, למשל). תקציב החטיבה להתיישבות נולד מתוך רצון לפצות, ולו באופן חלקי ביותר, את קיפוח תושבי יש"ע, שאינם נהנים מתקציבי הסוכנות היהודית כמו שאר אזרחי ישראל. יתר על כן, למעלה ממחצית תקציב החטיבה להתיישבות מועבר לגולן ולבקעה, חביבי תנועת העבודה עד לא מכבר.

    פינס: שרון הפקיד את הכלכלה

    כתבנו אטילה שומפלבי מוסיף: ראש מטה הבחירות של העבודה, ח"כ אופיר פינס, אמר בתגובה לדו"ח: "שרון הפקיר את כלכלת המדינה לטובת המתנחלים ובשם סדר העדיפויות המעוות שלו הוא שב והוכיח שהצבעה לשרון היא הצבעה למתנחלים. שרון הביא לכך שבשעה שמיליארדי שקלים מועברים להתנחלויות - בתחומי המדינה יש מאות אלפי ילדים מורעבים ולמעלה ממיליון עניים".
    יו"ר צוות התגובות של העבודה, פרופסור יולי תמיר, אמרה: "שרון דאג לכך שהמתנחלים חוגגים בשעה שיתר אזרחי ישראל בוכים. על מזבח האידיאולוגיה של שרון מוקרבים אזרחי ישראל שמשלמים בעשרות ימי שמירה בהתנחלויות, בעוני וברעב".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים