במי בוחר אסד?

רבים טוענים שמערכת הבחירות הנוכחית רדומה יחסית למערכות קודמות. זה אולי נכון, אבל לצד "תרדמת" יחסית זו בקרב מרבית הציבור, קיימות מספר תופעות מעניינות אשר מאפיינות את מערכת הבחירות הזו. בעיקר יש לשים לב לשתיים מהן: האחת, מעורבות לבנונית (וסורית) ישירה - והשניה היא היעדר מעורבות פלסטינית פומבית.
במערכת הבחירות הנוכחית אנו צופים בתופעה שלא היתה קיימת מעולם. בפעם הראשונה, מתגייסת תחנת טלוויזיה שמשדרת לעולם הערבי לטובת אחת המפלגות המתמודדות על מקום בכנסת. בשבועיים האחרונים, הרבתה תחנת "אל-מוסתקבל", הנמצאת בבעלותו של ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, לשדר תעמולה הקוראת "לתת את קולנו ב-28 בינואר לאלה הנאמנים לקו הלאומי שלנו". יש לציין שתחנה זו משדרת דרך הלוויין, ונקלטת בבתיהם של מליוני ערבים בעולם, כולל מאות אלפי ערבים בישראל. הם ככל הנראה קהל היעד.
שידורו של "פרומו" זה, בתדירות גבוהה יחסית, הוסבר על ידי גורמים רבים במגזר הערבי כתעמולת בחירות ברורה לטובת רשימת "הברית הלאומית הדמוקרטית" (בל"ד), בראשות ח"כ עזמי בשארה, הידוע ביחסיו הטובים עם השלטון הסורי. והסורים, יש לזכור, הם שנותנים את הטון במערכת הפוליטית הלבנונית. מאידך, אחדים מפעילי בל"ד, שלא הסתירו את שמחתם משידורים אלה, טענו שהם אינם בהכרח תעמולה רק עבור מפלגתם "אלא עבור כל המפלגות הערביות, ונגד כל המפלגות הציוניות". אבל העובדות מדברות אחרת: בערב יום שלישי האחרון אף הועתקה התוכנית הפופולרית "ח'ליכ בל-בית" (תשאר בבית), של תחנת "אל-מוסתקבל" מלבנון לירדן, כדי לארח את... ח"כ עזמי בשארה.
ספק אם שידורים אלה השפיעו באופן משמעותי על דעת הבוחר הערבי בישראל, מכיוון שהרוב המכריע של בעלי הזכות הבחירה הערבים החליטו כבר למי הם רוצים להצביע, בעוד שרבים אחרים החליטו שהם נשארים בבית. רוב תומכי בל"ד אמנם קיבלו בברכה את שידורי התעמולה של "אל-מוסתקבל", אך דעתם כבר גובשה. מנגד, התומכים במפלגות האחרות, הערביות והיהודיות כאחד, רואים בשידורים עוד הוכחה לקשר ההדוק בין בל"ד ובשארה לבין הסורים - מה שנתפס כעוד עילה לא להצביע עבורם.
ואולי הסורים אין - אבל הפלסטינים אאוט: לראשונה מאז סוף שנות השמונים, לא מתערבת ההנהגה הפלסטינית בצורה ישירה ופומבית בהתרחשויות הפוליטיות והמפלגתיות במגזר הערבי לקראת מערכת בחירות לכנסת. יש להבין: מאז בחירות 1988 ועד 1999 לאש"ף בכלל, ולכמה מראשי הפתח בפרט, היה תפקיד פעיל לא רק בהמלצות כלליות, אלא אפילו בהמלצות נקודתיות, כמו הרכבה של רשימה מאוחדת אפשרית שתכלול את נציגי מגוון המפלגות והרשימות הערביות. בניגוד לכך, במערכת הבחירות הנוכחית כמעט ולא שמענו אף הצהרה פומבית אחת מאישיות פלסטינית בעניין זה, ולא קראנו אף דיווח עיתונאי מבוסס על מעורבות כזו, למעט דיווחים על קריאה לא פומבית של אישים פלסטינים לחבר הכנסת האשם מחאמיד שייסוג מההתמודדות, כדי "לא לשרוף קולות", נוכח הסקרים שלא מחמיאים לרשימתו.
מדוע נאלמה ההנהגה הפלסטינית? ככל הנראה בעקבות מסקנה שהתקבלה אצל רוב הבכירים הפלסטינים בשנתיים האחרונות, לפיה כל מעורבות שלהם במערכת הפוליטית הישראלית עשויה להביא לתוצאה הפוכה למה שהם רוצים. מסקנה זו גרמה לרוב חברי ההנהגה הפלסטינית לא לנקוט עמדה גלויה בנוגע למערכת הבחירות בישראל, בתקווה שהציבור הישראלי יבחר נציגים אשר יביאו לחידושו של תהליך השלום, ששבק חיים בתקופתו של שרון.