שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הפרקליטה והפוטש

    נכון שהסיפור ה"סקסי" יותר הוא חקירתו של העיתונאי ברוך קרא, אבל אסור להתעלם מהסיפור המרכזי בפרשת הפרקליטה: ניסיון להפיל ראש ממשלה בישראל על ידי גורם בכיר באחת האליטות השלטוניות. אז למה הגינויים רפים כל כך?

    היממה הראשונה של פרשת "הפרקליטה המדליפה" התמקדה בדיון ציבורי בשני היבטים של הפרשה. האחד הוא חקירת העיתונאי ברוך קרא, שחשף את המסמך הנוגע לעניין שרון-קרן. כאן היתה התגייסות מלאה של כל עמיתיו למקצוע, כמו גם של אחרים, להגנת זכותו של עיתונאי להסתיר את מקורותיו. היבט זה זכה לדיון נרחב, ואין טעם להוסיף מלים על חשיבותה של תקשורת חוקרת, ובלבד שזו תעשה את מלאכתה בהגינות וללא משוא פנים.
    ההיבט האחר הוא ההתייחסות לחקירת ההדלפה כעיסוק בטפל במקום בעיקר: שרון-קרן. ההדלפות הן אמנם לחם חוקם של עיתונאים, אבל הפן האחר שלהן הוא סדרי מינהל בלתי-תקינים מצד עובדי מדינה, שאמורים לטפל באופן מקצועי וללא שיקולים אישיים במידע רגיש המגיע לידיהם במסגרת תפקידם, או לפסול את עצמם מלעסוק בכך.
    לעומת אלה, הדיון במניעיה של המדליפה ובמשמעות המסוכנת שלהם היה – אם בכלל – שולי ביותר. אבל, דווקא היבט זה ראוי לעיון מעמיק יותר מצד כל מי שהדמוקרטיה קרובה באמת ללבו, ואשר אינו מוכן להתפשר עליה למען ניגוח אלקטורלי של יריב פוליטי. מה שאמרה עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' היה למעשה שהיא נטלה את המסמך ואת החוק לידיה וביקשה לשבש לא את תהליך החקירה אלא את ההליך הדמוקרטי בעיצומה של מערכת הבחירות.
    הניסיון לעטוף את המניעים בכסות אידיאולוגית/מוסרית/מצפונית/אמהית (מחקו את המיותר) אינו יכול להסתיר את המשמעות הפוליטית המסוכנת: ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות עד כדי הדחת ראש ממשלה מכהן והחלפתו באחר. לא חסר היה הרבה כדי שהניסיון יישא פרי מנקודת הראות של מי שראויה להיות יקירת "נשים בשחור", וראש הממשלה אמנם ייפגע אנושות כתוצאה מעבירת ההדלפה. למעשה, רק התערבותו הבוטה של השופט חשין במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בלמה את ירידתם של הליכוד ושל שרון בסקרים ואת השגת היעד של גלט-ברקוביץ'.
    בדיקת הערך "פוטש" במילון של אבן-שושן נותנת את ההגדרות הבאות: 1. ניסיון של הפיכת המשטר במדינה. 2. מרידת-נפל. רבות דובר במקומותינו על הסכנה הגלומה בקשר בין הון לשלטון. לא מעט מוזכרת באופן ביקורתי כניסתם של קצינים בכירים למערכת הפוליטית. לעתים קרובות מובע חשש מפני השפעתם של גורמים עלומים ואפילו מפוקפקים על המערכת השלטונית. אבל, דווקא כאשר נעשה לכאורה ניסיון בוטה – גם אם כושל - להפוך את המשטר במדינה, הכוונה והסכנה הללו אינן באות לידי ביטוי בשיח הציבורי, המתמקד בבעיה חשובה – חקירת עיתונאי - אבל משנית לעומת פוטש אפשרי.
    אין להתעלם מן החשש שהתפוח הרקוב שהתגלה בלב מערכת אכיפת החוק איננו יחיד, ושעלולים להימצא תפוחים רקובים נוספים שלא יבחלו באמצעים כדי לשבש לא רק חקירה, אלא את סדרי המשטר הדמוקרטי. מצב מסוכן זה מחייב בדק בית וחשבון נפש במערכות שונות הרואות את עצמן כ"אליטות": טהורות, צדקניות, רודפות דמוקרטיה ושלום, אך לא פעם רוממות ערכים אלה קיימת בגרונן בלבד, ללא כיסוי אמיתי.
    הודאתה של גלט-ברקוביץ' במניעיה לא זכתה להסתייגות ולגינוי מצד עמיתיה, והכוונה לגינוי חד-משמעי, ולא למשהו רפה בנוסח כן, אבל ... . החשש הוא שהטיית בחירות בכיוון פוליטי מסוים היא בבחינת מטרה המקדשת את האמצעים, כולל דריסת התהליך הדמוקרטי עצמו. בהקשר זה ראוי לציין את התייצבותו החד-משמעית של היועץ המשפטי לממשלה נגד המניעים והמציאות, שהם על סף פוטש. למען הגילוי הנאות, חלקתי לא אחת בעבר על אליקים רובינשטיין, אבל במקרה הנוכחי הוא בלם בנחרצות ניסיון מסוכן להפוך את המשטר במדינה.
    חשוב גם לציין את הנזק שנגרם למערכת אכיפת החוק ולתדמיתה בעיני הציבור כתוצאה מהפוליטיזציה שלכאורה פשתה בה ומהחשש הלא-מבוטל שלא מדובר במקרה חריג. במקום לצלוב את היועץ המשפטי לממשלה יש לסייע לכל מי שיכול לשקם את אמינותה של מערכת חשובה זו ולנכש את העשבים השוטים מתוכה. אין זו הפעם הראשונה שהיא עצמה פוגעת בעצמה ובאמון הציבור בה, שהוא חיוני ביותר.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רון בריימן
    צילום: ערוץ 1
    ברקוביץ'. מה חשוב המניע
    צילום: ערוץ 1
    צילום: גלי תיבון
    רובינשטיין. עשה את חובתו
    צילום: גלי תיבון
    מומלצים