מרקים לחורף: מחירים וחידושים

המרק התעשייתי עבר באחרונה כמה וכמה שינויים. בעוד שבעבר אריזות רבות הכילו אבקה בלתי מזוהה, שאותה הטילו לסיר בצירוף מים, היום מוצגים המרקים התעשייתיים כ"מרקי תיבול", כלומר בסיסים לבישול מרק.
על-פי מכון נילסן, שוק המרקים התעשייתים, כולל תבשילים, מגלגל קרוב ל- 200 מיליון שקל בשנה. בחורף האחרון דיווחה רשת שופרסל על עלייה של 17% במכירות המרקים בהשוואה לשנה הקודמת, וסגן נשיא שופרסל לשיווק וסחר, אריק ליבנזון, צופה גידול דומה גם בשנה זו.
שוק המרקים בישראל נשלט על ידי חברת תמ"י עם מותגי תלמה וקנור, כמעט בכל הקטגוריות. הצרכן הישראלי אינו מכיר את שמות החברה היצרנית ועל-כן אינו מחבר אותן למרקים, אבל בשורה האחרונה הניחוח הבינלאומי מגיע לצרכן הישראלי דרך אסם, המשווקת את נסטלה, ותמ"י המציעה את מרקי קנור. מרקים מיובאים כמעט לא הצליחו בשוק הישראלי בעבר, למעט המנות האישיות של "טיבונוויל".

העוף שולט

על-פי חברת סטור-אליינס, מרק עוף ומרק בטעם עוף תופסים יחד למעלה ממחצית המכירות של שוק המרקים. מרק העוף מהווה %42 מכלל המכירות, ומרק בטעם עוף - %9.4. במקום השני מרק ירקות התופס %11 מהמכירות. במקום השלישי - מרק פטריות התופס %8.7 מהשוק, אחריו מרק בצל עם %5.6 מהשוק, ובמקום החמישי - מרק עגבניות - %3.6. שאר הטעמים תופסים נתחים קטנים של %3 ומטה כל אחד. הנתונים מבוססים על חלוקה כספית.
גם המשנה למנכ"ל ואחראי על שיווק באסם, דודי מנביץ", טוען כי "הטעמים הדומיננטיים הם בדרך כלל עוף, מרק טעם עוף במרקי התיבול, וטעמי פטריות וירקות במרקים העשירים והאישיים. טעמים מיוחדים כמו אספרגוס מהווים חידוש למפרסם וליצרן, אך הצרכן נוטה לדלג עליהם, למעט מקרה יוצא דופן של מרק ברוקולי מוקרם עם פרחי כרובית שהצליח לפרוץ, ולהפוך לבסט-סלר בתחום מרקי הגורמה".

השוק מבעבע

מרקי התיבול - מגלגלים כ-88 מיליון שקל בשנה, ושומרים על פופולריות לאורך כל השנה עם עלייה חדה בתקופות החגים. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה מרק העוף משמש לתיבול" טוען סמנכ"ל ויטה-ריצ", עידו ברגר, "במזרח אירופה משתמשים במרק עוף כאבקת תיבול, אך היא מתבססת יותר על מלח ופחות על מרק. בשוויץ, גרמניה ואוסטריה משתמשים במוצר ששמו "ארומט", הדומה למרק העוף שמשווק בישראל אך הרכבו הרבה יותר מרוכז, ובדרך כלל משתמשים בו באותן ארצות בכמויות קטנות ומבוקרות.
על-פי נתוני נילסן, המובילה בתחום היא תמ"י, עם מותגי קנור (%25) ותלמה (%22). במקום שני אסם עם %33 ובמקום שלישי ויטה עם %19. האריזות המובילות הן במשקל ק"ג ו-400 גרם, אם כי בשנים האחרונות שוק האריזות הקטנות מתחזק.
לצד מרקי התיבול המסורתיים, החדירה קנור לשוק את ה"תיבוליות", קוביות דחוסות שמטילים למים הרותחים. התיבולית מהוות כיום %11 מכלל מרקי התיבול. קנור תשיק השנה תיבוליות בטעמים תאילנדיים.
מרקים משפחתיים - השוק מגלגל כ-39 מיליון שקל. תמ"י תופסת מתוכו %65, עם מותגי קנור (%60) ותלמה (%5). לאוסם נתח של %32 ולויטה - %3. בתחום המרקים המשפחתיים בולט המעבר למרקים עשירים יותר.
מרקים אישיים - שוק זה צמח בשנה האחרונה ב-%4, ומגלגל כ-36 מיליון שקל. המרק האישי נחשב למוצר חורפי מובהק, הנהנה מעלייה של %50 במכירות בחודשי החורף בהשוואה לחודשי הקיץ. השוק מתחלק בין תמ"י עם מותגי תלמה (%43) וקנור (%20) ואסם המחזיקה בנתח של %37 מהשוק.
דודי מנביץ", טוען, כי נתוני נילסן אינם משקפים את המציאות בשוק המרק, הנחשב לשוק עתיר מבצעים. לדבריו, חלק גדול מהמבצעים כולל אריזות מוגדלות במחירים זהים ללא שינוי מספרי הברקוד, כדי לפשט את המכירה ברשתות השיווק. מדד נילסן, לעומת זאת, עוקב אחרי סרטי הקופה, ולכן אינו משקף את העלייה בפועל במכירה הכמותית של המרקים. בנילסן מודים שהם אכן עוקבים אחרי מספרי הברקוד, ובהעדר שינוי במספרים, אינם יכולים לצלם שינוי במכירות כמותיות.

חידושים ומבצעים

מלחמת המרקים הגדולה תתחיל בדצמבר, כשכל חברה תציע את חידושיה. כבר בחורף שעבר נרשמה תחרות האגרסיבית של יצרני המרקים והרשתות המשווקות. גורמים בענף מעריכים, כי התחרות תימשך השנה. שלא לייחוס, מודים היצרנים שגם המצב הביטחוני עשוי לתרום לצריכת המרקים בחורף זה. כבר היום ניכרת בתעשיית המזון עלייה במכירות, כיוון שאנשים נוטים להישאר בבית, ולצרוך כמות גדולה יותר של מזון ביתי. כמו כן, ככל שהחורף קר וגשום יותר, גרף המכירות עולה.
"זהו מצב נתון של שוק הנמצא במלחמת מחירים אגרסיבית, בין היצרנים ובין הרשתות השונות", מסביר דודי מנביץ", "מדובר במוצרים, שעוצמת המכירה העיקרית שלהם היא בחורף. פרט לתחרות בין היצרנים, החנויות והרשתות משתמשות במרקים כדי ליצור משיכה לצרכנים".
כבר בימים אלו פתחה אסם את העונה עם מבצע ברשתות שופרסל של 3 מרקי "מנה חמה" או "רגע חם" ב-10 שקל, ו-2 מרקי גורמה ב-12 שקל.

מנות קטנות

לצד השיפורים וההתפתחות בתחום, המרקים עדיין לוקים במספר בעיות המקשות על הצרכנים. על מרבית אריזות המרקים מופיע פירוט תזונתי גדול, אך אין באפשרות הצרכן לדעת מהי כמות העוף הפטריות או הבצל שנמצאת בצלחת המרק שלו.
"אנחנו מסמנים על פי חוק" אומרת גולדמן מויטה, וצודקת. אין כיום הנחיה ברורה מצד המחוקק לציין בפירוט התזונתי פרטים, שיהיו נהירים ושימושיים לצרכן.
גם סימון המנות לוקה בחסר. על אריזות רבות מצויין כי תכולת המוצר מספיקה לשלושה או ארבע מנות, בעוד אלו לא תמיד מספיקות לשתי סועדים רעבים.
"כמות המים הנדרשת למנת מרק נקבעת על-פי אמת המידה המקובלת גם בשוק הקימעונאי, וגם בשוק המוסדי", טוען מנוביץ", "למנה יש להוסיף כמות מים השווה ל-200 מ"ל (כמות שוות ערך לכוס תה קטנה). לצרכן יש אפשרות לקבוע את מידת הסמיכות, על-פי טעמו האישי, ולהוסיף כמות גדולה יותר של מים. מנסיון רב שנים של אסם, מנת המרק המומלצת כחלק מארוחה היא בת 220-200 מ"ל, כך שאריזות התבשלים מתאימות ל-3-2 מנות. 2 מנות כשהתבשיל משמש כמנה עיקרית ויחידה, ו-3 מנות כשהוא משמש תוספת לארוחה", הוא טוען.

מרק תעשייתי - עשיר בקלוריות

רות משה, דיאטנית קלינית, מסיבה את תשומת הלב למרכיבים שחשוב להתייחס אליהם, בעת רכישת מרק תעשייתי.
נתרן - שימו לב לתכולת הנתרן (המלחים) הגבוהה בחלק גדול מהמרקים המוכנים. הסיפרות המקצועית ממליצה על הפחתת כמויות הנתרן, לא רק לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה, אלא לכלל האוכלוסייה.
מונוסידיום גלוטומט - מרכיב שמכילים חלק מהמרקים. רבים יצאו נגדו בעולם, בעיקר בארה"ב, ויש הטוענים כי מדובר בחומר מסרטן.
חומרים משמרים וצבעי מאכל - כדאי להימנע עד כמה שאפשר.
קלוריות - מרקים נתפסים כאוכל לא משמין. בפועל רובם המכריע, למעט אלו שמצהירים אחרת, מכילים כמות גדולה של קלוריות. אל תתייחסו לחישוב המנות שעל האריזה, כי האריזה מספיקה בפועל לפחות מנות, ועל-כן החישוב הקלורי צריך להעשות בהתאם.
באחרונה יש לאנשים נטייה לצבור כמויות עודפות של קלוריות דווקא ממרקים, ולא רק בעונת החורף, זאת בשל אופנת המרקים במשרדים. אנשים שאוכלים מרק לארוחת צהריים, נוטים לפצות את עצמם בערב, ו"נתקעים" עם כמויות עצומות של קלוריות עודפות.

פורסם ב"ידיעות אחרונות"