פנה חזק ימינה
בסך הכל, בחירות היו די משעממות. אפילו בערים פוליטיות, כמו מגדל העמק ובית שאן, לא היה אקשן, את הריגושים מצא מי שחיפש, עם אנשי הליכוד ששמחו מהתוצאות הארציות של הבחירות ונראה שישמחו עוד יותר לראות מה עשו בצפון: 51 מנדטים בבית שאן, 48 מנדטים בעפולה, 42 במגדל העמק ו'רק' 39 בנצרת עילית. שלא לדבר על האיחוד הלאומי: 24 מנדטים בנצרת עילית, 16 במגדל העמק, 15 בעפולה. והעבודה? 5 מנדטים בבית שאן, ו- 8 במגדל העמק. בחירות 2003 - הסיקור המלא
| מגדל העמק |  | נצרת עילית | | בית שאן | | עפולה |
רק 37 מנדטים? לא בצפון
בבית שאן קיבל הליכוד 42.9 אחוז, שזה 51 מנדטים. בעפולה, שנחשבה לעיר לא מאד ימנית, זכה הליכוד 40.1 אחוז, שזה 48 מנדטים. 39 מנדטים קיבל במגדל העמק. "הנפילה הגדולה" היתה בנצרת עילית, עם 39 מנדטים.
כן, הצפון משך בבחירות לכנסת ה- 16 ימינה. כיוון שהמפלגה השנייה בנצרת עילית הייתה האיחוד הלאומי, עם 19.7 אחוז, שזה 24 מנדטים, מישהו בעבודה צריך לעשות חושבים. למשל, מה יקרה למנחם אריאב בבחירות המקומיות? במי הוא אמור למצוא ניחומים? בחד"ש שקיבלה בנצרת עילית 3.4 אחוז? הצלחה כזאת לחדש ועוד בשפיץ היהודי של הגליל, סמל לייהוד הצפון, מעודדת ח"כים עמו עזמי בשארה. לא ראשי עיר כמו מנחם אריאב.
ובמקום בו נרשמו הצלחות יש גם כשלונות קשים: העבודה זכתה בבית שאן רק ל– 4.6 אחוז מקולות הבוחרים, שזה 5 מנדטים. קשה להאמין שמצנע, או לצורך העניין, ראש העירייה פיני קבלו, יתנחמו בכך שלשינוי של לפיד הצביעו רק – 2.9 אחוז מתושבי בית שאן, שזה 3 מנדטים.
בעפולה, עיר שבראשה איש העבודה, המגדיר את עצמו בפאתי מרצ, הצביעו לעבודה רק 9.1 אחוז מהתושבים, פחות ממפלגת שינוי, בה בחרו 10.3 אחוז מהתושבים.
וש"ס, איפה ש"ס?. מעוזו הרב עובדיה יוסף, מגדל העמק, הניב 13.8 אחוז בוחרים, כלומר 16 מנדטים, כמו בשנים עברו. אבל בנצרת עילית, נפלה המפלגה – 2.1 אחוז, שזה 10 מנדטים.
לראשונה מאז שחרורו משירות הקבע בצה"ל, הופיע סא"ל מיל' אלי ברדה כנציג הליכוד. עד לפני כשנה, היה איש גשר. אולם לאחר שפטרונו הפוליטי, דוד לוי חזר לליכוד, ביצע אף הוא את הצעד. גולן שליווה אותו במשך כל היום, חלק מהזמן כנהגו. נשאל "איך זה פתאום לחזור לליכוד?", לאחר שבשעתו נשבע שהוא, עם הליכוד – גמר. גולן חייך בעייפות למשמע השאלה הצפויה והשיב: "אם דוד לוי חזר לליכוד, אני לא יכול לחזור?".
בסניף הליכוד ברחוב גולני בעיר שקט ושלווה. למקומיים יש זמן אפילו לשש בש. רק בסניפי העבודה שקט יותר. מבקר העירייה לשעבר, ישראל ואקנין, יושב בסניף ומנצח על הפעילות שם, מדי פעם נכנסים פעילים בכירים לברר מה קורה. אבל בהשוואה לשנים עברו, הרוגע נשמר.
רחובות העיר נכבשו על ידי פעילי הימין. פעילי מרצ והעבודה כמעט שלא נראו, למעט סגן ראש העירייה, אליעזר סעדה, שעשה 'רונדלים' במכוניתו, שעליה הדביק פלקט של העבודה.
הרחובות היו מלאים בפעילי הליכוד. גם האיחוד הלאומי שיגר פעילים רבים לרחובות, מצוידים בתמונות של הפטרון אביגדור ליברמן. והיו גם אנשי ש"ס המפד"ל וחירות. אבל לא הרבה. ממש לא הרבה. פחות מבכל מערכת בחירות. "חכה, חכה, אתה עוד תראה מה יהיה פה במערכת הבחירות המוניציפליות בעוד כשנה", זרק לעברי אחד הפעילים. כאילו שיש לי ברירה. אני מחכה. בחירות מקומיות במגדל העמק הן הצגה ששווה לחכות לה.
במתנ"ס "בגנו" בשכונת בן גוריון הוצבה קלפי. אבל גם בשעות הערב המוקדמות יכלו חברי ועדת הקלפי, אם רצו, לשחק שש בש, מבלי שאיש יפריע להם עד המארס. אותו הדבר בשני גני ילדים באיזור. שוטר וסדרן שהוצבו שם, סגרו ליתר ביטחון את דלת הכניסה, והתירו לבוחרים לזלוג פנימה רק אחרי בדיקה יסודית במיוחד. ליד הקלפיות ניצבו פעילים שלא נסוגו מהקור של הערב.
יותר אקשן נראה בחלק הצפוני של העיר. סניף הליכוד בעיר נמצא בבית 99 ברחוב חרמון. מול הבניין, בצד השני של הכביש, עמדו פעילי ליכוד עם כל הציוד הדרוש והרעישו עולמות. לא רחוק משם עמד פעיל בודד של העבודה. בשקט בשקט, כאילו חשש שיגלו חלילה, שהוא פעיל העבודה.
בסניף הליכוד עצמו כעשרה פעילים כולם עסוקים בסימון ואיתור מצביעים פוטנציאלים של הליכוד שטרם ממשו את זכות הבחירוה. גם בסניף העבודה, לא רחוק משם מספר פעילים, אבל שם הרבה יותר שקט, אולי גם שלווים יותר. אולי השלימו עם התוצאה. כך או כך, דווקא בסניף העבודה בנצרת עילית, שבמשך שנים היה ידוע בעוצמה שהייתה טמונה בו, כאילו הרימו ידיים מראש.
יום שלישי, שבו נאמר פעמיים כי טוב ובית שאן נראתה כאילו שבת. שקט נפלא מילא את האוויר. לא יכולת להרגיש שמדובר ביום בחירות. ובית שאן הרי נחשבת לאחת הערים היותר תוססות מבחינה פוליטית ותושביה מוכרים במודעות הפוליטית הגבוהה שלהם. אבל השנה? כלום. נאדה. יוק. למעט מכונית אחת שנסעה בזיג זג מול תחנת המשטרה עם האות ג' (אגודת ישראל), העיר היתה רדומה.
בשכונת אליהו הוצבו שתי קלפיות בבית הספר נועם. מול בית הספר, ברחבה, במרחק בטוח ומותר על פי חוק, הוצבו שלטים ותחתיהם ליד שולחנות ישבו נציגי מפלגות וחיכו 'ללקוחות'. והכל בשקט ובנימוס, הליכוד ליד העבודה, שינוי ליד האיחוד הלאומי. איזו מן שלווה.
בתמונה המוזרה הזאת, של יום הבחירות מאד לא רגיל, משך את תשומת הלב פתאום אחד, שלמה לסרי שמו, המוכר היטב בבית שאן בזכות פעילותו הפוליטית למען הליכוד. לסרי הגיע לאזור הקלפי רכוב על אופניו. מאחור, על הסבל, הוא תלה שלט גדול ועליו תמונה של אריק שרון. 'אבא לא מחליפים', אמר הכיתוב לתמונה. "באמת? אז מי האמא?", שאל ציניקן מקומי. "המדינה", אמר לסרי. "אהה", אמר אותו צניקין, "אז זה למה הוא כל כך דופק אותה?" המשיך הציניקן. בימים אחרים דו שיח כזה היה מסתיים אחרת. בימים אחרים.
לפתע נשמע רחש בין הנוכחים. מכונית כהה הגיחה וממנה יצאו ח"כ דוד לוי ורעייתו רחל, הם רשומים בקלפי 10 בבית הספר נועם. קבלת הפנים לה זכו בני הזוג מלכותית כמעט. הם נכנסים לקלפי, מלווים בצלמים. "זו זכות אזרחית ולא חובה", מפטיר לוי ספק לנוכחים, ספק לרעייתו רחל.
סניף הליכוד בעיר שומם ומגודר. את ההגנה ההיקפית הזאת הוא קיבל לאחר הפיגוע הרצחני שהיה כאן, לפני כשמונה שבועות. היום, מלבד מספר פעילים מפוהקים, לא ניכרת במקום פעילות כלשהי. יו"ר הסניף, רפי בן שטרית, עומד בחוץ, מתחמם בשמש החורפית. "התושבים בעיר עדיין בטראומה מהפיגוע כאן לפני כחודשיים. אולי זה מסביר את העובדה, שהרחובות מרוקנים מאדם", הוא מחווה את דעתו.
במרחק עשרות מטרים מהקניון, הוצבו שתי קלפיות בבית הספר יהודה, חוץ ממספר תלמידים משועממים שישבו על הברזלים ממול הכניסה לא ניכרה שום התרחשות בסביבה, חברי ועדות הקלפי הסתירו פיהוקים של חוסר מעש (כמעט).
בסניף העבודה, ברחוב הרב לוין בעפולה, הכל רגוע ושקט, כאילו הנצחון של העבודה מובטח מראש. מספר פעילים יושבים, עורכים רשימות, מחכים למצביעים. אין מכוניות, אין פעילים באותו רגע. לפתע מגיע זוג מבוגר. הם שואלים את סגן ראש העירייה, מנחם יבור, אם אפשר להסיע אותם לקלפי, אין אף פעיל פנוי עם מכונית ויבור מסיע אותם בעצמו במכוניתו.
לא רחוק משם נמצא סניף שינוי, במשרדו של הפרסומאי שמואל ברתור, גם שם לא ניכרת כמעט תנועה. כך גם בסניף הליכוד בשדרות ארלוזרוב. מה שכן, כל אחד מציע לאורח המגיע לאליו כריך.
הבחירות לא ניכרות כמעט בגבעת המורה, שכונה זו מהווה את הברומטר הפוליטי של עפולה. ליד הקלפי בבית הספר בן צבי עומד ראש מטה הבחירות של הליכוד בעפולה, ראובן יוקלר. "יותר טוב", הוא מחווה את דעתו על ההצבעה ברגליים של האזרחים, "תאמין לי, כמה שפחות מצביעים, יותר טוב לליכוד", טוב זה ההיגיון שלו.
