יעקב נאמן: שר האוצר הסתיר את האמת מהציבור

"לא הייתה תקופה כזו, בה הוסתרה האמת מפני הציבור. שר האוצר לא שיקר, הוא פשוט לא סיפר. רק אחרי הבחירות הגיעו הידיעות על הגירעון הגדול", ההתבטאות המפתיעה הזו שייכת ללא אחר מאשר פרופ' יעקב נאמן, מי שהיה שר האוצר בממשלתו של בנימין נתניהו. נאמן אמר את הדברים בסוף השבוע, במהלך כנס מנכ"לים וראשי משק שהתקיים באילת.
לדברי נאמן, "לישראל אין בעיה מדינית-ביטחונית, יש לה בעיה כלכלית". בנוגע לגובה הקיצוץ שיש לבצע בתקציב המדינה לאור נתוני הגירעון החמורים, אמר נאמן כי דרוש קיצוץ עמוק בהרבה מהקיצוץ המוצע העומד על שבעה מיליארד שקל. "יש להוריד את הגירעון באמצעות קיצוץ של 14 מיליארד שקל, ואני לא בטוח שגם סכום זה מספיק. הממשלה צריכה להקטין את הוצאותיה באמצעות קיצוץ במשרדי הממשלה, קיצוץ בשרים ובסגני השרים. הציבור לא יהיה מוכן לקבל את הגזירות אם הממשלה עצמה לא תראה דוגמה".
לדעת נאמן, "יש להפנות את המשק לצמיחה על-ידי השקעות בתשתיות באמצעות גורמים חיצוניים. הממשלה לא נקטה במדיניות של פיתוח תשתיות בשנתיים האחרונות". הוא סבור כי "אין לשלם דמי אבטלה למי שלא מוכן לעבוד. ישנם מובטלים שלא מוכנים לקבל עבודה, אבל כן מוכנים לעבוד בכלכלה שחורה". לדברי נאמן, הנזק שנגרם למשק הישראלי מאי-הפרטת חברת "בזק" עומד על שני מיליארד שקלים.

"לפלסטינים אין מה להפסיד"

נאמן טען כי גם המפתח לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי טמון בכלכלה. "קיום יחסי כלכלה הוא היחידי שימנע מלחמות", אמר, "אם אנחנו והמצרים היינו ביחסי כלכלה טובים, אז השלום לא היה שלום קר. היום לפלסטינים אין מה להפסיד, כי המצב הכלכלי שלהם איום ונורא. אני מציע ללכת עקב בצד אגודל ולפתוח את השערים, לפתח שיתוף כלכלי במשך 20 שנים לפחות - וזה יביא לשלום באזור שלנו".
פרופ' משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן שארגנה את הכנס, הטיל "פצצה" משלו כאשר קרא לפתוח את ההסכמים הקיבוציים. "הסקטור הציבורי הוא הבא בתור אחרי הסקטור הפרטי", אמר פרופ' קווה, "בגלל ההסתדרות אי-אפשר לפטר היום עובדים לא יעילים. אם לא נפתח את ההסכמים הקיבוציים שלנו, הכלכלה תתרסק".
קווה קרא להקמת ממשלת חירום, שתמונה למשך כמה שנים. הוא טען כי "לא יהיה שום פתרון מדיני עד אשר כל המדינות באזור יהפכו לדמוקרטיות. פער התרבות בינינו לבין חלק משכננו הוא כזה שלא ניתן לפתור אותו ביום אחד".
לדבריו, "אנחנו עומדים בפני בעיה של פער טכנולוגי", אמר, "היינו בין המובילים בעולם בתחומי המדעים וירדנו למקום 40. יש חרם אקדמי על ישראל באמצעות אי-העברת תקציבים למחקרים".
איש העסקים משה פודהורצר, יו"ר חברת "נביעות" ומבעלי חברת "טמפו", אמר כי הוא רואה בישראל ניצנים של "אינתיפאדה חברתית". "אנחנו זוכרים את וואדי סאליב", אמר פודהורצר, "זה יכול לחזור אם לא נמצא את הפתרונות הכלכליים-חברתיים".
בכנס השתתפו גם קונסול מצרים באילת, אחמד עבס איסמעיל, וכ-150 אנשי עסקים ישראלים מובילים. גם הנסיך חסן בן טלאל, אחיו של המלך המנוח חוסיין, היה אמור להשתתף, אולם בסופו של דבר הוא נעדר מהכנס. תחילה תוכנן שיבוא לאילת וישתתף בעצמו; לאחר-מכן שונו התוכניות והנסיך חסן היה אמור להשתתף בכנס באמצעות ועידת וידיאו - אולם גם תוכנית זו לא יצאה לפועל. מארמון המלוכה הירדני נמסר כי בשל התחייבויות של הנסיך חסן להשתתף באירועים לזיכרו של המלך הירדני המנוח, נבצר ממנו להשתתף בכנס.
כל אחד מהמשתתפים בכנס תרם 3,600 שקלים למלגות עבור דוקטורנטים של אוניברסיטת בר-אילן, ומארגניו מקווים להפוך אותו למסורת שנתית, דוגמת "כנס קיסריה".