שתף קטע נבחר

המרתף שהפך ליקב

במרתף ביתם שברמת החייל מייצרים אן ומשה צלינקר את היינות המפתיעים של "יקב יפו", לאור זכרונות ומסורת משפחתית אלזאסית ארוכת שנים

יש הבדל ממשי, וחשוב להבהיר בהזדמנות זאת את החלוקה הפנימית, בין יקב מחמד לבין יקב בוטיק. במקרה הראשון, עושים הבעלים חבית או שתיים של יין לצריכה פרטית, או לחלוקה לקרובים וחברים מספיק טובים, כאלה שלא יגידו מה דעתם האמיתית על המוצר. לעומת זאת, יקב בוטיק הוא סיפור מקצועי, האמור לעשות יין על רמה שנועד לשיווק מסחרי – ורק מימדיו קטנים, כמה אלפי בקבוקים מכל שנת בציר. חייטות בעבודת יד.
בימים אלה ערך המדור ביקור אצל אן ומשה צלניקר, הבעלים של "יקב יפו", אשר עזב את עיר השעון וכעת הוא מצוי במרתפי ביתם ברמת החייל. הביאה אותו לשם סקרנות אשר נולדה לפני שנה, כאשר טעם מהיינות הראשונים שלהם, בציר 2000, שהיו טובים והיתה בהם הבטחה לעתיד. לעומת כמה מאות בקבוקים אז, היין של בציר 2001 כבר ממלא כ-4,000 בקבוקים, ואפשר למצוא אותו בחנויות שונות ("דרך היין", למשל, או במסעדות וסניפי "לחם ארז", לדוגמא). מחירי הבקבוקים לצרכן בין 80 ל-90 שקלים.
אן, שהיא במקור בת למשפחה אלזאסית, אחד ממחוזות היין הנפלאים ביותר, פתחה את הבקבוקים כשהיא משתמשת בחולץ פקקים "פרפרי" בעל ידית שנהב מהמאה ה-19, שהיה שייך לסבא שלה. היין ועשייתו היו אצלם במשפחה עניין אישי שעבר מדור לדור, והעובדה שבסופו של דבר גם הגיע קצה אחד של השרשרת למזרח התיכון היא סיפור חביב בפני עצמו.
היינות נמזגו בקומת החצי מרתף שהיה ליקב קומפקטי ביותר, עם כל מה שצריך, מערכת קירור, חביות בהן ישן כעת היין של בציר 2002, פינת מעבדה, מסחטה ועוד. מלבד גבעות מכוסות גפנים שהיו חסרות בחוץ בנוף – התחושה היתה של ביקור ביקב כפרי משפחתי מהסוג המצוי באירופה הישנה.
"יפו, מרלו 2001" – ענבים שהובאו מכרם בן זמרה ומכרמי יוסף, טופלו יפה, עברו שתי תסיסות והשריה למיצוי כל הטוב שבהם, ובסופו של דבר נכנסו לשנת היופי של 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. ארבע פעמים במהלך אותה שנה עבר היין שפייה, ובוקבק ללא סינון. התוצאה מרשימה. גוון אדום כהה עם נצנוץ נאה וחי, ניחוחות טובים של ציפת שזיף ומעט פטל, עטופים בשנף במידה הנכונה. במגע עם החך, אחרי רגע של מנוחה בכוס, היין קטיפתי, נעים וטעמו נדיב. הטוב ביינות "יפו" שטעם המדור עד כה.
"יפו, קברנה סוביניון 2001" – כרם יחיד ממושב יהונתן ברמת הגולן נתן מענביו ליין הזה. הם עברו הפרדה משדרות האשכול וריסוק עדין, מיד לאחר הבציר. את התסיסה השניה שלהם, משך 40 יום, העבירו בחביות עץ אלון, בטרם חזרו לחביות (צרפתיות ואמריקניות חדשות), לישון 12 חודשים. התוצאה טובה. היין עשיר בניחוחות גרגרי יער שחורים ותבלינים, אך יש בו מעט עודף של שנף החבית. גוף בינוני קל וטעמים רכים, עושים אותו ליין נעים.

פורים: היינות מתחפשים לגמדים

ב"יקבי רמת הגולן" הבחינו בשנים האחרונות כי במשלוחי המנות לפורים, אצל הצרכן הדתי, בקבוקי היין הם המרכיב הפופולרי ביותר. לכן, לקראת החג השנה הם בחרו לארגן בקבוקי "חצי" (375 מ"ל), במארזים נאים לעין ונוחים להשתחל אל המשלוח הפורימי. שלושת הגמדים הם בחירה טובה ללגימת חג מהיינות הצעירים של בציר 2002: "גולן סמדר", לבן חצי יבש שיכול ללוות יפה אוזן המן עם פרג, "הר חרמון אדום", ו"הר חרמון לבן", בין 17 ל-21 שקלים, מחיר מומלץ לצרכן.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יפו, קברנה סוביניון 2001. גוף בינוני קל וטעמים רכים
מומלצים