צמחים לחיזוק כוח המוח

אובדן זיכרון? קשיי ריכוז? התרופה עשויה להימצא בצמחים נפוצים, שבכוחם לחזק את היכולת המנטלית. מחקר שנערך לאחרונה העלה ששעה אחרי נטילת 400 מ"ג תמצית ג'ינסנג סטנדרטית, כושר הריכוז והיכולת לאחסן מידע ולשלוף אותו עלו בקרב תלמידי תואר ראשון ב-10 אחוז - עלייה בשיעור שווה לשיעור ההידרדרות הצפוי בעשר שנות הזדקנות.
ההשפעה נמשכה לפחות שש שעות, אז עברו המשתתפים את המבדק האחרון שלהם. ייתכן שהיא היתה אפילו ממושכת יותר, אבל מכיוון שהחוקרים לא ציפו לתוצאה חיובית כל כך, הם לא ערכו בדיקות נוספות. בראש המחקר, שהתפרסם בכתב העת 'Nutritional Neuroscience', עמד ד”ר אנדרו סקולי, מנהל היחידה למדעי העצב הקוגניטיביים באוניברסיטת נורתמבריה בבריטניה.
המשתתפים היו בני 27-20, וכעת בודק ד"ר סקולי את השפעתה של מנת ג'ינסנג יחידה על אנשים בני 70 ומעלה. הוא משתמש בתרשימים חשמליים של המוח (EEG) ל'מיפוי' פעולתו של הצמח. "בהתחלה הייתי ציני", הוא אומר, "אבל גילינו שיפור דרמטי בזיכרון אחרי מנת ג'ינסנג".
מחקר אחר, שלא התפרסם, גילה שמנה של 50 מ”ל מרווה, שנתונה בכמוסה שיוצרה במיוחד לצורך זה, שיפרה את יכולתם של הנחקרים להיזכר במילים כעבור שעתיים וחצי בשיעור של עד 20 אחוז. "אבל הדבר הכי מרשים היה מצב הרוח החיובי של המשתתפים", אומר ד"ר סקולי. "אנשים תיארו את עצמם כעירניים ומרוצים יותר".
הוא מודה שהוא נדהם מהתוצאות עד שבדק את המרכיבים הכימיים של הצמחים. "יש כמה ראיות", הוא אומר, "לכך שהמרווה פועלת על תפקודי המוח שמושפעים מהמעביר הכימי הבין עצבי אצטילכולין, שמעורב בתחומי הקשב והזיכרון".
לדברי ד"ר סקולי, הג'ינסנג מכיל כמה מרכיבים ייחודיים בשם ג'ינסנוסידים, שבנפרד אינם יעילים, אבל ביחד הם פועלים בשותפות רבת כוח שמכונה 'סינרגיה'. פיטו כימיקלים אלה פועלים כנראה על חלקים מסוימים במוח, בעוד שפעולתו העיקרית של צמח הג'ינקו בילובה - שפופולרי בשל הצלחתו לחזק את הזיכרון אצל מבוגרים - היא הרחבת כלי הדם ועידוד זרימת הדם למוח.
נראה שגם לסויה יש כוחות שמשפרים את יכולות המוח. פרופ' סנדרה פייל, ראש היחידה למחקר פסיכו פרמקולוגי בגאי'ס הוספיטל שבלונדון, משערת שהאיזופלאבונים -ׁ האסטרוגנים הצמחיים הטבעיים במזונות הסויה - פועלים על קולטני האסטרוגנים במוח, במיוחד אלה שבהיפוקמפוס, אזור חשוב מאוד לזיכרון.
"האסטרוגן פועל על המעבירים הכימיים הבין עצביים ומעודד את הצמיחה הסינאפטית, פרוש הדבר שקשרים עצביים חדשים נוצרים ביתר קלות", היא גורסת. "הוא גם מגן על העצבים, דבר חשוב באוכלוסייה המבוגרת". המחקר שלה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת 'פסיכופרמקולוג'י', היה הראשון שנערך על בני אדם ובדק מנות מתמשכות, בניגוד למנות החד פעמיות של ד"ר סקולי. 27 סטודנטים וסטודנטיות צעירים נבדקו, ואחר כך קיבלו מחציתם תזונה מיוחדת (כ-100 מ”ג איזו פלאבונים ליום) במשך עשרה שבועות. אלה שקיבלו תזונה עשירה בסויה הראו שיפור בזיכרון המילולי והלא מילולי ובגמישות המנטלית (הסתגלות למצבים חדשים ולימוד כללים חדשים), שנשלטת על ידי האונות הקדמיות של המוח.
במחקר שכמעט הושלם, בהשתתפות 33 נשים בנות 65-51, נטלו מחציתן תוסף סויה של 30 מ”ג פעמיים ביום, במשך שלושה חודשים התוסף הכיל כמויות סטנדרטיות של גניסטאין דאידזאין, שני האיזופלאבונים העיקריים בפולי סויה. פרופ' פייל מדווחת שבעוד שהזיכרון המילולי והלא מילולי השתפר בקבוצת הסויה, הגמישות המנטלית - בניגוד לסטודנטים - נותרה ללא שינוי. "אולי זה קשור לגיל, אולי זה משהו התנהגותי", משערת פרופ' פייל. "הסתגלות למצבים חדשים יכולה להיות קשה אם אתה לא רגיל לזה. ואולי תוספי הסויה פחות יעילים מתזונה עתירת סויה".