ישראל מתכננת: יוטל מס על פלסטינים שייכנסו לארץ

המדינה מתכוונת לגבות מס מהפלסטינים שייכנסו לישראל מהשטחים דרך המעברים שיוצבו בגדר ההפרדה. כך מסר ל-ynet גורם ביטחוני בכיר.
כעת גובה המדינה מסים רק ממשאיות המעבירות סחורה - כ-160 שקלים למשאית, אולם מהולך רגל או רכב פרטי עדיין לא נגבים כספים. לדברי הגורם הביטחוני הבכיר, הכוונה ככל הנראה היא לגבות סכום של כ-10 שקלים מכל הולך רגל וסכום גבוה יותר מכל מכונית.
לתוכנית הזו יש שני היבטים חשובים. ראשית, מדובר במהלך נוסף לפירוק ההסכמים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית.
"צעד כזה, אם יוחלט להפעילו, מנוגד להסכם פריז הקובע כי הרשות הפלסטינית וישראל הם מרחב כלכלי אחד ורציף", מודה הגורם הבכיר, אבל לדבריו, "הפתרון החוקי לכך יימצא". שנית, בצורת ההפעלה של הגדר והמעברים יש סממנים של מעברי גבול בינלאומיים.
בניגוד לדבריו של הגורם הביטחוני הבכיר, הכחישה דוברת משרד הביטחון, רחל ניידק-אשכנזי, כי ישראל מתכוונת לגבות מס מהולכי רגל וכלי רכב פרטיים. היא אישרה כי ככל הנראה ייגבה מס ממשאיות פלסטיניות.

10 ק"מ מגדר ההפרדה כבר הושלמו

במשרד הביטחון אומרים שבניית הגדר נמשכת לפי הקצב המתוכנן. 10 קילומטרים מגדר ההפרדה האלקטרונית במרחב התפר כבר מופעלים מבצעית, ומשמשים את כוחות צה"ל באזור סאלם ממערב לג'נין ומצפון מזרח לטייבה.
"עד לסוף החודש יושלמו 25 קילומטרים, בחודש אפריל יושלמו 40 ק"מ ועד לסוף חודש מאי – 80 ק"מ", אמר אתמול (ב') ל-ynet ראש מנהלת מרחב התפר במשרד הביטחון, אל"מ (מיל') נצח משיח.
"קטע הגדר הראשון, באורך של 152 ק"מ יושלם בזמן, בחודש יולי. לכל היותר יהיה עיכוב של ימים בודדים, בשל הימים הגשומים בחודשיים האחרונים".
הקטעים שכבר פועלים נמצאים באזור סאלם עד מי עמי (8 ק"מ), וטייבה (2 ק"מ). לבד מקטעים אלה, שהקמתם הושלמה עד כה, מרביתו של החלק הראשון בגדר – מסאלם בצפון ועד אלקנה במערב השומרון, וסביב ירושלים - נמצא בתהליך בנייה מתקדם. ברובו המכריע של תוואי הגדר הושלמה הקמת סוללת העפר הגדולה וסלילתו, וכן יציקת קורת הבטון ונעיצת עמודי הפלדה שעליהם תימתח הגדר ומערכת האינפורמציה.

עלות כפולה מהמשוער

עלות הקמת הקטע הראשון של המערכת, שמימונו כבר הושלם, עומדת על כ-1.5 מיליארד שקלים. זהו סכום כפול מההערכה בתחילת הפרויקט. התברר כי עלות קילומטר של גדר בתום הבנייה היא כ-10 מיליון שקלים. לעומת זאת, בטקס הכרזת הפרויקט, בקיץ 2002 בקיבוץ גבעת עוז הסמוך לסאלם, העריך מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, כי עלותו של כל קילומטר תהיה כחמישה מיליון שקלים.
העלות הכפולה של גדר ההפרדה מוסברת בכך שבפועל נאלצה מדינת ישראל לשלם סכומי פיצויים ניכרים לבעלי הקרקעות שעליהן נבנתה הגדר, וכן בעלות של המעברים, המחסומים ומחנות צה"ל, שהוקמו לאורך הגדר. משיח מסביר כי יש הבדל ניכר בעלות בין "גדר ערומה" העומדת על גבי סוללת העפר, לבין הגדר שקמה בסופו של דבר, כשהיא מצוידת במערכות תצפית, ובמכשור אלקטרוני מתקדם. העלות הנוספת שבהפעלת הכוחות תמומן כנראה ע"י צה"ל עצמו מתקציב הביטחון.
קטע הגדר הבא שיקום, בין סאלם, שממערב לג'נין, לבין אזור בית שאן ותייסיר, בצפון הבקעה, נמצא בימים אלה בשלבי ההקמה הראשונים. להקמת הקטע, באורך של כ-60 ק"מ, נבחרו כבר 5 קבלנים ראשיים, לצד שלושה קבלנים שהחלו כבר בעבודות העפר באזור על בסיס החוזה שנחתם עם משרד הביטחון בקטע הגדר הראשון. במקביל, משלים משרד הביטחון את הליכי האישורים הסטטוטוריים ואת תכנון תוואי הגדר באזור ההר.

מחסומים מיוחדים לתושבי מזרח י-ם

אזור עוטף ירושלים נחשב לקטע הבעייתי ביותר בפרויקט, מאחר וגדר ההפרדה תעבור בו בלב האזור המיושב. על פי המפות העירוניות, הגדר גם תחלק את העיר שחוברה לה יחדיו, אם לא מינהלית וריבונית, הרי שלפחות פיזית וביטחונית.
באזור עוטף ירושלים הדרומי, סביב קבר רחל, כבר תוכנן הפיתרון ההנדסי: בין קבר רחל לבין בתי בית לחם הצמודים אליו מדרום, תעבור חומת בטון דקורטיבית, בגובה משתנה שבין 4 ל-9 מטרים. גובה החומה ייקבע על פי מידת איום הצלפים בכל נקודה באזור ועל פי בניינים שולטים ומאיימים, כמו מלון פרדייז, סביב הקבר.
באזור הצפון, המצב "בעייתי באמת": עשרות אלפי תושבים ירושלמים, ערבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות, יצטרכו להמשיך ולעבור מדי יום במחסומי גדר ההפרדה בדרכם לעבודה או לסידורים בירושלים. הפתרון שמתכננים במשרד הביטחון יכלול שני פתרונות קטנים יותר: האחד יהיה בהפרדת המעבר בין המזרח ירושלמים לבין תושבי השטחים. בעוד שהירושלמים יעברו, לדוגמה, במחסום קלנדיה, יופנו תושבי השטחים למחסומים אחרים וכך, תושבי ירושלים יעוכבו פחות במחסומים.
חלקו השני של הפתרון הוא הרכב המחסומים עצמם, שאמורים להיבנות, הן בירושלים והן בשטחים, כך שיוכלו לאפשר מעבר פלסטינים בממדים שהיו מקובלים לפני אירועי אל-אקצה – כ-100 אלף איש ביום.

מחסומים מתוחכמים

מודל המחסום שנבחר ומתגבש בימים אלה במשרד הביטחון, ושפרטיו מתפרסמים כאן לראשונה, יהיה דומה מאוד למחסום הכניסה לנמל התעופה בן גוריון: המכוניות ייסעו בכמה נתיבים וייכנסו לעמדות בדיקה מתחת לסככה. מערכות טכנולוגיות מתקדמות, שפותחו בתקופה האחרונה בישראל, יבדקו בעת המעבר אם הרכב העובר הוא "כשר למעבר", או לחילופין חשוד כרכב תופת, גנוב או פלילי בצורה אחרת.
בצד מעברי הרכב יופעלו גם מעברים להולכי רגל, שגם בהם יופעלו מערכות מחשוב מתקדמות לבירור זהותם של העוברים, והשוואת תעודותיהם למאגר הנתונים של מערכת הביטחון.
מעל שטחי המחסומים ייבנו סככות כדי למנוע מן העוברים עמידה בגשם או בשמש ולשוות למקום מראה של מעבר גבול מסודר. בצד המחסומים, ישופרו גם מעברי הסחורות בשיטת "גב אל גב", בהם מועברת סחורה בין משאיות ישראליות ופלסטיניות בכמה מוקדים לאורך מרחב התפר.
בעוד שאבטחת המחסומים ותפעול הגדר ומערכותיה, יתבצעו בידי כוחות צה"ל הפועלים בגזרות השונות, כוונת מתכנני הגדר היא שעבודת הבדיקה תתתבצע על ידי סלקטורים מקצועיים של רשות שדות התעופה, בדומה למעברי הגבול היבשתיים ולמעברי ארז, קרני וסופה ברצועת עזה. איוש המעברים נמצא כעת במשא ומתן, בין השאר מסיבות כלכליות.