הזמיר מכלא איילון

"נהרסו לי החיים, שמו לי אזיקים,
לא טעיתי, לא פגעתי, חף מפשע אני
מטעות של חברים, על זה כולם משלמים".
אוסמאן בטוח שהוא נמצא היום בדרך הנכונה. בדרך שתמחק את השנים בכלא, ואת הלילה ההוא, שבו היה חלק מחבורה שהרגה אדם, בלי סיבה אמיתית, בעצם. הוא אפילו לא הכיר אותו. הכל עצבים.
כתב האישום המזעזע סיפר ביובש, לפני שנתיים: "כל ה-11 רצו לעברו של המנוח ותקפו אותו במכות, באגרופים, בבעיטות, באלה ובאגרופן. זאת במגמה לגרום למנוח חבלות חמורות, בהיותם מודעים לאפשרות גרימת מותו של המנוח ומתוך שיוויון נפש לאפשרות גרימת המוות". במילים פשוטות, אוסמאן ועשרה חברים הרביצו לאחמד מוסטפא, נתין ירדני שהרגיז אותם – מכות רצח.

"הכל הפך לסיוט"

"אפילו לא הכרתי אותו", הוא מספר היום במבוכה, אחרי שנתיים בכלא איילון שבהן ריצה את חובו לחברה. "התקשר אלי חבר מרהט, וביקש לבוא איתו ולסגור עניין, לא באלימות, רק בדיבורים עם מוסטפא. אני ובן דוד שלי, הגענו למקום והבן אדם התחיל לדבר עם פוזה. הוא פשוט הגיב לא נכון לאנשים והם קיבלו עצבים. אחד מהם סטר לו על הפנים - ומהסטירה הזאת הכל הפך לסיוט. אני עצמי לא השתתפתי במכות, אלא רק ירדתי מהרכב ואפילו לא ראיתי את הפנים שלו. הם נמלטו וברחתי יחד איתם מהזירה. הגעתי לבית של האמרגן שלי, המשטרה באה לשם, זיהתה את המכוניות ועצרה את כולנו".
זאת לא היה הפעם הראשונה בה אוסמאן הסתבך עם החוק. כבר בגיל 18, הפתיל הקצר של הילד מיפו הוביל אותו לשישה חודשי מאסר, לאחר שהעניק מכת אגרוף לשוטר. "הייתי עם חברה שלי בחוף הריף ושוטרים שעברו ביקשו מאיתנו להראות את תעודות הזהות. את שלי הסכמתי להראות, אבל את שלה לא. פחדתי שיזמנו אותה לחקירה או משהו. לא רציתי שהמשפחה שלה תדע שאני יוצא איתה. אז נתתי אגרוף לשוטר ונכנסתי לשישה חודשי מאסר".
כאשר אוסמאן יצא מהכלא, הוא קיבל הזמנה לחתונה של אותה חברה - עם החבר הטוב שלו... הוא נכנס לדיכאון שבעקבותיו הוציא את הדיסק הראשון שלו - "הבוגדת".
"הדיסק סיפר את הסיפור הקשה שלי, שאהבתי בחורה ערביה, אבל המשפחה שלה לא קיבלה אותי, מאחר ואני חצי טורקי. כשנכנסתי לכלא היא פיתחה קשרים עם החבר הכי טוב שלי – וכך זה התגלגל. אבל הגעתי לחתונה שלהם ואפילו הופעתי שם ואני אוהב אותם", הוא מספר, בלי מרירות.
אוסמאן רכב על ההצלחה של הדיסק, הופיע למכביר ושר בשלוש שפות - ערבית, טורקית ועברית. אבל אז נקטעה הקריירה שלו באיבה, כאשר הצטרף לעשרה חברים – ויחד איתם הורשע בהריגת מוסטפא. במסגרת עסקת טיעון, הורשע אוסמאן בהריגה ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, אותן סיים לרצות בכלא איילון, לפני מספר חודשים.

300 שירים בכלא

"דווקא בכלא הייתי פחות דיכאוני מאשר בחוץ", מספר אוסמאן. "החיים בכלא זה לא מה שחושבים, אמנם יש דיכאון, אבל יש גם שמחה – צוחקים, משחקים שש בש, רמי, דמקה ומתערבים על כוס תה, קפה… זה לא שונה מבחוץ, רק שאין את החופש".
בכלא, הוא החליט להמשיך ולכתוב שירים. מתוך 300 שירים שכתב, לדבריו, החליט לפרסם רק שניים בדיסק החדש שלו שנקרא "תמיד דמעות". העסק עבד כך: אוסמאן כתב את השירים, התקשר לבן דודו שישב כאסיר-עבודה באבו כביר, הקריא לו את המילים וביקש ממנו לדאוג לעיבודים חדשים, רובם לפי לחנים טורקיים ומצריים. בית החרושת לשירי דיכאון יצא לדרך.
היום אוסמאן בחוץ, יושב ביפו על קפה שחור. שנתיים וחצי מתוך 23 נשרפו בכלא. "בסך הכל הכלא בא לטובה", הוא מנסה לשכנע, "כי אז יכולתי לראות מי החברים שלי האמיתיים - וגיליתי שכולם נעלמו, ברחו ממני". לדבריו, הוא מנסה לשקם את החיים שלו. להתחיל מחדש.
את הקשרים הישנים לעולם התחתון של יפו הוא החליט לנתק. "אני לא יוצא מהבית, אלא רק לאולפן ההקלטות". ולא, הוא מתעקש, הוא כבר לא עושה יותר "טובות" לחברים.