שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פחדים וכאבים בחדר המיטות
    המדריך 'כיצד להתגבר על פחד וכאב ביחסי מין', שיצא לאחרונה, מצטיין בגישה רצינית לבעיות מיניות בקרב נשים. הספר, שמבוסס על המודל הטיפולי של הסקסולוג האמריקאי הידוע ד"ר דייוויד סנרש, מסווג את הבעיות העיקריות – אדישות, דחייה, פחד ממין – ומציע דרכי טיפול בהתאם

    החוויה המינית מעוררת אי נוחות, אדישות ודחיה בקרב כ-15% מהנשים במערב, ובכלל זה ישראל. ספר ההדרכה, 'כיצד להתגבר על פחד וכאב ביחסי מין', שיצא לאור לאחרונה (הוצ' אח), מצטיין בגישה שונה לנושא, רצינית ומעמיקה יותר, מזו שמאפיינת מדריכים אחרים.
    את המדריך כתבו ד"ר (לחינוך) אורלי ג'ונס וד"ר (לרפואה) מארק אדרונין. המדריך, שסגנונו ענייני ומעודן, עוסק בבעיות מיניות של נשים. הוא כולל שאלונים אישיים שמקילים על איתור הבעיה, ונועד למי שתענה בחיוב לפחות על אחת מארבע השאלות הבאות: האם את חשה בהיעדר תשוקה מינית? נמנעת ופוחדת ממין? מתקשה להתעורר מינית במהלך יחסי מין? לא מסוגלת להגיע לאורגזמה?
    הספר מביא את המודל הטיפולי של ד"ר דייוויד סנרש, מטפל מיני אמריקאי ידוע. לדעת ד"ר סנרש, תשוקה מינית נמוכה, או היעדר תשוקה, נובעים מ'חוסר רצון לרצות'. ברוב המקרים זה נעוץ בבעיות בילדות, או בדינמיקה שנוצרה בקשר הזוגי.
    לטענתו, ריגוש מיני פיזי שמושג באמצעות משחק מקדים, סרטים כחולים או אווירה, אין בו כדי ליצור אצל אישה מעגל תגובה מיני. וגם אם היא חווה לבסוף אורגזמה, זה טכני ולא מעיד שהיא חוותה אינטימיות ואהבה כלפי בן זוגה. בכל מקרה, טוען ד"ר סנרש, רוב הנשים שסובלות מבעיות מיניות לא מגיעות כלל לאורגזמה, כיוון שאצל אישה שחרדה ממין או כועסת על בן זוגה נקטע מעגל התגובה המינית, והדרך לאורגזמה נחסמת.
    חוסר תפקוד מיני משרת, לדעתו, מטרה כלשהי; הבעיה שרוחשת מתחת לפני השטח יוצרת חומה בדרך להגשמה מינית. בהדרגה עלולה להתפתח אדישות למין, אך נשים רבות מתביישות לספר על כך לגינקולוג ומעבירות את חייהן ללא יחסים גופניים.
    מחברי המדריך מסווגים את תופעות האדישות/דחייה/פחד ממין לסוגיהן כדי לעזור לקוראת בהבנת מצבה, ומציעים תרגילים ו'תוכניות הבראה':

    1. תשוקה מינית היפואקטיבית

    היעדר מוחלט של עניין במין ואדישות כלפי פנטזיות מיניות. בעיה קשה לטיפול, שנובעת מחרדה רבה וכעס מודחק כלפי אדם קרוב, קונפליקט דתי, טראומה מינית, מחלה קשה, הפרעה פסיכיאטרית, נטילת תרופות או שימוש בסמים/אלכוהול. התופעה שכיחה פי 2 בקרב נשים, ומלווה לרוב בדיכאון. אם בני הזוג מקבלים את המצב, התופעה לא מהווה בעיה; זו נוצרת כשיש הבדל ניכר ברמות החשק המיני שלהם, והבעל צובר טינה.

    2. סלידה ממין

    תופעה שמלווה בחרדה ובהלה ממגע מיני. הסלידה נובעת מתחושת גועל כלפי מין ומובילה להימנעות ממין או ל'אי נוכחות' של האישה בזמן המשגל. נשים שסובלות מהתופעה יכולות ליהנות מחיזור אפלטוני, אך חוות התקף פאניקה (סחרחורת, מחנק, לחץ בחזה ועוד) לפני אפשרות של מגע מיני; אפילו שיחה ארוטית גורמת להן חרדה עזה. אישה כזו מפתחת שיטות מתוחכמות כדי להימנע ככל האפשר ממגע מיני. נשים רבות שסובלות מהבעיה נותרות ברווקותן ומתנחמות בקשר חם עם המשפחה המורחבת. אם הן נשואות, בני זוגן סובלים מבעייתן. רוב הנשים שסובלות מהבעיה הן בעלות אופי אוהב ו'לב זהב', ואם הן נישאות ויולדות, חייהן יציבים, למרות שאין בהם יחסים ארוטיים.
    סיבות אפשריות לתופעה: נטייה מולדת לפאניקה, סף חרדה נמוך, טראומה כתוצאה מפרידה טראגית מההורים בילדות.
    טיפול אפשרי: שיטות הרפיה, תרופות נגד חרדה ודיכאון וייעוץ נפשי התנהגותי.

    3. הפרעה בעוררות מינית

    נשים שסובלות מההפרעה לא נהנות מגירוי מיני וחוות אותו כמדגדג, מעצבן ומרגיז. כיוון שלא מתרחש אצלן תהליך גופני של עוררות מינית, לא נוצר מעגל תגובה והן לא מגיעות לאורגזמה. רובן חשות כעס מודחק כלפי בן זוגן ובודות תירוצים כדי להימנע ממין (עבודת לילה, היצמדות לטלוויזיה וכו'). במחקר אמריקאי חדש נמצא ששליש מתוך אלף נשים בנות 46-26 לא יכלו להגיע לריגוש מיני.
    סיבות אפשריות: מנגנון הגנה חזק שפועל לדחיית הפעילות המינית על ידי חסימת תחושה חושנית. רוב הנשים האלה סובלות מוואגיניסמוס (התכווצות שרירי האגן והנרתיק). הן לא יודעות לומר איזה גירוי מיני היו רוצות.
    טיפול אפשרי: ניסיון להעשיר את הרפרטואר המיני (התנוחות, הגירוי המקדים, זירת המשגל) ולשפר את התקשורת עם בן הזוג באמצעות מטפל מיני, שידריך את האישה להראות לבן זוגה איך לגעת בה ולמצוא נקודות חושניות שיפעילו את מעגל העוררות המיני שלה.

    4. כאב ביחסי מין

    בעיה שכיחה ומתסכלת גם במערכות יחסים אוהבות, מלאות תשוקה. הכאב – שנובע מדלקת מבוא העריה, או מוואגיניס - מוס שנובע מחרדה ועצבנות (ולא מכעסים) – מונע את החדירה. רוב הנשים שסובלות מהתופעה מנסות לקיים יחסי מין, אך במקרים רבים הקשר נהרס אחרי שבן זוגן נתקל בבעיות בחשק המיני ובזיקפה, עקב סבלה של בת זוגו. מעריכים ששתיים מכל אלף נשים במערב סובלות מהתכווצות כלשהי של הנרתיק. הן חשות כישלון על שאינן מסוגלות לבטא את אהבתן דרך יחסי מין, ומתביישות בחוסר יכולתן ליהנות מחדירה.
    סיבות אפשריות: התעללות מינית בילדָת, הליך רפואי מפחיד שנחווה בילדות, יחסי מין מכאיבים בפעם הראשונה, פחד מהריון ושמרנות. נשים אלה מגיעות לאורגזמה בעזרת מין אוראלי ואוננות הדדית.
    טיפול אפשרי: שימוש במרחיבים (דיילטורים) שגדלים בהדרגה עד לממדי פין, ושורת תרגילי קיגל – תרגילים שמטרתם להרפות את שרירי הנרתיק.

    5. עוררות מינית ללא אורגזמה

    כ-40% מהנשים במערב נתקלות בשלב כלשהו בחייהן בחוסר יכולת להגיע לאורגזמה אחרי שלב תקין של ריגוש מיני. הן לא מסוגלות להתקדם מעבר לשלב ההשתוקקות המינית. נשים נבדלות ביניהן מבחינת הזמן שנדרש להן כדי להגיע לאורגזמה וסוג הגירוי שהן זקוקות לו. הסקסולוגית הלן זינגר-קפלן הסבירה שלנשים יש רפלקס אורגזמה, וכשהוא לקוי, מושפע מכך הקלט החושי-מיני שמגיע מהמוח. כלומר, אורגזמה מושגת באמצעות גירוי הדגדגן ופעילות מוחית. הפעילות נחווית כצמצום הקשב למחשבות ודימויים ארוטיים מענגים. הפרעה באחד הנתיבים – הדגדגני או המוחי – חוסמת את האורגזמה. נשים אלה נוהגות לזייף אורגזמה כדי לא לאכזב את בן זוגן, דבר שמוביל לאיבוד העניין במין.
    טיפול אפשרי: תרגילי אוננות הדרגתיים, שימוש בוויברטורים ושיטות התעלסות ספציפיות שנועדו להביא את הגירוי הארוטי לשיאו.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים