חיסולו של מבוקש: מבט מקרוב

מוחמד סעפין, איש הג'יהאד האיסלאמי ממחנה הפליטים נוציראת, היה במהלך השבוע האחרון האיש החשוב ביותר ברצועת עזה. סעפין היה היעד העיקרי והמניע של צה"ל לצאת למבצע "סוס פרא". בתום המבצע, אור לבוקר יום שני, היתה גופתו של המחבל בן ה-39 מוטלת על חומת הבלוקים הגבוהה המקיפה את ביתו.
שבעה פלסטינים נוספים, תושבי המחנה, רובם חמושים, ובנוסף להם גם שני ילדים קטנים, נהרגו במהלך הפעולה. עוד כ-10 נפצעו. בית המידות של סעפין פוצץ על ידי צה"ל. לכוחות צה"ל לא היו נפגעים.
כמעט שבוע ישבו חיילי סיירת גבעתי בלילות ברכביהם הממוגנים, באחד הכבישים הצדדיים בגבול רצועת עזה, ממתינים לפקודה לנוע לכיוון המחנה. שלוש פעמים אמור היה המבצע לצאת לפועל, אולם לפני ארבעה ימים התעורר חשדו של סעפין והוא לא שב בלילה לביתו. שלשום בערב בוטל המבצע וגם אמש היתה תלויה היציאה בלוח הזמנים התזזיתי של סעפין, האחראי לארגון פעילות הג'יהאד במרכז הרצועה: מכונית תופת, שיגור כמה מתאבדים וארגון, ייצור וירי פצצות מרגמה ורקטות קסאם.

תרגלו שוב ושוב, מדי לילה

מדי לילה ערכו הכוחות תרגולים, "הסתערו" ו"פוצצו" שוב ושוב מבנה קטן באזור האימונים. אמש לאחר שאושר שוב, אמור היה המבצע להתחיל סמוך לחצות. אלא שסעפין בילה בחתונה עד לשעות הקטנות של הלילה.
בינתיים, תידרך סגן עומר את צוות הפריצה לאחד הבתים: "מדובר במשפחה עם אמצעי לחימה בבית. בסריקה, אם מישהו יוצא אליכם, מאירים עליו ואם הוא ממשיך להתקדם – יורים". הכוחות יוצאים לעוד תרגולת.
"מאוד עניין אותנו הדיווח של הפלסטינים על אשה בהריון שנהרגה באל-בורייג' לפני שבועיים", אמר ישי, אחד הלוחמים. "אנחנו סרקנו את הבתים שם ובטוחים שלא היו בהם אנשים. אולי היא חזרה לבית אחרי שאמרנו לא לחזור – אנחנו בדקנו את הבתים".
"ברור שאנחנו לא מרגישים טוב עם העובדה שיש אזרחים הרוגים בפעילות שלנו", אמר סרן חזי, מפקד פלוגת הסיור. "אנחנו גם לא מכוונים על אזרחים. אבל עם הירי שיש באזור, ולאחר ששני קצינים שלנו נהרגו בשנה האחרונה, החיילים דרוכים מאוד ולא לוקחים סיכונים מיותרים". בצוות של עומר מודים החיילים שהם לא מתייסרים בשל נפגעים פלסטינים. "אנחנו נלחמים מול מחבלים. לא נכנסים ליישובים שלהם סתם", אמר אחד מהם.
הרבה קצינים בכירים המתינו מול מסכי הווידיאו ששידרו את צילומי המזל"ט, באחת המפקדות של צה"ל סמוך למרכז הרצועה. בשלב מסוים נראה היה ששוב יבוטל המבצע. מפקד אוגדת עזה, תת אלוף גדי שמני, ניצל את הזמן והתרווח בג'יפ שלו. "בשלושת הימים הקרובים צפוי לרדת גשם, כך שאם עד 4 בבוקר לא ישוב סעפין הביתה, יירד המבצע לטימיון, לפחות לשבוע הזה", אמר סרן חזי.
על השולחן המרכזי של חדר הפיקוד הקדמי המשיך כל העת אחד הקצינים להביט במסך הווידיאו, שבמרכזו בית מבודד בן 4 קומות, מוקף בחומה, בפאתי נוציראת. ב-02:45 זה קרה. מכוניתו של משפחת סעפין גלשה לחצר הבית מבעד לשער החשמלי בחומה. תוך דקות זינקו לוחמי פלוגת הסיור לג'יפים ורכבי ה"האמר" ונערכו ליציאה. שני גדודים מחטיבת גבעתי, שאמורים לספק את האבטחה לכוחות המעצר והסריקה מהסיירת, הניעו את הנגמ"שים ונערכו בשיירות.
"תנו לו עוד כמה דקות. צריך לתת לו להירגע בבית", אמר בקשר מפקד המבצע, מח"ט גבעתי אל"מ עימאד פארס. בג'יפים ערכו הצוותים "מספרי ברזל התפקד", אמרו "בהצלחה", והג'יפים התחילו לנוע לכיוון היעד.

שני יעדים: סעפין ובית משפחת קדיח

סמל ראשון פאבל, אחד מסמלי הצוותים, מנווט את הג'יפ הראשון, ואחריו כל הכוח. "אולי הפעם יהיה אקשן", אמר לפני היציאה. "ברור שעדיף לגמור את האירוע בלי ירי, בשקט ולחזור בשלום, אבל כל אחד מאיתנו גם רוצה שהפעם יהיה בלגן". למרות החשיכה המוחלטת, הנסיעה על כביש במרכז רצועת עזה, מתנהלת במהירות גבוהה. השיירה הארוכה נוסעת אחרי פאבל בשקט ובמהירות. כמו שליח פיצה שמכיר בעל פה את כל הסימטאות ואת הדרכים המהירות ביותר, חולף פאבל מול היעד הראשון דקות בודדות אחרי היציאה. "קצב הגעה מצוין", יאמר מאוחר יותר בסיפוק סרן חזי.
ג'יפי האמר ממוגנים מתפרסים סביב כל אחד מהיעדים והנגמ"שים מתחילים לנוע לכיוון היעד. בתוך הג'יפים מפעילים הלוחמים את סימני הזיהוי שלהם, כדי להימנע מירי דו צדדי של הכוחות, ומועברת הפקודה "היכון לפעל". כעבור שניות אחדות נותן חזי את האות בקשר הפלוגתי, והכוחות זורמים החוצה מכלי הרכב ורצים אל היעדים.
כשאר פעולות צה"ל ברצועה, תוכנן גם המבצע הנוכחי נגד שני יעדים בלבד: היעד הראשון הוא בית משפחת סעפין ובו האחים מוחמד וסאמי, המבוקשים בחשד לשורה של פיגועים, ביניהם שיגור שתי מכוניות תופת ברצועה, אחת לפני כחודשיים נגד מוצב האורחאן בצומת גוש קטיף, תקרית בה נפצעו קל 4 חיילים, והשנייה, לפני כשנה, בגוש קטיף, תקרית בה נפצע חייל באורח קל. מוחמד סעפין גם שיגר חוליות חמושות, ואחת מהן, בת שני מחבלים, הצליחה לחדור לפני כשנה לישראל, בדרכה לפיגוע בקיבוץ כיסופים ונהרגה על ידי צה"ל מחוץ לרצועה.
היעד השני היה הבית השכן, בית משפחת קדיח. "הם מגדולי סוחרי הנשק ברצועה", הסביר אחד הקצינים. "כבר קשה לנו להבין באיזה ארגון הם, כי הם מוכרים הרבה ולכולם".

המבוקש ירה מהגג, עד שנהרג על ידי החיילים

סגן מפקד הסיירת, סגן יובל, פיקד על הכוח שפרץ לבית סעפין. "צאו מהבית", קרא במגאפון חוקר השבויים שנלווה לכוח, לאחר שהשער החשמלי של החצר נפרץ על ידי כוחות מיוחדים. "לא כדאי להתנגד. צאו עכשיו ולא תיפגעו", המשיך. תוך שניות נדלקו אורות בבית ובכמה בתים שכנים. פנסי הרובים הטילו אלומות אור מאיימות בחלונות הבתים, שמהם העזו להציץ אנשים.
ארבע נשים וכעשרה ילדים יצאו מהבית כעבור כמה דקות והתרחקו מהמקום. באותו רגע זיהו הקצינים בחדר הפיקוד במסך המזל"ט דמות עולה אל הגג, ודיווחו עליה למפקדי הכוחות. במקביל החל ירי קלצ'ניקוב לעבר החיילים על יד הבית.
מוחמד סעפין פתח באש מרובה הקלצ'ניקוב שלו, השליך רימונים לעבר הג'יפים וגרם להם נזק קל. החלו חילופי אש. לאחר כמה שניות, הציץ סעפין מאחת הפינות בגג. אש מדויקת מכמה קנים נורתה לעברו והוא נפל מהגג וצנח על חומת האבן המקיפה את הבית, וחור יציאה גדול של קליע בפניו. רובה הקלצ'ניקוב שלו נפל לאדמה.
אחת החוליות מצוות הפריצה דיווחה כי מהגג ממשיכים להיזרק רימונים, ככל הנראה על ידי האח סאמי, אבל הירי והפיצוצים נפסקו כעבור זמן קצר. שוב כרז חוקר השבויים, ושני גברים יצאו מהבית. במקביל החלו כוחות נוספים לעבור בין הבתים הסמוכים והורו לתושבים לעזוב, לקראת פיצוץ הבית של סעפין. החיילים מכנים את הסריקות סביב הבית המועמד להריסה "נוהל דיסקוטק", "כי אף אחד לא נשאר לשבת בבית וכולם יוצאים ועומדים מסביב".
לפתע הבחין אחד הלוחמים בגבר צעיר הנושא תינוק, יוצא מכיוון בית המבוקשים ומנסה להשתלב באזרחים המתרחקים. בדיקה מהירה העלתה כי מדובר באחיו של מוחמד, סאמי, בן 38, קצין במודיעין הפלסטיני בדרגת סרן. סאמי העלה את חמתם של לוחמי הסיירת: "גם זרק עלינו רימונים וגם ניסה לברוח". כיוון שלא ידעו בוודאות מי האיש שירה עליהם ולאחר מכן נהרג, הביאו החיילים את האח למקום ושאלו אותו: "מי זה?". סאמי זיהה את אחיו ופרץ בבכי מר.
הכלב "זורו" נשלח לתוך הבית. הוא רץ במהירות פנימה אך יצא מבלי שמצא דבר. אחריו נכנסו הלוחמים אל הבית ו"פתחו אותו באש". בבית מצאו הכוחות עוד אקדח. הירי של המבוקש לעברם, הרימונים והנשק, מביאים לקבלת האישור הסופי להרוס את הבית.

הילדים מחקים את הוריהם העצורים

בעקבות אירועי הלילה, התעוררו הבוקר המואזינים של מסגדי נוציראת מוקדם מהרגיל והחלו לקרוא לתושבים "להגן על בתיהם". אט אט החלו חמושים להגיע מרחבי המחנה ולירות אל הנגמ"שים והטנקים. תוך שעה דיווחו הכוחות על פגיעה בארבעה או חמישה חמושים. בקשר עבר דיווח על אמבולנסים שהגיעו לנקודות שונות במחנה ואספו פצועים פלסטינים. בכל זמן הלחימה לא התקבלו דיווחים על שני ילדים שנפגעו, ועל מותם דיווחו הפלסטינים רק מאוחר יותר.
בבית השכן לבית סעפין, בית משפחת קדיח, לא מצאו הכוחות כל זכר למחסן אמצעי הלחימה, שציפו למצוא. ארבעת הגברים בקומפלקס המשפחתי הסבירו לחוקר השבויים שאין להם בבית שום דבר, למעט שובח יונים מכוסה בניילון, שנבדק על ידי החיילים. הגברים יצאו מהבית עם ידיהם למעלה וכמוהם עשו גם הילדים.
מאחד הבתים השכנים, העלובים למראה, יצאו ארבעה נערים כשידיהם על ראשיהם והתיישבו, כשהם מחקים את האבות והדודים, למרות שאיש לא דרש זאת מהם. "צריך בטן חזקה כדי לראות את זה, והאמת היא שאת עם ישראל לא כל כך מעניין איך נעשית העבודה", אומר אחד הלוחמים. "הילדים האלה כבר מתאמנים. בעוד 20 שנה נצטרך לבוא ולקחת גם אותם".
לאחר כשעה של סריקות בבית קדיח לא נמצא דבר, למעט מדים של המשטרה הפלסטינית וכומתה ירוקה של הביטחון הלאומי הפלסטיני. סרן חזי מודיע לחפ"ק על הממצאים הלא מרשימים ובהתייעצות עם הפרקליט האוגדתי, מחליטים שאין סיבה להרוס את הבית.
הכוחות עוצרים את ארבעת הגברים ומעמיסים אותם על אחת ממשאיות ה"אביר" הממוגנות. כולם יושבים בשקט למעט הכלבה "טיקה", המאומנת לאתר חומרי נפץ, שמנסה להתיידד עם אחד העצורים הכפותים ומכוסי העיניים, למורת רוחו.
בינתיים סיים הכלב "זורו" את משימותיו בבית סעפין. מפקד יחידת הסיור, סא"ל רון, סרק שוב את סביבות הבית, ושלח פנימה צוות מפלוגת החבלה, שמניח בבית מטען גדול מאוד. צוותי הסיירת והעצורים כבר בדרכם לעבר שטח ישראל. בדרך, הם מסיעים פלסטיני קשיש שפונה מאזור הסכנה של הפיצוץ, וכיוון שהוא נעזר בהליכון, מעבירים אותו הלוחמים אל קצה השכונה.
צוות החבלה נוסע ומותח תיל ארוך מהמטען הגדול שהונח במרכז הבית. לחיצה על מנגנון ההפעלה, ופיצוץ מחריש אזניים נשמע ברחבי נוציראת. בית סעפין וסביבתו הקרובה, הופך עם אור ראשון של בוקר לעננת אבק עצומה ולעיי חורבות.