פוטרו 200 עובדים מבתי עסק ברחובות

שבעה בתי עסק מרחובות, שהעסיקו יותר מ- 200 עובדים, פשטו את הרגל לאחרונה. שישה מהם פשטו רגל בחודשיים האחרונים – כך עולה מנתוני ההסתדרות ברחובות, הנאבקת בימים אלה על תשלום יתרת החובות לעובדים המפוטרים.
על בתי העסק הנמצאים בהליכי פירוק נמנים מפעלים, בתי מלאכה לעבודות מתכת, תעופה, ייצור מכונות לתעשייה, וחנויות בגדים, חלקן רשתות. בהסתדרות אומרים שלעובדים מסוימים נודע על פשיטת הרגל בעת שבאו למקום עבודתם בבוקר ומצאו שהוא נעול. לרוב העובדים לא שולמו משכורות, פיצויי פיטורים, ודמי הבראה, והם נאלצים לתבוע את המגיע להם באמצעות הביטוח הלאומי.
החשמלאי משה גבר, שעבד ארבע שנים באחד המפעלים באזור, מספר כיצד גילה שנשאר מחוסר עבודה. "ידענו שהמצב קצת קשה כי היו עיכובים במשכורות, אבל לא חשבנו שעד כדי כך. בוקר אחד הגענו למפעל וראינו שערים סגורים. הבעלים אמרו לנו 'זהו יש חופש'. יצאנו לחופש של שבוע וכשחזרנו מצאנו את השערים של המקום נעולים.
"זה נורא לגלות בבוקר אחד שערים נעולים. יש לך ביטחון בפרנסה ואז פתאום אין כלום. חייבים לנו שתי משכורות. שנתיים הבראה, מבטחים, ביטוח לאומי ופיצויים. התעמתנו עם בעל המפעל, אבל זה לא עזר. הוא טוען שאין מה לעשות ושהכסף נגמר. היום אני מקבל דמי אבטלה, ואחר כך אצטרך לפשוט יד, כי מי יעסיק אותי היום בזמנים כאלה?".
מזכיר האיגוד המקצועי בהסתדרות רחובות, קובי סנטי, רואה במספר הגדל של פשיטות הרגל 'מכה איומה'.
סנטי: "ברבים מהמקרים המעסיק מעלים מהעובדים מידע על מצבו הכלכלי האמיתי של העסק. כשהמקום נסגר, הם גם הופכים מובטלים וגם חייבם להם כסף שהיה יכול לעזור להם בתקופה שהם לא עובדים.
"המקרה הגרוע ביותר הוא פשיטת רגל. את הכסף לא תובעים באמצעות בית הדין לעבודה, אלא דרך ביטוח לאומי ומדובר בתהליך מסורבל שנמשך בין שנה לשנתיים. בשש שנות עבודתי לא נתקלתי בפשיטות רגל. היו בעיות עם פיטורים אבל לא ככה. זו מכה איומה, ומההיכרות שלי עם השטח אני צופה שזה רק ילך ויחמיר ויהיו הרבה יותר פשיטות רגל. עסקים הולכים ונסגרים ויש כמויות של עובדים מפוטרים שבאים לקבל שירותים אצלנו".