משפחות היהודים: "אנחנו מזועזעים מהעונש"

גזרי הדין הכבדים שניתנו אתמול (שבת) ליהודים האיראנים שהורשעו באשמת ריגול לטובת ישראל, התקבלו בהלם על ידי קרובי משפחותיהם ובני הקהילה האיראנית בישראל.
סוניה תפילין, תושבת אשדוד, אחותו של חמיד דני תפילין, שקיבל את עונש המאסר הכבד ביותר - 13 שנים - היתה היום נסערת ביותר, והצליחה לומר רק מספר מלים ל-ynet, בעקבות גזר הדין. תפילין: "אנחנו לא בקשר עם אף אחד, רק מה שאומרים בחדשות ידוע לנו. אני חוששת מאוד לגורל של אחי. אנחנו בבית מתפללים לשלומו. זו הרגשה מאוד לא נעימה".
משה רצון, דודו של נאסר לוי-חיים, עליו נגזרו 11 שנות מאסר, הביע גם הוא זעזוע מגזר הדין. לדבריו, הוא דיבר היום עם אחיו של לוי, ששרוי אף הוא בהלם בשל העונש הכבד. רצון: "אני בקשר עם אמו של חיים שנמצאת באמריקה, ועם האח שלו בארץ. חיים הוא בחור דתי בן 46, מורה לעברית ואנגלית ורחוק מלהיות מרגל. הוא המפרנס היחיד במשפחה וכולם נשארו בלי שום דבר ובלי עזרה. זו עלילה, זה הבל. אני מקווה שהלחץ הבינלאומי יביא לתוצאות. בינתיים לא פנינו לגורמים מדיניים, אנחנו ממתינים לפעולות של משרדי הממשלה. הרגשות בבית קשים. קיווינו להרבה יותר טוב. האסורים נמצאים תחת מרות ועינויים, אילצו אותם להודות בדברים חסרי שחר".
"הגיע הזמן שנצא מהבועה שאנחנו חיים בה במשך 21 שנה", זועם דוד מוטעי, דובר ארגון יוצאי איראן בישראל. "חשבנו שהיהודים באיראן לא יהפכו לבני ערובה במסגרת משטר של קנאים דתיים. החקיקה הזו לא באה לידי ביטוי ובשנה שעברה 13 יהודים נעצרו רק בגלל היותם יהודים. אם המשטר המהפכני היה מוצא נגדם אשמות על בגידה באמת, אף אחד מהם לא היה יוצא חי. עשו משפט ראווה ליהודים, שאפילו לא מעיזים להגיד מלה נגד המשטר. היהודים עד היום משרתים בצבא האיראני - הם נאמנים לגמרי.
מדווחים שבאיראן חושבים שהעונש היה קל מדי. מחובתנו להגביר את הלחץ ולהביא למודעות יתר עד שיהיה ערעור. אנחנו מתארגנים כבר בימים הקרובים לנסות להביא לתמיכה ציבורית בארץ ובחו"ל. לא נשב בשקט, אני מאמין שכל ישראל עשו ויעשו למען הצלת היהודים בכל העולם".
אירג' רפאליב, שאחותו חיה בקהילה היהודית בטהראן, סיפר כי הוא משוחח עימה בערך פעם בשבוע. "הם מרגישים בסדר, מי שיש לו כסף חי תמיד טוב ומי שאין לו - רע לו. לאחותי טוב והן לא רוצות לעזוב, הבעיה היא הרכוש ולכן אי אפשר לעזוב. השיקול הוא כלכלי. גזר הדין הוא נורא. הם לא היו בכל העסק הזה, הכריחו אותם להודות. זה צורם ופוגע. בקהילה אין בהלה או פחד מיוחדים, יש תמיד פחד רגיל - כי הם מחכים לחיים יותר טובים. הם עוקבים אחרי העצורים היהודים, מתפללים ודואגים לשלומם".