"צעקתי קריסטין, היא לא ענתה"

"פתאום התחילו לירות עלינו. הסתובבתי אחורה לבנות שלי, שישבו מאחור. צעקתי קריסטין, קריסטין, והיא לא ענתה לי. לא היתה קריסטין", כך מספרת ל-ynet היום (ד') בבכי, נג'ווה סעאדה, שיושבת ליד מיטת בעלה ג'ורג' בבית החולים הדסה עין כרם - ולא מאמינה שמחר תקבור את בתה הקטנה.
הכרוניקה הצה"לית היבשה תספר שקריסטין סעאדה, ילדה בת 12 מבית סחור, שאהבה לשחות ולנגן בפסנתר, נהרגה אמש מאש שנורתה בשוגג על ידי כוח מסתערבים של מג"ב, במהלך מעצר מחבלים בבית לחם - שהסתבך. המחבלים, שישבו במכונית הראשונה, ירו לעבר החיילים, נורו ונהרגו יחד עם אדם נוסף. בכליהם נמצאו נשק וחגורת נפץ.
במכונית שניה, שהגיעה והפתיעה ככל הנראה את החיילים, ישבה משפחת סעאדה הנוצרית, שרק באה לקנות בסופרמרקט. בצה"ל עוד חוקרים את הנסיבות לפיהן "חטפה" גם המכונית הזו מכת אש של עשרות כדורים.
קריסטין סעאדה נפצעה אנושות ומתה בדרך לבית החולים. אביה ג'ורג', מנהל בית הספר בבית סחור, נפצע קשה, ורק בעקבות ניתוח מורכב באגן השתפר מצבו לבינוני. הבת מריאן בת ה-15 ספגה כדור ברגל. האם נג'ווה יצאה מהאירוע עם רסיסים בידיים ושבר עמוק בלב.
ג'ורג ' סעאדה שוכב היום במחלקת התאוששות בבית החולים הדסה ולא מעכל מה קרה למשפחתו: "בסך הכל נסענו לסופרמרקט. אני זוכר שקריסטין רצתה לאכול גבינה צהובה, אז קנינו גם את זה. כשחזרנו מהסופרמרקט, עצרנו בבית לחם וראיתי שני ג'יפים של הצבא, וגם מכונית שעקפה אותם. נסעתי לאט, סימנתי באיתות והתחלתי בזהירות לעקוף את הג'יפים. לפתע נורו לעברנו יריות".
קרובי המשפחה מספרים כי על הרכב, מסוג פג'ו 305, ישנם סימנים של 30 קליעים. "כל הזכוכיות של הרכב נשברו", מספרת נג'ווה בדמעות על רגעי האימה. "הסתכלתי אחורה, שם ישבו שתי הבנות שלי. צעקתי לקריסטין. היא היתה כולה מכופפת ולא ענתה לי. ראיתי את המוות של הבת שלי. היא רק בת 12 והם הרגו אותה". המכונית נעצרה אחרי כ-75 מטרים. בני המשפחה הפצועים פונו דרך מחסום 300 להדסה. קריסטין מתה בדרך.
נג'ווה מספרת בקול שקט על בתה: "היא חכמה מאוד. תמיד למדה והיו לה ציונים טובים מאוד. אני לא מאמינה שאין יותר קריסטין. היא אוהבת מוזיקה, מנגנת על פסנתר וגם למדה בבית הספר עברית".
רק בצהריים, אחרי שהתאושש מהניתוח, החליטו הרופאים וקרובי המשפחה לספר לג'ורג' שהילדה הקטנה שלו מתה. בית הספר שהוא מנהל בבית סחור היה היום סגור. לאות הזדהות.