על ספסל הנאשמים: האפליה המתקנת

ג'ניפר גראץ הייתה בת 17, תלמידה מצטיינת וגאוות ספר המחזור שלה, כאשר ביקשה להתקבל ללימודים בקולג' של אוניברסיטת מישיגן. היא הייתה כל-כך בטוחה שתתקבל, עד שלא טרחה לפנות לאף אוניברסיטה אחרת. כאשר פתחה לבסוף את מכתב התשובה שקיבלה בדואר, וגילתה שנדחתה, היא שאלה בדמעות: "אבא, אנחנו יכולים לתבוע?" היום, שמונה שנים לאחר-מכן, היא עומדת במרכזו של התיק המשפטי החשוב ביותר בנושא אפליה מתקנת מזה כרבע מאה.
האוניברסיטה של מדינת מישיגן, כמו אוניברסיטאות רבות אחרות בארצות-הברית, נוקטת מדיניות של אפליה מתקנת (affirmative action) בתהליך הקבלה. מועמדים אפרו-אמריקנים, היספאנים או ילידים אמריקניים (כפי שמכונים אינדיאנים בשפת הפוליטיקלי קורקט) מקבלים נקודות "בונוס" בשקלול הנתונים שלהם, המשפרות באופן משמעותי את סיכויי הקבלה שלהם לאוניברסיטה. מדיניות האפליה המתקנת, שנהוגה גם בקבלה למשרות מסוימות בארצות-הברית, נועדה לתקן עוול היסטורי שנעשה לבני-מיעוטים, כאשר נחסמה בפניהם הגישה לעמדות של כוח והשפעה בחברה.
אבל לבנים ממעמד הביניים וממעמד הפועלים - כמו ג'ניפר גראץ, שנולדה בפרברי דטרויט להורים שלא סיימו קולג' - מרגישים כעת כי האפליה המתקנת הותירה אותם מאחור. גרץ פנתה לבית המשפט יחד עם צעיר נוסף שלא התקבל לקולג', פטריק האמר; במקביל התגלגלה במעלה הערכאות המשפטיות גם תביעתה של ברברה גראטר בת ה-49, שלא התקבלה לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן. יחד הם מבקשים, באמצעות המרכז לזכויות הפרט מוושינגטון, שבית המשפט העליון יקבע כי מדיניות הקבלה ללימודים של אוניברסיטת מישיגן מפירה את חוק זכויות האזרח, האוסר על אפליה גזעית, ומנוגדת לתיקון ה-14 בחוקה האמריקנית, הקובע שכל אזרח זכאי ליחס שווה בפני החוק. גופים רבים ביקשו להשמיע את טענותיהם בדיון, שתוצאותיו עשויות להשפיע על מדיניות האפליה המתקנת גם בתחומים נוספים, ולא רק בקבלה לאוניברסיטאות.

בוש רוצה לבטל את האפליה המתקנת

אחד מהשחקנים המרכזיים במאבק המשפטי על האפליה המתקנת הוא ממשל בוש. הנשיא ג'ורג' וו. בוש עצמו התייחס למחלוקת המשפטית בנאום שנשא בחודש ינואר, וצידד בביטול האפליה המתקנת באוניברסיטת מישיגן. בנאומו טען בוש כי השיטה שנוקטת אוניברסיטת מישיגן לסינון מועמדים היא "פלגנית, לא-הוגנת, ובלתי-ניתנת ליישוב עם החוקה האמריקנית". לעומתו, הבהיר מזכיר המדינה, קולין פאוול, כי הוא תומך באפליה המתקנת ובשיטת הקבלה הנהוגה במישיגן.
העמדה הרשמית שהציג משרד המשפטים האמריקני בפני בית המשפט העליון היא מעט מורכבת יותר מדבריו החדים של הנשיא בוש. משרד המשפטים מבקש מהשופטים לבטל את שיטת הקבלה הנהוגה באוניברסיטת מישיגן – אבל הוא מבקש להתחמק מהכרעה עקרונית בשאלה אם מותר לנקוט במדיניות של אפליה מתקנת משיקולי גזע. טענה מרכזית של ממשל בוש בבית המשפט היא שאוניברסיטת מישיגן הייתה צריכה לנסות תחילה שיטות אחרות ליצירת אוכלוסיה מגוונת של תלמידים – שיטות שלא יתייחסו במפורש לגזעו של המועמד: למשל, לשנות נתוני קבלה שמפלים לרעה בני-מיעוטים, או לעודד גיוון גיאוגרפי וסוציו-אקונומי בקרב המועמדים שמתקבלים ללימודים.

היסטוריה של תסבוכת משפטית

בארצות-הברית מקווים כי בית המשפט העליון יפזר את הערפל המשפטי שאופף את נושא האפליה המתקנת מזה כרבע מאה. ראשיתה של התסבוכת בפסק-דין עקרוני של בית המשפט העליון בנושא האפליה המתקנת, שניתן בשנת 1978 בתיק University of California Regents v. Bakke. בית המשפט קיבל אז את התביעה של אלן באק, צעיר לבן שלא התקבל ללימודי רפואה, נגד בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, אשר קבע מראש מכסה של 16 אחוזים מן התלמידים שיתקבלו מתוך קבוצות מיעוט. ארבעה שופטים חשבו אז שהאפליה המתקנת בשיטת המכסות היא חוקתית, אם היא אכן מסייעת לקבוצות מיעוט להתגבר על אפלייתן ההיסטורית. ארבעה שופטים אחרים (ששניים מהם עדיין מכהנים בבית המשפט העליון), קבעו ששיטת המכסות מנוגדת לחוק האוסר על אפליה גזעית.
השופט שהכריע את הכף, לואיס פ. פאוול, פסל את שיטת המכסות, אבל השאיר פתח לשימוש בשיטות אחרות של אפליה מתקנת על בסיס גזעי. מוסדות חינוכיים הסתמכו מאז על פסק דינו של השופט פאוול ועיצבו תהליכי קבלה שמתחשבים בגזעו של המועמד, לצד נתונים אחרים. אבל מתנגדי האפליה המתקנת טוענים שההיתר שנתן פאוול לשיטות אחרות של אפליה מתקנת היה על דעתו בלבד, ולא ביטא את עמדת רוב השופטים בבית המשפט העליון.
תמונת המצב המשפטית בנושא האפליה המתקנת רק הסתבכה והלכה בשמונה השנים האחרונות. מספר שופטים פדרליים קיבלו החלטות סותרות בנושא מדיניות הקבלה לאוניברסיטאות. אוניברסיטת מישיגן היא דוגמה מובהקת: בתיק של ג'ניפר גראץ, שעוסק בקבלה לקולג' של מישיגן, פסק שופט פדרלי אחד כי שיטת הקבלה היא חוקית וחוקתית, ואילו בתיק של ברברה גראטר פסל שופט פדרלי אחר את שיטת הקבלה הדומה שנהוגה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן.
על ההחלטות הסותרות הוגשו ערעורים, ובראשית חודש דצמבר הודיע בית המשפט העליון שהוא מסכים לקבל את התיקים ולהכריע במחלוקת. הטיעונים בעל-פה נשמעו היום, וההחלטה צפויה עד לסוף חודש יוני. "כל החלטה שיקבלו השופטים", אמר לקראת הדיון אחד מעורכי-הדין המעורבים בתיק, "חייבת להיות החלטה היסטורית".