האיש שצפוי להיכנס לנעלי סדאם: קווים לדמותו

מיהו אחמד שלבי, מנהיג אירגוני האופוזיציה העיראקיים הגולים, שעשוי להתמנות לתפקיד מרכזי בפדרציה השיעית-סונית-כורדית שתקום בעיראק כאשר תעביר ארה"ב את רסן השלטון לידיים עיראקיות?
השר נתן שרנסקי, שמכיר אותו ונפגש עימו בכמה הזדמנויות, מספר על אדם מודרני עם עמדות מאוד פתוחות ודמוקרטיות. לדבריו, "אין ספק שבתור דמוקרט אמיתי ודאי שירצה לחזק את היחסים עם ישראל כמדינה הדמוקרטית הכמעט יחידה באזור".
"שלבי (58) גלה מעיראק ב-1958 בזמן המהפכה. הוא השתתף בתנועה הדמוקרטית ומ-1991 עד 1995 ניסה לארגן התנגדות צבאית למשטר של סאדם בצפון עיראק אך ההתנגדות הזאת לא הצליחה. הוא חי בוושינגטון ופועל שם במסגרת קבוצה שבה חברים סגן נשיא ארה"ב, דיק צ'ייני, שר ההגנה, דונלד ראמספלד, ואחרים כמו למשל היועץ לשר (שהתפטר בינתיים - ד.ב) ריצ'רד פרל. הן כולם דבקים באידיאולוגיה לפיה בטחון מגיע רק דרך דמוקרטיה. הרעיון הזה הוא גם הקשר שלי לקבוצה הזו; אני תמכתי בפילוסופיה הזאת עוד מתקופת המאבק נגד ברית המועצות".

- מה התפקיד שהאמריקנים מייעדים לשלבי בעיראק?

"כרגע יש מאבקי כוח רציניים בעניין הזה, בין ה-CIA, הפנטגון, ומחלקת המדינה. לכל אחד יש העדפות אחרות. שלבי עצמו לא כל כך פופולרי במחלקת המדינה, אבל הוא מאוד פופולרי בפנטגון ובלשכת סגן הנשיא. בינתיים עוד לא ברור מה יוחלט לבסוף. לדעתי, אין מישהו מלבדו שיכול לשחק תפקיד כל כך חשוב מבחינת העיראקים והדמוקריה שהאמריקנים רוצים להנחיל שם".

- מדוע, אין טוענים אחרים לכתר, הוא היחיד שיכול להיכנס לנעלים של סדאם?

"שלבי הוא אדם מודרני עם עמדות מאוד פתוחות ודמוקרטיות. אין ספק שהוא מנהיג מסוג אחר שהיום אין לצערי בכל מדניות ערב. בעולם הערבי יש הרבה הסתייגויות מהדמוקרטיה. לכן מנהיגי ערב דואגים להגביל את היחסים עם המערב והעולם הערבי נותר די סגור. שלבי יוביל גישה של פתיחות".
"הוא מתנגד לרעיון במסגרתו תציב ארה"ב מנהיג עיראקי ותשלוט בו והוא גם לא מעוניין לשלוט בעיראק בחסות מנדט אמריקני. הוא רוצה להתמנות לתפקיד כתוצאה מתהליך דמוקרטי. הוא יתמוך בפיתוח מוסדות שיאפשרו לעיראקים לחיות בלי פחד, שלא יחשבו שאם יאמרו משהו שלא תואם את עמדות הממשל חייהם בסכנה. אני בטוח שעיראק תחת הנהגתו תהיה מדינה מודרנית ושיהיה לנו סיכוי הרבה יותר טוב לחיות עמה בשלום, בטח שיותר סיכוי מאשר עיראק תחת סדאם ואפילו יותר סיכוי מאשר מצרים של מובארק".

- איך לדעתך הוא ישפיע על היחסים עם ישראל?

"אין ספק שבתור דמוקרט אמיתי ודאי שירצה לחזק את היחסים עם מדינה ישראל כמדינה הדמוקרטית הכמעט יחידה באזור. אך הוא בוודאי יהיה זהיר וינסה קודם לחזק את מעמדו. רוב הערכים שלו קרובים לאלה שלנו, רק חשוב שגם אנחנו נפעל על פיהם".

- מה עמדתו בנושא הסיכסוך הישראלי-פלסטיני?

"זה קשור לרעיון המרכזי שהקבוצה שטיפחה את שלבי תומכת בו. מדיניות המערב היתה תמיד לטפח דיקטטורים ידידותיים. הקבוצה שטיפחה את שלבי בממשל האמריקני גורסת שדמוקרטיה תמיד עדיפה על דיקטטור, גם אם הוא ידידותי. מעט מאוד האמינו ברעיון הזה וזה נחשב לרעיון שוליים עד שהתומכים בו התמנו לתפקידי מפתח בממשל. היום, בעיקר אחרי ה-11 בספטמבר, הרעיונות הללו הפכו כמעט למדיניות הרשמית.
"הופתעתי לשמוע את עמדתו של שלבי בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא אמר לסגן הנשיא צ'ייני שערפאת הוא דיקטטור שגרם נזק לפלסטינים וגם לנו. הוא היה שותף גם לגישה צריך למנוע הגעת נשק להשמדה המונית לידי מדינות עם אידיאולוגיה קיצונית, וציין בהקשר הזה את איראן ועיראק".

- יש קו המקשר בין הגישה הזו, של טיפוח דיקטטורים ידידותיים, ובין יחסי ישראל והרשות הפלסטינית?

"ודאי, אצלנו כמעט עד היום זה היה ככה. זה בדיוק מה שקרה באוסלו. רבין עצמו אמר פעם שבגלל שערפת הוא דיקטטור הוא יוכל לטפל בטרור. זאת לצערי הגישה הדומיננטית במערב, עד שזה מגיע לרגעים קריטיים. תמיד בסוף עושים ויתורים לדיקטטורים, כמו שעשו להיטלר ולסטלין, ורק ברגע האחרון, כשזה היה מסוכן לדמוקרטיה מתעוררים, כמו שאני מקווה שקורה עכשיו עם בוש הבן".

- האם יש קו המקשר בין שלבי לאבו מאזן?

"כל הזמן בנינו על זה שערפאת היהי דיקטטור טוב. אם יתברר שגם אבו מאזן הוא דיקטטור טוב? אבו מאזן הוא גם נציג של חונטה שכל מה שהיא עשתה עד היום היה לשלוט דרך דיקטטורה. צריך למצוא סימנים לכך שדווקא אבו מאזן יהיה מנהיג מסוג אחר. השאלה היא לא אם איזה דיקטטור נסתדר יותר טוב, אלא האם יהיו שם רפורמות ומוסדות שיבטיחו שאנשים יוכלו לחיות ולבחור בלי פחד".