בעיית העובדים הזרים רק מתרחבת

"הפיתויים הכלכליים, הטמונים בשיטת הקצאת העובדים הזרים והבאתם לישראל…, הביאו לתופעות של ניצול לרעה של המערכות המנהליות, כדי להרחיב ככל שניתן את היקף העסקת העובדים הזרים", כך נכתב היום (ד') בדו"ח מבקר המדינה, בפרק העוסק בהעסקת עובדים זרים בישראל.
בבדיקתו, התמקד המבקר ביישום מדיניות הממשלה ובסדרי מתן היתרים לעובדים זרים בענפי הבניין והחקלאות, בפיקוח, באכיפה ובהרתעה. הביקורת נערכה במשרד העבודה והרווחה, שירות התעסוקה, משרד הפנים ומשרד החקלאות.
ישראל, כותב המבקר, עושה שימוש יתר בכוח עבודה זר, זאת בהשוואה למדינות מפותחות אחרות והוסיף, כי הממשלה אינה עושה די לצמצום התופעה. את מקור הליקויים המפורטים בדוח משייך המבקר לשיטת הקצאת היתרי העבודה הנהוגה בישראל ולפיתויים הכלכליים הטמונים בה. הדרכים המנהליות בהן ניסתה הממשלה להתמודד עם הנושא כשלו, כותב המבקר וממליץ לנסות ולהתמודד עמה בדרכים כלכליות דוגמת רגולציה בענף העובדים הזרים

255,000 עובדים זרים

בשנים האחרונות, התרחב מאוד היקף העסקת העובדים הזרים בישראל, מציין המבקר. נכון לספטמבר 2002, עבדו בישראל כ-255,000 זרים (בהיתר ושלא בהיתר), כך על פי נתוני מנהלת העובדים הזרים המתפרסמים בדו"ח. המבקר אף מציין, כי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ישראל עושה שימוש יתר בכוח העבודה הזר.
הפערים, בשכרו של העובד בארץ מוצאו ובארץ, והפער בין מספר ההיתרים הקטן שניתן לבין מספר ההיתרים המבוקש על ידי המעסיקים – מאפשרים ליזמים צבירת רווחים מהירים, כותב המבקר. למרות האיסור החל בחוק הישראלי על גביית עמלה ממי שמבקש לעבוד בישראל, העובדים הזרים משלמים סכומים שבין 3,000-10,000 דולר לאדם לחברות תווך וחברות כוח-אדם.
האפשרות לגבות עמלה מעובדים, נכתב בדו"ח, יוצרת פיתוי להגשת בקשות להיתרי ההעסקה בהיקף גדול מהנדרש ואף לסחור בהן. הדו"ח מצטט את מסקנותיה של הועדה הבין-משרדית שעסקה בנושא, לפיהן "מתן היתרים בהיקף נמוך מהביקוש בשוק ובחינם, והאינטרס הכלכלי המובהק של חברות התיווך …מביאות לתופעות כמו שחיתות, שוחד ואף סחר בעובדים".
המדינה ואזרחיה, נכתב בדו"ח, יוצאים נפסדים הן באופן ישיר, בשל תפיסת מקומות העבודה של ישראלים והן באופן עקיף, בין השאר, בהורדת שכר בענפים בהם מועסקים הזרים, בפיתוח תלות בייבוא כוח אדם זול ובפגיעה בשכבות הנמוכות.

מדיניות הממשלה

הדו"ח מתייחס גם למדיניות הממשלתית שנקבע במטרה להפחית את מספר העובדים הזרים בישראל. מספרם הגדול של הזרים השוהים בישראל ללא היתר מחייב את הגברת הפיקוח, האכיפה וההרתעה, אומר המבקר. בנושא זה, כותב המבקר, צעדיה של הממשלה אינם מספקים והם רחוקים מלעמוד ביעדים שהיא עצמה קבעה. לדוגמא, בשנים 1996-1998, הגיע מספר המגורשים מישראל לכ- 600 עובדים זרים בחודש בעוד יעדי הממשלה עמדו בין 1,000-2,000 עובדים. את השיפור שחל בשנים האחרונות בפעולות האכיפה, מגדיר המבקר כ"שולי".
למרות העלייה שחלה בשלוש שנים האחרונות במספר העובדים המועסקים בארץ ללא אשרות, לא חלה עלייה משמעותית במספר הקנסות המוטלים על המעסיקים אותם. כמו כן, מציין המבקר, שקצב גביית הכנסות שכן הוטלו – עדיין איטי. מיעוט הכנסות ואיטיות הגביה פוגעים במערך ההרתעה של הקנסות המנהליים, כותב המבקר.
צעדים נוספים עליהם החליטה הממשלה במטרה לצמצם את הפער בין שכר העובד הזר ושכר העובד הישראלי - לא הושלמו, נכתב בדו"ח. "הפעולות הקיימות עדיין לא מספיקות לנוכח ההיקף ההולך וגדל של התופעה", מסכם המבקר.

ענף החקלאות

הדו"ח מותח ביקורת על בקשת משרד החקלאות להעלות את מספר ההיתרים לעובדים זרים בענף בשנת 2000 מ-22,000- ל-28,000. "עולה החשש", כותב המבקר, "שהבקשה… לא הייתה מבוססת".
בתשובה למבקר, טוען משרד החקלאות, כי בנוסף לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא נסמך גם על נתוני המחוזות. הנתונים הללו, כותב המבקר, מדווחים על ידי גורמים אינטרסנטים עליהם אין משרד החקלאות מקיים בקרה. המבקר מוסיף, כי הגדלת המכסות לא נוצלו ללגליזציה של עובדים שנמצאו בארץ ונוצלו להבאת עובדים זרים נוספים מחו"ל. סה"כ עלה מספר ההיתרים בענף החקלאות מ- 1,730 בשנת 92 ל-28,000 בשנת 2002.
המבקר מציין, כי העדר כל מערכת מידע ובקרה, פגעה ביכולת השליטה והפיקוח של שירות התעסוקה וגרמה לחריגה ממכסת היתרים שנקבעה לענף החקלאות על ידי הממשלה. בבדיקה שערך משרד המבקר, נמצאו מקרים בהם הוקצו עובדים למשקים שנסגרו - או כאלה שלא נזקקו כלל לעובדים.
בעקבות ליקויים שנמצאו בעבודתם של המתכננים המחוזיים במשרד החקלאות, המאשרים את בקשות החקלאים, ממליץ המבקר לשירות התעסוקה ומשרד החקלאות לשפר את מערך הבקרה על אמינות נתוני החקלאים ולערוך בדיקות מדגמיות במשקים.

ענף הבניה

ליקויים נמצאו גם בהליך מתן ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף הבניה. ההיתרים ניתנים לקבלנים בהתאם לאחר בדיקת היקפי הבניה שלהם.
נמצאו ליקויים בתהליך הבדיקה והאישור של היקפי הבניה, עבודת המהנדסים ועבודת הוועדה המאשרת את ממצאיהם. בין השאר, נמצא כי ניתנו היתרים מבלי שאומתו נתוני הקבלנים ואושרו בקשות בהן חסרו אישורי בניה כנדרש. נמצאו בקשות להיתרים עבור פרוייקטים שהסתיימו, או שלא נבנו כלל. כמו כן, נמצאו מקרים בהם אושרו היתרים לשני קבלנים בגין אותו פרויקט ממש..
מבדיקה מדגמית שערך משרד המבקר, עולה בין השאר כי ב-55% מהבקשות שהוגשו לשירות התעסוקה והועלו במדגם, אושרה הקצאת יתר של היתרים. לדעת משרד המבקר "מדובר בשיעור ניכר ובלתי סביר של הקצאת יתר של עובדים".

כישלון השיטה

לסיכום, מציין המבקר, כי השיטה המנהלית באמצעותה ניסתה הממשלה להתמודד עם התופעות המופיעות בדו"ח כשלה. "לדעת משרד מבקר המדינה", נכתב בדו"ח, "מן הראוי לנסות ולהתמודד עם התופעה גם בדרכים כלכליות, דוגמת מתן זיכיונות למספר מוגבל של חברות העוסקות בתיווך כוח אדם, כפי שהמליצה הוועדה הבין-משרדית בראשות מר יובל רכלבסקי".

תגובת שירות התעסוקה:

מאמצע שנת 2002, עם העברת הטיפול במתן היתרים להעסקת עובדים זרים למחלקת המת"ש תוקנו הליקויים עליהם הצביע, בצדק, הדו"ח. הלקחים נלמדו וההליך שונה.