למה הישראלים לא ממש אוהבים בירה

הקיץ מתקרב, ויצרניות ומשווקות הבירה שוב משנסות מתניים ומנסות לשכנע את הישראלים לשתות יותר בירה. הן יוצאות בקמפיינים מושקעים במיליוני שקלים, מפיקות פסטיבלים מיוחדים, יוצאות במבצעים שונים ומשיקות ומייבאות בירות חדשות לעתים תכופות. אבל למרות כל המאמצים, נראה כי הישראלי הממוצע לא ממש משתכנע לשתות יותר בירה.
כבר מספר שנים שצריכת הבירה בישראל עומדת על ממוצע של כ-15 ליטר לנפש לשנה, כאשר בשנתיים האחרונות אף חלה ירידה קלה בצריכה. זאת, לעומת צריכה ממוצעת של 50-60 ליטר לנפש בממוצע במדינות אירופה, כשבאנגליה למשל הצריכה עומדת על 110 ליטר לנפש בממוצע לשנה, ובגרמניה היא עומדת על 140 ליטר לנפש בשנה בממוצע.
אז למה זה קורה? למה במדינות אירופה הקרות שותים בירה, והרבה, ואילו בישראל החמה המשקה הזה לא ממש תופס, בניגוד ליין - שדווקא הצליח לפתח בישראל תרבות משלו.
מטמפו נמסר, כי המגמה הבולטת ביותר המאפיינת את שוק הבירה בארץ היא הפתיחות לטעמים ומותגים חדשים. פירוש הדבר שהישראלי ששותה בירה אוהב לנסות דברים חדשים, אבל זה בא על חשבון דברים ישנים. כי השוק, כבר אמרנו, לא ממש מתרומם.
שוק הבירה בישראל מגלגל כ-130 מיליון דולר לשנה. שתי החברות שמחזיקות בעיקר נתח השוק הן טמפו (משווקת גולדסטאר, מכבי, הייניקן ועוד) ומבשלות בירה ישראל מקבוצת קוקה קולה (משווקת קרלסברג, טובורג, גינס ועוד). טל רבן, סמנכ"ל שיווק במבשלות בירה ישראל, אמר בראיון ל-ynet, כי בשנתיים האחרונות יש סיבה טובה לכך שהשוק לא מתרומם. לדבריו בשנים אלו המדינה לא מצליחה להרים את הראש - גם בגלל המצב הבטחוני, גם בגלל המיתון, וגם בגלל המלחמה עם עיראק שהתגלגלה כאן, לדבריו, שמונה חודשים.
רבן ציין עם זאת, כי אי אפשר להאשים את כל אלו בכך ששוק הבירה בארץ לא גדל. לדבריו, אין בישראל יסודות של תרבות בירה כמו באירופה, שרואה בבירה משקה יומיומי, ולא רק משקה הנלווה לבילוי - אם משפחתי ואם בפאבים. גם בטמפו אומרים כי בישראל הבירה נתפסת כמשקה בילוי ולא כמשקה נטו, להבדיל מתרבויות אחרות, שם שותים בירה גם לארוחת הצהריים, או סתם כך בבית.
רבן אומר, כי אם שתי משווקות הבירה הגדולות בארץ ימשיכו להשקיע את עיקר מאמציהן בתחרות שיווקית, יהיה קשה להרים את השוק. לדבריו, טמפו ומבשלות בירה צריכות לשלב ידיים ולהקים גוף משותף שיכול להיקרא מועצת הבירה, שידחוף את השוק במשותף. הוא ציין כי גופים כאלה יש בארצות רבות באירופה.

בירה טובה לבריאות

לדבריו, חשוב להדגיש את המוטיבים הבריאותיים של הבירה, דבר שלא נעשה עד כה. הוא ציין כי בבירה יותר מ–2000 מרכיבים שונים אך אין בה שומן, כולסטרול, ניטריט או קפאין, שהם מרכיבים העלולים להביא על בני אדם מחלות שונות.
עוד אמר רבן, כי ממחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, כולל האוניברסיטה העברית בירושלים, עולה כי שתיית בירה במידה סבירה מספקת הגנה נגד התקפי לב, שבץ מוחי, סוכרת ויתר לחץ דם. בירה עשירה בוויטמין B ובחומצה פולית אשר מסייעים לשמור על רמות נמוכות של הומוציסטאין בדם שברמות גבוהות מעלה את הסיכוי ללקות במחלות לב.
בירה מכילה גם יותר מ– 30 מינרלים ויסודות קורט שרובם מקורם בלתת. בליטר אחד של בירה יש כמעט מחצית מהכמויות היומיות המומלצות של מגנזיום, 40% מהכמות הנתרן ו–20% מכמות האשלגן היומית. ומה עוד? ליטר אחד של בירה מספק אחוזים ניכרים מהצריכה היומית של ויטמינים חשובים.
אז האם הוגה הסיסמא של פעם: "כוס בירה - כוס בריאות", צדק? ואם כן, למה החברות לא מדגישות את זה בקמפיינים שלהן? הפתרונות אצלן, ובינתיים הישראלים ימשיכו כנראה לשתות את ה-15 ליטר בממוצע בשנה.

מותגים וכמויות

שוק הבירה בישראל מגלגל, כאמור, כ-130 מיליון שקל בשנה. כ-40% מהמגירות נעשות בפאבים, והשאר במה שנקרא השוק החם (רשתות שיווק ומכולות). כ-60%-70% מסך כל המכירות נעשה בתקופה החמה יותר שבין אפריל לספטמבר. הבירה בישראל נתפסת גם כמשקה גברי: 70% משותי הבירה הם גברים, ורק 30% נשים.
מותג הבירה הנמכר ביותר בישראל הוא גולדסטאר, עם נתח שוק של 32.5%. בירה קרלסברג מחזיקה בנתח של כ-19% ואחר כך בירה מכבי עם 15.9% נתח שוק. היינקן מחזיקה בנתח שוק של 7.9%.
ומה השאיפה? רבן אומר שאם יהיה שלום, והתיירים יחזרו ומצב הרוח יתרומם, נוכל להגיע בתוך מספר שנים לממוצע שתייה של כ-25 ליטר לנפש.
אירופה, כנראה, לא נהיה.