המכשולים בדרך להקמת אטרקציה תיירותית באילת

"אקווריה", פארק האטרקציות הענק שאמור היה לקום בגבול ישראל-ירדן, נתקל לאחרונה בקשיים. בפרויקט, שהוצג כבר לפני שלוש שנים, הוכנסו שינויים, ועתה הוא אמור להשתרע על שטח של מאות דונמים, מקו החוף ועד לאזור מסוף הגבול ערבה.
מרבית השטח, הוא שטח חקלאי של קיבוץ אילות, הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית חבל אילות. כ- 20 אחוז ממנו נמצא בשיפוטה של אילת, שמעולם לא דנה בפרויקט במסגרת דיוני הוועדה המקומית.
במצב עניינים שכזה, ומשלא קיבל את תמיכתו של ראש העירייה גבי קדוש, פנה היזם, רן פקר, אל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. לפני כחודשיים אושר הפרויקט, אם כי במגבלות מסוימות, ומאז עושה פקר מאמצים לשכנע את כל מי שעדיין זקוק לשכנוע, ופועל להשגת כל האישורים הנדרשים.

קדוש רוצה הכל

תאריך היעד לפתיחת שערי ה"אקווריה" נקבע ל- 2007. הפרויקט נהגה לראשונה לפני כשלוש שנים וחצי, "פנו אלינו שני יזמים אמריקנים, שחלמו על פרויקט של שלום", נזכר פקר.
בתחילה דובר על פרויקט בשם "דזרט קינגדום", שייבנה בצורה זהה משני עברי הגבול – בירדן ובישראל. פקר מעיד ששני הממשלים אהבו את הרעיון, אולם לדבריו, "המצב המדיני עוד לא הבשיל לכך".
בסופו של דבר בחרו המשקיעים להקים את הפרויקט בישראל. "מדובר בעיר בידור אדירה, שיש בה את כל האלמנטים שצריך", מתגאה פקר, "שילוב של דיסנילנד, דיסניוורלד, עולם המים, עולם הסרטים וגם מגרשי גולף".
לקראת תכנון האטרקצה עשו פקר וקבוצת המשקיעים עבודת הכנה שכללה בחינת מצב התיירות במדינות השכנות. "המלונאים באילת אמרו לנו שהתיירות באילת תמות ללא ארטרקציות. הכנו דו"ח מקצועי, שבחן את האפשרויות, והקמנו מנהלת שאני עומד בראשה".
במנהלת יושבים לא פחות מ- 11 יועצים מומחים בתחומם, כשעל התכנון הופקדה חברת "בטגליה" האמריקנית, שתכננה פארקי שעשועים ברחבי העולם.
"בשלושה בנובמבר 2002 הוגשו התוכניות לשתי הוועדות המקומיות הרלוונטיות, זו של אילת וזו של חבל אילות", אומר פקר, "גבי קדוש אמר שהוא מאד רוצה את הפרויקט, בתנאי שיהיה כולו בשטח השיפוט שלו. ולכן החליט בינתיים החליט לא להביא את הנושא לאישור הוועדה המקומית".
פקר מגלה כי "ראש המועצה האזורית, אודי גת הסכים אפילו לתת אחוז מסוים מההכנסות שיהיו מהפעלת הפרויקט לעיריית אילת".
פקר שולל את ההאשמה כאילו עקף את הוועדה המקומית, ופנה ישירות לוועדה המחוזית. הוא טוען שהעברת הדיון לוועדה המחוזית נעשתה רק לאחר שקדוש סירב לדון בו ברמה המקומית. פקר אינו מבין את האנטגוניזם שעורר הפרויקט בקרב תושבים בעיר, ביניהם חברי הוועד האילתי לשמירת המפרץ. "אנחנו נספק 2,000 מקומות תעסוקה", הוא מבטיח, "מדובר גם על השבחת הקרקע ועל תרומה לתיירות".
לפני כחודש קיבל הפרויקט הרשאה לפיתוח, למרות שקיבוץ אילות הביע את התנגדותו להקמת הפרויקט על חשבון השטחים החקלאיים שלו. גם כאן מכחיש פקר שהפעיל לחצים על מנת לקבל את ההרשאה ממינהל מקרקעי ישראל למרות התנגדות הקיבוץ. "יו"ר המינהל דרש שהדיון על הקרקע יהיה עם המינהל, בקיבוץ דרשו שקודם נדון איתם. היועץ המשפטי של המינהל הכריע ואמר שקודם תינתן ההרשאה, ורק אחר כך נדון עם הקיבוץ".

גם הקיבוץ מתנגד

ההרשאה לפיתוח מותנית בהסכמתו של קיבוץ אילות לפיתוח הפרויקט בשטחם. נכון להיום, זו המכשלה העיקרית, ולמעשה האחרונה, העומדת בפני פקר. כדי לעקוף אותה, ניסה היזם כמעט הכל: "הצעתי לרכוש מהם את כל עצי התמרים שבמטעים שייעקרו. אני יכול להתחייב על ג'ובים לצעירי הקיבוץ לכל חייהם. אני מוכן לחתום על רכישת שירותים מהקיבוץ, כמו מכבסה. המטעים ייעקרו ממקומם ולפי רצונם של אנשי הקיבוץ יינטעו במקום אחר. אני מניח שהמינהל יציע להם אדמה חלופית, כמו גם פיצוי על אובדן ההשקעות ואובדן הכנסות".
פקר אף גילה נדיבות יתרה כשהסכים לדבריו לחתום על מסמך, לפיו "לא ייעשה דבר ללא הסכמתם. יש להם הזדמנות היסטורית להיות קשורים לפרוייקט ולשים את הקיבוץ על בסיס כלכלי איתן".
עוד מבהיר פקר שאם עד הקיץ לא יגיעו להסכמות עם הקיבוץ, "לא יהיה פרויקט". בהקשר הזה הוא מציין, שאם מכשלת הקיבוץ תוסר – ובו בזמן יסרב קדוש לאשר את הפרויקט – "נוריד את החלק של אילת". במילים אחרות, ייבנה רק חלקו של הפרויקט שבשטח השיפוט של המועצה האזורית איילות.
פקר הודף אחת לאחת את הטענות שהפנו אנשי מקצוע כלפי הפרויקט. "התוכנית שהגשנו יותר מפורטת מהנדרש. הוצאנו את רצועת התשתיות מהתוכנית והשארנו רצועה ברוחב של 60 מ' מהגבול ועד לפרויקט לשם כך. גם תעלת הקינט ושמורת דקלי הדום ליד מסוף ערבה הוצאו החוצה".
לא תמוה בעיניך שרשות הטבע והגנים תומכת בפרויקט?
"לדברי עזריה אלון, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, הם מעדיפים לתת את השטח ליזם אחד. לטענתם יש הרבה מה ללמוד מהאמריקנים בנושא איכות הסביבה, והוא סומך על זה שהפרויקט יהיה ידידותי לסביבה".
פקר מזכיר שעל פי תוכנית המתאר המחוזית, הנמצאת בהליכי אישור, ייעודו של השטח הוא מגורים ונופש. "עזרי אמר שהוא מעדיף את הפרויקט על פני רצועת בניינים. בנוסף, התחייבנו לעמוד בכל הדרישות של איכות הסביבה".

מובלעת בריכות המלח

שני גופים בעלי אוריינטציה סביבתית העלולים למצוא עצמם נפגעים מהפרויקט הם פארק הצפרות, השוכן ממערב למסוף "ערבה" באזור בריכות המלח, והמכון לחקר ימים ואגמים, שיישאר כמעין מובלעת בתוך שטח הפרוייקט. פקר מבטיח שפארק הצפרות לא ייפגע, ובכוונתו להקים מוזיאון צפרות בשטח הפרויקט. עם זאת, קשה לדמיין את אלפי הציפורים הנודדות חונות כיום למנוחה ו"תדלוק" בשטח הפארק, כשהן מעופפות בינות למתקני השעשועים ותרות אחר מזון.
לגבי המכון לחקר ימים, טוען פקר כי הוא אינו מבין את ההתעקשות להישאר במקומם הנוכחי. "במשרד התשתיות אמרו לי שאין להם זיקה לים. אפשר להעביר אותם צפונה".
פקר מדבר על השקעה כוללת של כ- 350 מיליון דולר, כשאת מחציתו ביקשו המשקיעים לקבל כהלוואה מהבנק של ארצות הברית, לאחר שהפרויקט הוצג לשגריר האמריקני בישראל, והמדינה נתנה ערבות לבנק בגין ההלוואה. בנוסף, חושף פקר, יקבל הפרויקט מעמד של מפעל מאושר.
התנהלותו של הפרויקט והשגת האישורים במהירות ובקלילות, למרות שמדובר במיזם בסדר גודל שאין דומה לו בארץ, מעלים את השאלה האם מעמדו של פקר וקשריו כמפקד טייסת בחיל האוויר ונספח התרבות של ישראל בלוס אנג'לס לשעבר, סייעו לו בעניין. פקר מכחיש מכל וכל. "ראש הממשלה לא מעורב", הוא אומר, "ראש העירייה הוא מיוזמי הפרויקט והוא זה שהציג אותו לשרון. שרון הזמין אותי להציג בפניו את הפרויקט, והוא מצא חן בעיניו. הוא אמר שזה פרויקט מצוין מבחינה תיירותית. לא נפגשתי עם שרי תשתיות, אוצר או תמ"ס. אני עובד רק עם מנכ"לים ואנשי המקצוע בכל מקום".

רוסים, טורקים, אמריקאים וישראלים

אם אכן יקום בסופו של דבר ה"אקווריה", מעריכים היזמים שיבקרו בו שמונה מיליון אנשים מידי שנה. גם במצב הנוכחי?
פקר: "זה ימשוך תיירים אמריקנים, והכוונה היא שיבואו במטוסים ישירות לאילת. 70 אחוזים מהמבקרים יהיו ישראלים. בנוסף, יגיעו טורקים ורוסים. אנחנו מתחילים לעבוד על מערך של שיווק".
על פי התוכנית יועד שטח לאטרקציות מעט יותר צפונה. מדוע ההתעקשות להקים את ה"אקווריה דווקא על השטח היקר ביותר?
"אנחנו לא רוצים להפריע לעיר עצמה, לכן התרחקנו מהמרכז. תהיה תנועת שאטלים מהמלונות, מכוניות יירדו לפרויקט מכביש הערבה, דרך כביש חדש. אולי אפילו נהיה מוכנים לסלול אותו. מבחינת ניוד האנשים והתחבורה, זה השטח הנכון לעשות את הדברים".
פקר מוסיף: " זה השטח הכי זול. אף אחד לא רוצה להשקיע באיזור הקרוב לגבול. אין לקרקע ערך נדל"ני, אנחנו נעשה לה השבחה. עובדה שאף יזם עד היום לא ביקש את זה".
בנוסף לאטרקציות עצמן, יכלול הפרויקט גם שטחי מסחר, בעיקר מזון וביגוד קל". לדבריו לא ייגבו דמי כניסה, והתשלום יהיה עבור כל מתקן. בחלקו הדרומי של הפרויקט התחייבו היזמים להקים מרכז קונגרסים ואמפיתיאטרון. "קדוש התנה את אישורו בהקמת אמפיתיאטרון ומרכז קונגרסים. זה לא רווחי, אבל האמריקנים התפשרו".