תם עידן העבודה בירושלים

השבוע ייזכר כתאריך שבו ייצוג מפלגת העבודה בשלטון הירושלמי נפח את נשמתו. האחיזה בשלטון עצמו אמנם הסתיימה כבר ב- 1993, עם החלפתו של טדי קולק באהוד אולמרט. אך בשתי מערכות הבחירות הקודמות הצליח השמאל הישראלי להציג, ולו למראית עין, אנשי שם שהתמודדו על ראשות העירייה.
השבוע, עם סגירת הרשימות המתמודדות, התברר כי מה שנשאר מן השמאל הוא שתי רשימות מצומקות, שרצות למועצה בלבד וספק אם בכלל יאיישו בה מקומות. גם אם פרופ' שמעון שטרית צירף את שמו, ברגע האחרון, לרשימת המתמודדים על ראשות העירייה, הרי מדובר באקט של כבוד בלבד.
כך חלפה תהילת עולם שהחלה ב- 1965, עם היבחרו של קולק לראשות העירייה במסגרת רשימת 'ירושלים אחת' שזכתה בראשיתה ל- 16 מושבים במועצת העירייה. ב- 1970 קטן המספר במעט ל- 15. 23 שנה לאחר מכן, ב- 1993, כבר עמד המספר על שישה בלבד. ב- 1998 צומק המספר ועמד על לא יותר משניים. בכל אותן שנים נעלמו מהנוף העירוני המונחים 'מפא"י','עבודה' ו'המערך'.
הזיכרון האחרון משנות הזוהר של 'ירושלים אחת' הופיע ב-1999, כאשר אהוד ברק הקים את 'ישראל אחת', בהשראת ההצלחה הירושלמית. בשנה האחרונה עוד נראה היה שלא הכל אבוד. היה מי שהאמין כי ניתן לבצע מחטף ולנצל את הנטייה הירושלמית להצביע מהבטן כדי להחזיר עטרה ליושנה. אך כאשר האלופים במיל. איתן בן אליהו ומתן וילנאי אמרו 'לא', ואחריהם גם אברהם בורג, התברר עד כמה שקועה העגלה בבוץ.
גם יהורם גאון, אלי עמיר ודליה איציק בחרו לוותר על התענוג שבהפסד כמעט ודאי. הסקר האחרון שערכה העבודה גילה כי ברקת ולופוליאנסקי מביסים כל מועמד שהמפלגה יכלה להציע, והפור נפל.
לפני שלושה שבועות מצאה הוועדה המוניציפלית של המפלגה כי 'ירושלים אחת' פשטה את הרגל והחליטה לחזור לשם המקורי, 'עבודה'. פרופ' שטרית החליט לרוץ למועצה תחת המותג 'ירושלים אחת החדשה'. השבוע קיים סניף העבודה המקומי פריימריס ובחר למקום ראשון ברשימה למועצה את ניר שלום (33), מזכיר המשמרת הצעירה של המפלגה. לא מעט גבות הורמו בסניף נוכח הבחירה, אך שלום אינו מיואש: "העובדה שנבחרתי למקום ראשון מעידה שבסניף רוצים אנשים צעירים ורעננים".
כבר למחרת הפריימריס נפגשו חלק מהנבחרים עם אנשי מטהו של יגאל עמדי, למה שהם כינו "פגישת גישוש". אנשי עמדי לא הבטיחו דבר, אך הדגישו כי ישמחו אם אנשי העבודה יתמכו בעמדי לראשות העירייה. לאחר מכן נפגשו עם ניר ברקת וגיששו גם אצלו. ברקת הודיע להם כי הוא ירוץ כמועמד עצמאי והבהיר גם הוא שלא יתנגד לתמיכה מצדם.
על סיום הפרק ההיסטורי מעידים יותר מכל דבריו של קולק עצמו: "אני בכלל תומך בניר ברקת". ודעתו על מפלגת העבודה: "היא איבדה את כוחה בעיר. אין לה סיכויים. אבל למרות זאת אני מצטער שהם לא מצאו מישהו אטרקטיבי. ירושלים מורכבת ומאד ימנית, מפלגת העבודה עשתה הרבה שטויות".