שרון ואבו מאזן ידונו ביישום מפת הדרכים

ראש הממשלה, אריאל שרון, וראש הממשלה הפלסטיני, אבו מאזן, ייפגשו בימים הקרובים וידונו כיצד ניתן להתחיל וליישם את תוכנית השלום המכונה "מפת הדרכים", לאחר שממשלת ישראל אימצה אותה באופן רשמי.
במהלך חודש יוני עשויה להתקיים פסגה משולשת בין בוש, שרון ואבו מאזן. עדיין לא ברור אם היא תתקיים במצרים, כפי שתכננו האמריקנים, או בירדן, כפי שמבקשת ישראל כעת. משלחת של פקידים אמריקניים כבר יצאה למזרח התיכון כדי להכין את הפסגה, אולם בכיר בממשל האמריקני אמר לרשת CNN שהפסגה לא תתקיים אם הפלסטינים לא יחלו להילחם בטרור, וישראל לא תבצע הקלות בשטחים.
ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר אמש, בעקבות קבלת מפת הדרכים: "לא קל להגיע לשלום, אבל היום עשינו את הצעד הרציני הראשון. צעד קשה. אנחנו נמשיך במאמצינו להגיע לביטחון ולשלום תוך שמירת ביטחון ישראל. אני יודע, יש ספקות, לכל אחד יש ספקות, גם לי יש ספקות, אבל אני יודע דבר אחד - שצריך לנסות".

הטקטיקה הכפולה של לשכת רה"מ

קבלת מפת הדרכים, המובילה להקמת מדינה פלסטינית, הייתה תנאי מרכזי שהציבו הפלסטינים להתחלת יישומה של מפת הדרכים. בעקבות לחצים אמריקניים כבדים, נכנע ראש הממשלה שרון לדרישה זו והעביר בממשלה החלטה המאמצת את מפת הדרכים. עם זאת, צורפו להחלטת הממשלה מספיק הסתייגויות כדי לשכך את התנגדותם של חלק מהשרים הימנים: הממשלה החליטה שיישום מפת הדרכים יהיה בכפוף ל-14 ההסתייגויות של ישראל ממנה, והוסיפה גם סעיף השולל את זכות השיבה.
לסעיף השולל את זכות השיבה אין כל משמעות מעשית, כיוון שהוא רק חוזר על עמדת ישראל הידועה, אבל 14 ההסתייגויות עשויות לפתוח עוד מחלוקות רבות ביישום התוכנית. לשכת ראש הממשלה נקטה טקטיקה כפולת-פנים: כלפי העולם הודגשה קבלת תוכנית השלום, וכלפי השרים הימנים הדגישה את 14 ההסתייגויות.

בשלב הראשון: הפסקת אש זמנית

השלב הראשון במפת הדרכים כולל דרישה לרפורמות ברשות ודרישה מהפלסטינים להפסיק את האלימות ואת ההסתה נגד ישראל ולהילחם בארגוני הטרור, כולל מעצרים ואיסוף כלי נשק מארגוני הטרור. ישראל, לעומת זאת, נדרשת להפסיק את פעולות הענישה ואת הפגיעה באזרחים פלסטינים, לנקוט צעדים שישפרו את המצב ההומניטרי ברשות, לפרק את המאחזים הבלתי-חוקיים בשטחים ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות. עם ההתקדמות בצעדי הביטחון הכוללים, צה"ל ייסוג בהדרגה מהשטחים ויחזור לעמדות שתפס לפני 28 בספטמבר 2000; כוחות הביטחון הפלסטינים ייפרסו מחדש באזורים שצה"ל יפנה.
ישראל דורשת שהפלסטינים יתחילו להילחם בטרור כתנאי להתקדמות בתהליך. התוכנית הישראלית היא להעביר לפלסטינים "אזורי מבחן", שבהם הם יידרשו להשליט סדר. ואולם הפלסטינים טוענים שהם אינם יכולים להשליט סדר, כיוון שישראל הרסה את מנגנוני הביטחון שלהם, ולכן ישראל תצטרך להסתפק, לפחות כשלב ראשון, בהפסקת אש, הודנה, עם ארגוני הטרור. שר הביטחון, שאול מופז, אמר אמש לראשונה כי ישראל תיאלץ לקבל הודנה למשך מספר שבועות - אבל היא לא תסכים להפסקת אש כפתרון ארוך-טווח.
שר החוץ הפלסטיני, נביל שעת', אמר אמש: "יש לנו הסכמה מכל הארגונים הפלסטינים שהם מוכנים להכריז באופן מיידי על הפסקת אש מוחלטת, ברגע שהישראלים יפגינו את נכונותם לעצור את כל הפעולות הצבאיות ולהתחיל לסגת מהשטחים הכבושים".

ישראל רוצה "לדלג" על ההצהרות

מחלוקת ראשונה בין הצדדים עשויה להתעורר סביב דרישה נוספת שנכללת בשלב הראשון של מפת הדרכים: פרסום הצהרות הדדיות. הפלסטינים נדרשים להכריז על הפסקת הטרור והאלימות; ישראל נדרשת להצהיר על התחייבותה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית, ולקרוא להפסקה מיידית של האלימות כלפי הפלסטינים.
לישראל יש בעיה עם פרסום ההצהרות: רבים משרי הממשלה דורשים שהפלסטינים יכללו בהצהרת הפתיחה הכרזה שהם מוותרים על זכות השיבה - וזו דרישה שאין סיכוי שהפלסטינים יסכימו לה. לכן, אומרים ל-ynet גורמים מדיניים, ישראל רוצה "לדלג" על הצהרות הפתיחה. לדברי גורמים מדיניים, שרון הצהיר שהוא מקבל "את הצעדים הכלולים במפת הדרכים" - ולא את המפה כולה - כדי לסלול את הדרך לוויתור על החלק ההצהרתי. "אנחנו כבר נמצאים בתוך מפת הדרכים. אפשר להתגבר על עניין ההצהרות", אומרים גורמים מדיניים. אבל ספק אם הפלסטינים יסכימו לוותר על ההצהרות.
משבר נוסף עשוי להתעורר סביב דרישת הפלסטינים שישראל תפרק מאחזים ותקפיא את הבנייה בהתנחלויות כבר בראשית התהליך, בעוד שישראל טוענת שיש לה הסכמה עם האמריקנים, לפיה דבר לא יעשה לפני שהפלסטינים יפעלו נגד הטרור.