שתף קטע נבחר

גם אני הייתי מצביע לופוליאנסקי

לכאורה, חלום הבלהות שלי התממש - מונה ראש עיר חרדי - אבל אני בכלל לא מבוהל: יש ללופוליאנסקי מבט מאיר בעיניים, ואין בו את האטימות של הפוליטיקאים. הכתובת למהפך היתה על הקיר, עוד מימי ראשית הציונות

תוצאות הבחירות בירושלים לא הפתיעו אותי. הכתובת היתה על הקיר הרבה מאד זמן, בעצם מראשית ימי הציונות. הציונות אף פעם לא ראתה את ירושלים כעיר המרכזית שלה, היא העדיפה את תל אביב. הציונות ראתה את העיר העברית הראשונה כעיר המרכזית והחשובה. תנועת העבודה לדורותיה ראתה את מרכזה שם ושם גם מיקמה את כל המרכזים החשובים שלה, את ההסתדרות ואת מטה ההגנה.
תל אביב היא מרכז התרבות המתחדשת. יש סיפור על ברנר, שכשהגיע אליו עולה חדש, איש העלייה השלישית, שאל אותו ברנר 'לאן אתה הולך?', וברנר אמר לו: 'אל תלך לירושלים, אין לך מה לראות שם, תסע לגליל, לנופים, לדברים האמיתיים...'. גם כשהרצל בא לירושלים הוא לא התרשם ממנה, הוא, כמו אחרים, ראה בה עיר ישנה, עתיקה, קודרת".
שני דברים בלבד היוו מוקד משיכה לירושלים, וגם הם רק במקרה ולא מתוך חשיבה מראש או תכנון: ראשית, היו בירושלים המוסדות הלאומיים, הסוכנות והקרן הקיימת, מוסדות המדינה שבדרך נאלצו להיות בירושלים, כי השלטון הבריטי היה בירושלים. ושנית, האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הראשונה, נבנתה דווקא בירושלים, אבל זה רק משום שהמדינה קיבלה כתרומה את הר הצופים. אם זה היה תלוי בתנועה הציונית, האוניברסיטה הראשונה היתה נבנית בתל אביב. עובדה היא שהתיאטראות והוצאות הספרים הוקמו בתל אביב והטכניון הוקם בחיפה.
מה שהכריע והפך את ירושלים לבירה, זו הציונות המסורתית, הטבעית, המשיכה לציון. אבל אני זוכר כילד, שהעיר היתה מתרוקנת בימי חמישי, משום שכל הפקידות הבכירה היתה עוזבת את העיר. זו היתה עיר בירה לימי חול בלבד.
עם השנים, מרבית האוכלוסיה המשכילה נטשה את ירושלים. אנשים כמו עמוס עוז, א. ב. יהושע ואנוכי, עזבו למקומות אחרים. אני עצמי עזבתי את העיר כבר בשנת 1966 ועברתי לתל אביב, כי ראיתי את הכתובת על הקיר, ומרכז התרבות והעניין התרבותי היה בתל אביב.
במשך שנים ערכתי סיורים מודרכים בירושלים בעקבות תהליכי ההתחרדות של העיר ולכן אני לא מופתע כלל, ראיתי את זה קורה כל הזמן.
ברמה האישית - לכאורה, חלום הבלהות שלי מתממש ואני בכלל לא מבוהל, והסיבה לכך היא הדימוי שיש ללופוליאנסקי בעיני. הוא נתפס בעיני, ואני מקווה שלא אתבדה, כאיש נעים הליכות, הוא נראה לי פשוט 'על הכיפאק' ואני שמח שסוף סוף יש לירושלים ראש עיר שהוא נעים הליכות, נחמד, חביב, עם מבט אנושי בעיניים, ללא האטימות שיש בפוליטיקאים. אני אפילו חושב שאם הייתי מצביע בבחירות בירושלים, הייתי מצביע בעדו, בגלל עיניו המאירות.

חיים באר- סופר, יליד ירושלים, דור חמישי בעיר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארכיון
באר. עיר לימי חול בלבד
צילום: ארכיון
צילום: דן פורגס
לופוליאנסקי. "נעים הליכות, נחמד"
צילום: דן פורגס
מומלצים