לקחו לסילבן שלום את הכסא

לשר החוץ, סילבן שלום, נגרמה בפסגה אתמול (יום ד') אכזבה קשה. כתבי "ידיעות אחרונות", נחום ברנע ושמעון שיפר, מדווחים ששלום גילה שלא הוקצה לו כסא בשולחן המרכזי כאשר התכנסו המשלחות לפגישה המשולשת.
את סדר הישיבה קבעו האמריקנים. הם החליטו להציב סביב השולחן תשעה כסאות, שלושה לכל משלחת. מטעם האמריקנים - בוש, פאוול וקונדוליסה רייס; מטעם ישראל - שרון, ממלא-מקומו אהוד אולמרט, וראש לשכתו דב וייסגלס. למה הם ולא שלום? כי כך פירשו האמריקנים את התארים הרשמיים שלהם. השרים שלום, לפיד ומופז הושבו בכבוד רב יחד עם עמיתים אמריקנים ופלסטינים מחוץ למעגל.
שלום לא היה מוכן לספוג את העלבון. כשנפתח הדיון פנה אליו שרון וביקש שידבר. "אני לא אדבר", השיב שר החוץ ברוגז. האולם כולו ראה שהוא רותח מבפנים. אחר כך יצאו שלושת המנהיגים למרפסת, לשיחה יותר אינטימית. וייסגלס ניצל את ההזדמנות, קם וניגש אל שלום. "אני מצטער על מה שקרה", אמר. "את הסדר קבעו האמריקנים".
שר החוץ לא האמין לו. דבריו, מעיד אחד הנוכחים, נאמרו בטונים גבוהים. "בושה וחרפה... מה אתה בכלל? פקיד מושתן. אני נבחר ציבור. מה זה שלא מושיבים אותי ליד השולחן?!" וייסגלס שתק - ושלום, על-פי גרסת אחד השומעים, המשיך. "אני אחסל אותך ואת הבוס שלך ואת מפת הדרכים שלכם".
הזרים שישבו באולם לא הבינו על מה המהומה. אולמרט ניגש אל שלום, להביע צער, ונחשף גם הוא לזעמו של שר החוץ. פאוול לקח את שלום לסיבוב הרגעה בגן שמקיף את הארמון. אחר כך ניסתה להרגיע אותו גם היועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס.
שלום מכחיש בתוקף את המילים המיוחסות לו. לפי גרסתו, הוא לא איים לחסל את וייסגלס, שרון או את המהלך המדיני. הוא הודיע שיחסל את ההתייחסות של לשכת ראש הממשלה כלפיו. שרון, מופז ואולמרט, כל אחד בנפרד, הביעו תמיהה על התנהגותו של שר החוץ. אפשר היה לחוש, שתמיהתם מלווה בהנאה מסוימת: המעידה שלו היתה ההנאה שלהם.