נא להכיר - פאנוז

בראשית המאה ה-20 היגר יוג'ין פאנונזיו לארצות הברית מאיטליה, והפך למתאגרף מקצועי. בדומה למהגרים אחרים, קיצר את שם משפחתו ל"פאנוז". המשפחה השתקעה במורגנטאון שבמערב וירג'יניה, ובשנת 1960 הקים בנו, שענה לשם דונלד, את מעבדות מילאן - אחת משתי חברות לייצור תרופות בבעלות המשפחה.
בשנת 1969 עבר דונלד עם אישתו וילדיו לאת'לון שבאירלנד, וייסד שם את חברת Aecute&Ian, האחראית בין היתר לפיתוחים כמו מדבקת הניקוטין לגמילה מעישון, ותרופה כנגד מחלות לב בשם "קארדיזם". וכאן תמו למעשה הימים ההם, כאשר כל קשר למכוניות היה מקרי לחלוטין.

בזכות פשיטת רגל

בשנת 1988 התקבל דניאל פאנוז בן ה-26, בנו של אותו דונלד, לעבודה בחברת TMC (ר.ת של Thompson Motor Company), יצרנית מכוניות אירית קטנה. אלא שזמן קצר לאחר מכן פשטה TMC את הרגל, ודניאל ניצל את ההזדמנות כדי לרכוש את זכויות הייצור של אחת משלדות החברה. וזו לא הייתה סתם אחת.
שלדה זו הייתה פרי עבודתו של פרנק קוסטין, האחראי לבניית שלדות מירוץ למזראטי, לוטוס וליסטר. וכך, בשנת 1989, עם חזון לבנות מכוניות ספורט טהורות, הקים דניאל פאנוז את חברת "Panoz Automotive Development Company", יחד עם שני מהנדסים לשעבר של חברת TMC.
החברה החדשה מיקמה את בסיסה כ-80 ק"מ צפון-מזרחית לאטלנטה, ג'ורג'יה, התמקדה בתחילה במכונית דו-מושבית פתוחה, שעשתה כמובן שימוש בשילדה שנרכשה. מדובר למעשה במתחרה ישירה למכוניות ספורט פתוחות וספרטניות דוגמת הקייטרהם סופר-7, ובכל מקרה במכונית שייעודה היה ימי מסלול עמוסי אדרנלין, ולאו דווקא תנועה יומיומית לעבודה ובחזרה.

מירוצים, עידון

בשנת 1997, החליטה החברה הקטנה לעשות את מה שנחשב כמעט בלתי-אפשרי, ולהצטרף למירוצי הלה-מאנס התובעניים. וכאילו כדי להקשות לעצמה את החיים, עשתה זאת באמצעות מכונית שצוידה במנוע קדמי. אבל למרות שהיתה חדשה לחלוטין במירוצי הסיבולת הקשים, הגיעה פאנוז למקום שלישי, כשהיא מקדימה קבוצות מבוססות וגדולות ממנה.
מאז פרח הרומן בין פאנוז למירוצים, והחברה משתתפת במירוצי הלה-מאנס בכל שנה, ואף מקיימת ליגה משלה, על בסיס מכונית הספורט היוקרתית שהציגה באמצע שנות ה-90', האספרנטה. זו שבין מתחרותיה הטבעיות - כך לפחות טוענים אנשי פאנוז - נמצאות הקורבט של שברולט וה-SL של מרצדס.
פאנוז הוקמה לפני זמן לא רב, אבל אנחנו יכולים - ובעיקר רוצים - להמר שמדובר בחברה שתשאר עוד זמן מה בסביבה. אחרי הכל, מי יכול להגיד לא למכונית ספורט ייעודית, עם שורשים איטלקיים, קלושים ככל שיהיו? זאת אומרת, אם הוא מתגורר באזור אחר של העולם, בו ניתן גם לרכוש אחת...?