דראפט NBA: הרכזים הבולטים

הזריזות של טי. ג'יי פורד, הרב גוניות של קירק היינריך, ניהול המשחק של ריידנאור והפיזיות של בנקס. אמיר בוגן על הרכזים הבולטים בדראפט 2003. כתבה ראשונה בסדרה

אמיר בוגןעדכון אחרון: 21.06.03 , 19:13

טי.ג'יי. פורד	קירק היינריך	לוק ריידנאור	מרקוס בנקס

ריס גיינס	לאנדריניו בארבוסה

כמו בכל שנה, גם בדראפט 2003, מציעות המכללות למקצוענים רכזים מוכשרים ומנוסים, לפחות ברמת ה-NCAA. הפלישה של הרכזים האירופים נבלמת בינתיים, אולי בגלל שכאלה יש בשפע גם בארצות הברית ורובם לא נוטים לאכזב גם כשחקני NBA.

טי.ג'יי. פורד

הרכז הטוב בליגת התיכונים האמריקנית בשלהי האלף השני, הוכיח את עצמו בגדול גם בשנתיים שלו בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת טקסס, אותה הוביל לפיינל-פור השנה. ולמרות זאת, יש הרבה ספקות לגבי יכולתו להיות דומיננטי גם ב-NBA. פורד (20, 1.78 מ') נמוך ולא חזק במיוחד, אולם חיפה על כך לאורך הקריירה הקצרה שלו באמצעות הידיים והרגליים הזריזות שלו ובעזרת הנוירונים הזריזים עוד יותר.

פורד חתך הגנות בעזרת החדירה המצוינת שלו, השליטה בכדור וחכמת המשחק, קלע בליי-אפ או מסר אסיסטים לחבריו. מעבר לחסרון הנסבל של מימדי גופו, פורד חייב לעבוד על הקליעה מבחוץ, אם ברצונו להפוך לרכז NBA משובח, על פי אותם קריטוריונים שהציב לעצמו בתיכונים ובמכללות. יש כאלה שמאמינים שהם יכולים לעזור לו בתחום זה, ולכן יבחרו אותו בעשיריה הראשונה.

סטטיסטיקה: 15 נק', 7.7 אסיסטים, 3.9 ריב' למשחק.

מזכיר את… קני אנדרסון. בגלל הזריזות, המימדים, חוכמת המשחק וכן, גם בגלל הקליעה הלא יציבה מבחוץ.

צפוי להיבחר: בעשיריה הראשונה.

חזור למעלה

קירק היינריך

לטעמי לפחות, הגארד הרב-גוני מקנזס הוא הרכז הטוב ביותר בדראפט הנוכחי, גם אם לא ממש שיחק בעמדה זאת מאז הצטרף ל'ג'ייהוקס' הרכז אארון מיילס לפני שנתיים. אם כך, למה היינריך (22, 1.92 מ') הוא הרכז הטוב ביותר? בגלל שהוא חכם, ממושמע, אחראי ובעל חושים חדים מספיק כדי לנהל משחק ביעילות כפי שעשה כבר כפרשמן בקנזס. בגלל שהוא גבוה וחזק יחסית לרכז. בגלל שהוא שומר אישי מצוין ובעיקר בגלל שבניגוד לפורד, הוא גם נחשב לאחד הקלעים המדויקים במכללות מכל טווח.

סטטיסטיקה: 17.3 נק', 3.5 אסיסטים, 3.8 ריב' למשחק.

מזכיר את… ג'ף הורנסק. בגלל כוח המוח והיד הקטלנית, שמוציאה אותו אל הפועל.

צפוי להיבחר: בעשיריה הראשונה.

חזור למעלה

לוק ריידנאור

נראה שאיזור צפון-מערב ארצות הברית הפך לחממה לרכזים לבנים, נמוכים אבל חסרי בושה וטוטאלים. ג'ון סטוקטון היה כזה כשיצא את גונזאגה שבמדינת וושינגטון בשנות השמונים, דן דיקאו הלך בדרכו בשנה שעברה והשנה עושה זאת ריידנאור, ששיחק באוניברסיטת אורגון השכנה.

לצד פרד ג'ונס (נבחר בדראפט אשתקד על ידי אינדיאנה) ולוק ג'קסון, היה זה ריידנאור החיוור (22, 1.88 מ'), שהפך את ה'דאקס' למעצמה בשנתיים האחרונות. הוא אמנם נראה שברירי וחסר הבעה, אבל מדובר בעיקר בהסוואה לחוצפה של מנהל המשחק המושכל, שהפך השנה לסקורר חסר הכרה. לא סתם נבחר לשחקן המצטיין של ליגת ה'פאק-10', הרבה לפני עמית תמיר שלנו.

סטטיסטיקה: 19.7 נק', 6.6 אסיסטים, 3.4 ריב' למשחק.

מזכיר את… דורון שפר. בגלל היכולת בתקופה הטובה, והתלתלים בתקופה הרעה.

צפוי להיבחר: בעשיריה השלישית.

חזור למעלה

מרקוס בנקס

כל עושה משחק נדרש להכריע בדילמה הבאה. הכדור בידיים שלך ואתה יכול למסור אותו לאחרים ולקוות שהם יעזרו לך לעשות אותם טובים יותר. מצד שני אתה יכול לשמור את הכדור אצלך, לסמוך רק על עצמך וללכת לבד לסל. בכך יש סיכוי שתעשה את עצמך ליותר טוב, גם אם החברים לא יאהבו אותך כל כך. במקרה של בנקס (22, 1.88 מ') ברור כי הכריע לטובת האופציה השניה וזה עשוי להשתלם לו בדראפט.

הרכז מנוואדה לאס-וגאס הרשים במיוחד בנוכחות הפיזית והמהירות העצומה שלו, שנוצלה בעיקר בחדירות לסל. זאת בגלל שהוא לא נמנה על הקלעים הטובים ביותר בנמצא ובעיקר בגלל שגם החברים שלו לקבוצה, לא היו כאלה.

סטטיסטיקה: 20.3 נק', 5.5 אסיסטים, 3.4 ריב' למשחק.

מזכיר את… צ'ונסי בילאפס. בגלל נפח השרירים והאסרטיביות.

צפוי להיבחר: בעשיריה השניה.

חזור למעלה

ריס גיינס

רכזים גבוהים היו מעולם ומתמיד סחורה חמה ב-NBA ובגובה 1.97 מטרים, גיינס הוא בהחלט כזה. עכשיו, כל שנותר לו לעשות זה להוכיח שהוא בעצם באמת רכז. לפחות ריק פיטינו חשב שזוהי העמדה בה גיינס בן ה-22 משגשג ואכן בחלק הראשון של העונה, הוא הוביל את לואיוויל בריצה מטורפת של נצחונות. מצד שני, כשהגיע המשבר, הוא קרס ביחד עם הקבוצה כולה. למרות זאת, מדובר בגארד אחראי, חזק ובעל יד טובה מבחוץ, שבפתיחת העונה נחשב אפילו לבחירת לוטרי.

סטטיסטיקה: 17.9 נק', 5 אסיסטים, 2.9 ריב'.

מזכיר את… ג'יילן רוז. בגלל הגובה והאמונה העיקשת שהוא באמת רכז.

צפוי להיבחר: בעשיריה השניה.

חזור למעלה

לאנדריניו בארבוסה

אחרי שבירת מחסום הסמבה על ידי ננה הילאריו, הסקאוטים מארצות הברית נדדו אל מדינת הכדורגל – ברזיל, דווקא כדי לחפש כשרונות כדורסל. הם מצאו אתלט מדהים בקבוצת טיליברה באורו ושמו לאנדריניו – עוד איזה חמש-שש שמות באמצע - בארבוסה, או בקיצור לאנדרו.

אם לבארבוסה (21, 1.90 מ') היה בידיים מה שיש לרונאלדיניו ברגליים הוא היה נבחר בין עשרת הראשונים. מכיוון שהוא כל כך חזק ואתלטי הוא ייבחר בסיבוב הראשון, ממש כמו הילאריו. בניגוד לבן ארצו מדנבר, שהרשים בעיקר כשחקן הגנה וריבאונדר אנרגטי מתחת לסל, הוא יצטרך להוכיח שהוא מרגיש נוח מספיק לנהל משחק ולעשות זאת טוב. הרי זה מה שיידרש ממנו בסופו של דבר, כרכז.

סטטיסטיקה: 28.2 נק', 7 אסיסטים, 4 ריבאונדים למשחק.

מזכיר את… אומרים, גארי פייטון. תרשו לי להנמיך ציפיות בינתיים ולהסתפק בהשוואה ללמונט ג'ונס מגליל עליון.

צפוי להיבחר: בעשיריה השלישית.

שימו לב ל...

מו וויליאמס (אלבאמה), טרוי בל (בוסטון קולג'), דריק זימרמן (מיסיסיפי סטייט), זוראן פלאניצ'יץ' (ציבונה זאגרב), הוליס פרייס (אוקלהומה) וג'ייסון גארדנר (אריזונה).

חזור למעלה