שיעור בדו קיום באנגלית

החיבור אותו יצרה חביבה אנדוס בבית הספר היסודי "האחים" בקרית מלאכי נראה על פניו כבלתי אפשרי: היא ערבייה שמלמדת ילדים יהודים את השפה האנגלית. "בהתחלה לא קיבלו אותי יפה ולא האמינו שערבייה יכולה ללמד אנגלית. אבל עכשיו הכל בסדר, מתייחסים אלי יפה מאד ואני מרגישה שחל שינוי משמעתי ביחס כלפיי". היא אומרת.
אנדוס היא תושבת הכפר עין מאהל בגליל, הממוקם ליד נצרת. בימים אלה היא מסיימת את לימודיה במכללת אחווה ותוסמך כמורה לאנגלית לחטיבות הביניים. את התמחותה בתחום היא החלה בתחילת השנה בבית הספר בקריית מלאכי, החששות מהחיבור בין מורה ערבייה לתלמידים יהודים ליוו אותה מתחילת עבודתה."האמת, גם אני פחדתי", היא אומרת, "חששתי שלא אתקבל יפה, התלמידים זיהו מהר מאד שאני לא יהודייה. אבל הצלחתי להתקרב אליהם כשיצרתי מצב שבו אני לא רק מורה שלהם, אלא גם חברה, והצלחתי להעביר מסר של דו קיום".
בית הספר "האחים" נחשב למקום בו הדעות הפוליטיות נוטות ימינה. למרות זאת, הצליחה אנדוס ליצור את הבסיס לקיום קשת של תרבויות. "על ידי היכרות יותר קרובה עם הילדים, הצלחתי לגשר על כל הפערים", היא אומרת. לדבריה, אמרו לה הילדים בכיתה ו' שהיא ערבייה והערבים הם רעים: "הסברתי להם שיש ערבים רעים ויש ערבים טובים, כמו שיש יהודים טובים ויהודים רעים".
במהלך הלימודים יצרו ילדי הכיתות שלימדה אנדוס יחסים וקשרים עם בית ספר ביישוב הבדואי רהט. ילדי בית הספר מקרית מלאכי אף נסעו לפגוש את חבריהם מרהט. "זה ממש מרגש לראות את הצלחת הפרוייקט הזה", אמרה אנדוס. היא סיפרה שלא תוכל להמשיך ללמד בקריית מלאכי, למרות שהיתה רוצה בכך. "אני צריכה לחזור לכפר, שם מחכה לי הארוס שלי", אמרה בחיוך.
שתי אחיותיה של אנדוס לומדות איתה אף הן במכללת אחווה. יש לה עוד שני אחים הלומדים בבית הספר התיכון בכפר.