שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תשובה הולמת ל-BBC
    מעכשיו, מאיימת ישראל, לא יופיעו דוברים רשמיים ב-BBC, ולא יהיה שיתוף פעולה עם הרשת. אכן, תשובה ציונית הולמת. במקום להציג את ה-BBC בקלונו, נוצג אנחנו בקלוננו

    "אנטישמיות", זועק מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, בבוקר שאחרי פרסום כתבת תחקיר של ה-BBC.
    מה היה שם, בכתבה? המגוון הרגיל של סיפורים וטענות שנזרקות לחלל נגד ישראל מאז תחילת האינתיפאדה. "אנטישמיות כמו של דיווחי השטירמר", ממשיך סימן וזועק לכל כלי תקשורת שמוכן לשמוע אותו.
    לפני שנתנפל בצורה מאורגנת על ה-BBC, גם כאן, כדאי להבהיר למר סימן שהגיע הזמן להפסיק ולהשתמש בביטוי "אנטישמיות" כל אימת שמישהו לא מתפעל מהפרות זכויות האדם של ישראל בשטחים. מי שרוצה דיוק עיתונאי, שיתחיל בבית. אנטישמיות כוונה נגד ציבור של יהודים חלשים, חסרי מולדת, מפוזרים ברחבי אירופה, נחשלים.
    צריך להזכיר למר סימן שישראל היא מעצמה גרעינית. במעבדות המחקר בנס-ציונה לא מגדלים מלפפונים, ליד דימונה אין מפעל טקסטיל, והמדינה הזאת היא בין יצואניות הנשק הגדולות בעולם. וכן, אנחנו מחזיקים את מרדכי ואנונו במאסר שנוגד לחלוטין את הסטנדרטים המינימליים שהאו"ם קבע. אנחנו ממש ממש לא נחמדים, כשהעולם טורח להסתכל עלינו לעומק. כל אלה עובדות, שלעומתן זעקת "אנטישמיות" של כל גורם ישראלי רשמי היא מגוחכת, פתטית ומחטיאה לחלוטין את המטרה שלה.
    הגיע הזמן שנפסיק לצפות שהעולם יראה את ישראל כפי שהיא רוצה לראות את עצמה: קטנה, חלשה, רדופת אויבים. העובדה שמנהיגינו קבורים עמוק בתוך הדימוי הזה ומנסים לקבור גם אותנו – היא לבדה לא תהפוך את הדימוי למציאות.
    ועכשיו נטפל ב-BBC. ישראל מפרה מדי יום את זכויות האדם של תושבי השטחים. אין צבא כיבוש הומאני. אין, ולא יכול להיות, מצב שבו כיבוש מתמשך בן 36 שנה לא ייצר תופעות של טרור. אם מרחיבים את זווית הראייה מעבר לפיסת האדמה המקוללת עליה אנו חיים, רואים שכך היה באנגולה, במזרח טימור, ב"מושבות" הבריטיות מהודו ועד כוש. אנחנו לא יוצאי דופן. גם עם סגולה שהפך לעם כובש מאבד במשך השנים מסגולותיו האנושיות.
    אנחנו לא רואים את זה יום-יום בתקשורת שלנו, אבל רק בשיר של מייקל ג'קסון אנחנו העולם. יותר אזרחים פלסטינים נהרגו באירועי האינתיפאדה, פחות ישראלים. בעיתונות שנקודת המבט שלה היא בינלאומית, הכוח והמספרים הם שמדברים. אנחנו מתרכזים מטבע הדברים במתינו שלנו, אבל לדרוש מכלי התקשורת בעולם שנקודת מבטם תהיה זהה לזו שלנו, זה לדרוש מהם לאמץ פטריוטיזם ציוני מופרך ועיוורון חלקי מגוחך.
    זעמו הגדול של מר סימן יצא על דיווח, שקרי לטענתו, לפיו ישראל השתמשה בגז עצבים במאבקה הצודק נגד אזרחים פלסטינים בעזה. אני מוכנה לקבל, ולא ממניעים פטריוטיים, שהדיווח הזה שקרי לחלוטין. בייזומי הרווח וההפסד, שאפילו ישראל נוקטת בהם לפעמים, גז עצבים בעזה זה קצת יותר מדי. אם כך, ה-BBC שיקר. אין פשוט מלאסוף את הראיות שיפריכו את טענת ה-BBC, אם מישהו באמת רוצה לעשות עבודה הסברתית ראויה. אבל בלשכת העיתונות הממשלתית לא רוצים. מה שרוצים שם זה ברוגז.
    אז עכשיו, על-פי איומי ישראל, לא יופיעו דוברים רשמיים מטעמנו בכתבות של ה-BBC, לא יהיה שיתוף פעולה עם עיתונאי הרשת, ואולי אפילו יעשו להם את המוות כשיבקשו ויזה. אכן, תשובה ציונית הולמת. במקום להציג את ה-BBC בקלונו, נוצג אנחנו בקלוננו, ובעיוורוננו.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים