קיץ קטלני

הקיץ כבר כאן בגדול, ואי אפשר להתכחש לזה. גם כשאנחנו יושבים ספונים בבתינו הממוזגים הקרירים, נוסעים ברכבינו המצוננים וחוסים בצל משרדינו הקרירים, לפחות פעם ביום אנחנו מחויבים לצאת לכבשן שבחוץ, מרגישים איך התרמומטר הפנימי מתחיל להשתולל, ואיתו נפשנו המיוזעת והמיוסרת.
אנשים רבים מרגישים בתקופת הקיץ קצרי רוח, סף התיסכול שלהם נמוך יותר, והרבה יותר קל להוציא אותם משיווי המשקל. אחרים מגיבים לחום הגדול בנרפות גורפת, ונדמה שכדי להזיז אותם מהמקום האחרון בו השליכו עצמם ברישול חינני (מי יותר מי פחות), צריך לא פחות מגרר משאיות.
הפרעות במצב רוח הקשורות לעונות השנה ידועות זה שנים, ועלולות לגרום לשינויים דרמטיים במצב הרוח של בני האדם ובהתנהגות שלהם. למרות שהפרעות עונתיות כאלה קושרו לרוב לעונת החורף, ולמיעוט האור שיש בה, בשנים האחרונות, ובעיקר במחקרים שנערכו במדינות חמות, נמצא כי אנשים סובלים מהפרעות במצב הרוח גם בקיץ.
הפרעות עונתיות במצב הרוח (הנקראות גם SAD) נכרכו בעבר בעיקר עם דיכאון המתעורר בחורף בדרגות חומרה שונות, דיכאון הקשור לימים הקצרים, לחשיכה המוקדמת ולחשיפה המועטה לאור, הגורמת לירידה בפעילות אחד החומרים במוח המעורב בוויסות מצב רוח.
כיום מתקיימים מחקרים, שמטרתם ללמוד את האנשים שפשוט אינם יכולים לשאת את חום הקיץ, וכתוצאה מהחשיפה לחום הזה הם נכנסים לסוג דיכאון הידוע כ"דיכאון עצבני". חוקרים מצאו, למשל, שבמקומות חמים אחוז ההתאבדויות מגיע לשיאו בחודשי האביב והקיץ. למרות שבארצות מערביות נמצא כי "דיכאון חורף" שכיח יותר בארצות אסיה (ולאחרונה במחקר שנערך בסין) נמצא כי דווקא "דיכאון קיץ" נפוץ יותר. לא רק שהוא נפוץ יותר, דיכאון קיץ נוטה להיות אלים יותר ועל כן מסוכן יותר. אם דיכאון חורף כולל שינה מרובה, אכילה מופרזת (בעיקר של פחמימות), עלייה במשקל ועייפות, הרי שדיכאון קיץ נמצא קשור יותר לירידה בתיאבון, אובדן משקל, הפרעה בשינה, רגזנות וסכנה רבה יותר גם לאובדנות.

נשים סובלות יותר

נשים, כמו תמיד, הן אוכלוסיית הסיכון השכיחה יותר בין הסובלים מדיכאון קיץ. להפרעות במצב הרוח יש שני קטבים - האחד הוא הדיכאוני, והשני הוא ה"מאני", כלומר המרומם, הרוגזני, המעורר והמעורער. לעתים הקיץ מביא עמו הפרעות גם מהקוטב המאני. התזזיתיות של הקיץ, חוסר היכולת למצוא שקט נפשי, חוסר היכולת לישון את השינה שהאדם זקוק לה כתוצאה מהחום הגדול, התחושה המוגברת של העירנות וכו' - יכולים להיות קשורים דווקא לקוטב השני, המאני, ובניגוד לדעה הפופולרית שמאניה זה "היי", ו"כיף" אנשים בתזזית שכזאת עלולים לסבול מאוד, ואנשים בסביבתם לסבול עוד יותר.
הסיבות להפרעות במצב הרוח בקיץ פחות ברורות מהסיבות להפרעות הללו בחורף, וחוקרים בוחנים אם הסיבה נעוצה בעומס החום או בחשיפה המוגברת לאור. מבחינה גיאוגרפית, דיווחים על דיכאון קיץ שכיחים יותר, מן הסתם, באזורים חמים. חקירה של דיכאון הקיץ במעבדות נעשית, בין השאר, על-ידי תמרון טמפרטורת הגוף של הנבדקים במחקרים. אנשים שסובלים מדיכאון קיץ נוטים לפתח טמפרטורת גוף גבוהה יותר בלילה בהשוואה לאנשים בריאים, אצלם טמפרטורת הגוף יורדת בלילה. הנבדקים שהשתתפו במחקרים על דיכאון קיץ חוממו, ולאחר מכן צוננו באיטיות, הסימפטומים הדכאוניים הוטבו עם הצינון, אך לאחר שהנבדקים סיימו את המחקר, ויצאו לחום שבחוץ, הסימפטומים חזרו. תרופות נוגדות דיכאון, בהן משתמשים במקרים קיצוניים של ההפרעה, נמצאו כמורידות את טמפרטורת הגוף.
מומחים מציעים למי שמרגיש כי הוא סובל מדיכאון קיץ להקפיד על שהייה במקומות ממוזגים ומאווררים, לשחות הרבה, להתקלח במים קרירים ולשתות הרבה, כדי להוריד את הטמפרטורה של הגוף. מי שמתכנן חופשה לקיץ, ויודע כי יש לו נטייה להיות מדוכדך או רגזני יותר כשחם לו, רצוי שיבחר במקום נופש צפוני וקריר. כיוון שאחת הסיבות להפרעה במצב הרוח קשורה בהפרעה לשינה, מומחים מציעים לטפל בשעות השינה כחלק מהטיפול במצב הרוח.

תנו לישון

רבים מאיתנו לא מצליחים להירדם כתוצאה מהחום הגדול. הפחד לישון עם מזגן ולהתעורר עם גב תפוס מונע מאיתנו למצוא פתרון שנראה על פניו הפתרון הקל, וחלונות פתוחים גם הם לא תמיד פתרון אידיאלי. בסביבה אורבנית הם ערובה לרעש שמפריע לישון, ובסביבה טבעית חלונות פתוחים מזמינים אורחים לא קרואים, שהקיץ הוא העונה החביבה גם עליהם ונוכחותם בחדר השינה לא ממש מוסיפה רוגע.
מחקרים מראים כי אדם ממוצע יתחיל להראות סימנים של בלבול, שיכחה וחוסר התמצאות כבר לאחר 18-20 שעות של חסך בשינה, ואחרי שלושה ימים ללא שינה רובנו נהפוך לפסיכוטיים ולא נוכל להבחין מה מציאות ומה דמיון. את העדות הברורה לחשיבות של השינה על כל מהלך החשיבה שלנו אפשר למצוא בכל הטכניקות של שטיפת המוח, המבוססות ברובן בראש ובראשונה על יצירת חסך בשינה.
העניין עם שינה הוא שהצורך בה הוא מאוד אינדיבידואלי: אומרים על אלברט אינשטיין שהיה זקוק ל-12 שעות מנוחה ביממה כדי לתפקד, ועל תומס אדיסון שהסתפק ב-4 שעות בלילה. שמונה השעות הסטנדרטיות של שינה, המתאימות לאנשים בוגרים, הוא סתם מספר ממוצע. מחקרים מראים למשל שנשים זקוקות ליותר שעות שינה מגברים.
כיוון שבקיץ הימים ארוכים יותר, אנשים נוטים לצרוך פחות שינה. אם מדובר בשעת שינה אחת פחות ממה שישנים ביתר השנה, זה עובד, אבל אם ישנים הרבה פחות ממה שרגילים לישון בעונות אחרות, נוצר חסך.
איך יודעים אם ישנים מספיק? אם אתם מרגישים עירניים ויחד עם זאת רגועים, אם אין לכם בעיה לשלוט במזג שלכם או להתרכז, סביר להניח שאתם ישנים מספיק. אם לעומת זאת, אתם ישנוניים, מתקשים להתרכז, לא זוכרים את מה שאתם צריכים לזכור, אתם במצב רוח רע ונוחים להתרגזות, סביר מאוד שאתם לא ישנים מספיק.
מומחים מציעים להשתלט על בעיית השינה בקיץ על-ידי בירור עצמי של שעות השינה הנדרשות לכם, והכנה של שעתיים לקראת שינה, בהן אתם מורידים את הקצב. הם ממליצים בשעות ההכנה על מקלחת פושרת, האזנה למוסיקה שלווה או צפייה בתוכניות טלוויזיה מרגיעה. עוד בעניין השינה - מומלצת "סייסטה". מחקרים מצאו שבמדינות שנהוג בהן לישון בצהריים יש פחות התקפי לב, אירועים מוחיים, סרטן ואלימות.
מלבד הטיפול בקשיי השינה, מומחים ממליצים למי שסובלים מהפרעות מצב רוח הקשורות לקיץ, לצמצם את החשיפה שלהם לאור. בשעתיים של הכנה לשינה, למשל, רצוי להיות באזור שהאור בו מעומעם, ואת חדר השינה מומלץ לאטום לאור. לעיתים, כשאין אפשרות להאפיל את הבית, מומלצת מסיכת שינה, גם לפני שנרדמים. בשעות היום מומלץ להרכיב משקפי שמש.
כמו בטיפול במצבי הרוח שיוצר החורף, גם על דיכאון קיץ יכולה להיות השפעה מתחום המזון. מומחים ממליצים על מוצרי חלב, בהם נמצאת חומצה אמינית שלוקחת חלק בהרכבת החומר האחראי על ויסות מצב הרוח במוח, כוס חלב קר, יוגורט או גלידה הם הלהיט בקרב המלצות המומחים.
ההמלצות לנופשים בקיץ, מעבר לבחירה באתרים קרירים, הן לא להשתולל עם פעילויות. רצוי להאט את הקצב ולגוון בפעילויות המעוררות שלווה ורוגע. סרט למשל, הורג שתי ציפורים במכה אחת - אתם גם מעורבים בפעילות שקטה, וגם נחסכות לכם שעתיים של חשיפה לאור.
חלקנו סובלים מהקיץ יותר מאחרים. כשאתם לומדים להכיר את עצמכם, שימו לב מתי אתם יותר מדוכדכים, מה גורם לסף התיסכול שלכם לרדת, מתי אתם הופכים רגזניים וחסרי סבלנות. אם זה קורה בקיץ, נסו לדאוג לצנן את עצמכם.

קיץ ותאונות דרכים

תאונות הדרכים הרבות והקטלניות שאירעו בתקופה האחרונה, ונותחו על-ידי מומחים ככאלה שהגורם להן היה הגורם האנושי, מעוררות שאלה לגבי הקשר שבין סף התיסכול הנמוך המתעורר בחום יולי-אוגוסט, רגזנות הקיץ והנטייה לתוקפנות בחודשים אלה - לבין שיעורן הגדול של תאונות הדרכים.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2001 היו בחודשי הקיץ (מאי-יוני-יולי-אוגוסט) 775 תאונות דרכים, לעומת 635 בחודשי החורף והאביב (ינואר-פברואר-מרץ-אפריל) ו-666 בחודשי סוף הקיץ והסתיו (ספטמבר-אוקטובר-נובמבר-דצמבר). גם ב-2002 היו יותר תאונות בקיץ. לא רק ששיעורן בקיץ גדול יותר, הן גם קטלניות יותר. בקיץ 2002 היו 191 תאונות קטלניות, לעומת 131 בחורף ובאביב, ו-139 בסוף הקיץ והסתיו.